מראה הפנים/כתובות/ג/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:39, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה לו תהיה לאשה שנאמר להלן אשה שראויה לו. וא"ת תיפוק ליה מלו תהיה האמור באונס עצמו דהא לענין קנס נמי ה"א אשה הראויה לו דוקא אי לאו דרבתה התורה ממאן ימאן כדאמרינן ריש פירקין וי"ל דהוי אמינא אחר שרבה הכתוב אפילו מיאנו השמים לענין קנס הה"ד הענין שתהיה לו לאשה הילכך איצטריך הג"ש והא דמקשי אי מה להלן אשה הראויה לו ומשלם קנס וכו' הא רבה הכתוב כאן אפי' שאינה ראויה לקנס יש לומר דה"פ מנא לן דמרבינן כל הפסולות מקרא כדאמרינן לעיל דילמא אהני מקרא ואהני הג"ש ומקרא דמאן ימאן מרבינן חייבי עשה ותו לא ואהני ג"ש לח"ל ולח"כ דפטורין מקנס א"נ דילמא אתי ג"ש ומפקא להאי דרשה דמאן ימאן ולדרשא אחריתא איצטריך למידרש דבין היא בין אביה יכולין לעכב כדיליף בבבלי ובבבלי פריך ניתי עשה ונידחי ל"ת ומשני דהכא לא איתיה לעשה כלל דהא מציא אמרה לא בעינה ליה ולא נחית לג"ש דהכא דלא איצטריך דהא ליתיה לעשה ועיין בתוס' דף מ' ד"ה ניתי ואין להאריך. ולר"ו דהכא ניחא האי קושיא דקנס דלא ילפינן הג"ש אלא לענין שאם גירש אינו לוקה אלא יחזיר ולא על אשה הראויה דכבר איתרבו פסולות לקנס:

מה לו תהיה שנאמר להלן גירש אומר לו שיחזיר. וכן יליף עולא בבבלי פרק אלו הן הלוקין דף ט"ו דלו תהיה דמוציא שם רע מיותר ואם אינו ענין לפניו תנהו לאחריו וילפינן אונס מיניה בג"ש ור' חייא דקאמר הכא א' האונס וכו' וס"ל נמי דאין לוקין ולא יליף אונס בג"ש ממוציא שם רע משום דאיכא למיפרך מה למוציא שם רע שכן עשה מעשה כדפריך התם אלא מגופיה דקרא שמעינן דכתיב כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזר קאי כדרבא התם:

אפילו תימא מכדרכה ל"ל בעלה אפי' כהאי דתנינן וכו'. בבבלי קידושין דף ט' פלוגתא דרבי ורבנן היא אם אחר עושה אייתה בעולה בשלא כדרכה אבל בעל לכ"ע עושה אותה בעולה שלא כדרכה דתני' באו עליה עשרה אנשים ועדיין היא בתולה כולן בסקילה רבי אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולם בחנק. ומשמע מהכא דמוקי למתני' דפ' ד' מיתות כרבנן ומיירי בכדרכה וכן פירש הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה אבל רש"י ז"ל פירש שם בשלא כדרכה וסתמא כרבי ומה שהקשה התי"ט על פי' הרמב"ם מאי קמ"ל פשיטא בתולה תנן י"ל דאתא לאשמעינן דאפילו אחר עושה אותה בעולה בכדרכה כשהיא ארוסה כי היכי דנידוק השתא דקרא אפילו לשלא כדרכה אתי דנקראת בעולה מבעלה כדקאמר הכא:

ואחד כדרכה כולן בסקילה. והה"ד האחרון נמי שלא כדרכה אלא משום סיפא דאיירי בקנס נקט לה והתם איצטריך לאשמעינן דכולן שוין לענין שחל עליו החיוב לישאנה כשתברור לאחד מהן ואפילו היה זה שבא עליה שלא כדרכה ויש אחר שבעלה כדרכה:

כולן בסקילה. כן דעת ר"ת והריב"א בתוס' פ' הבא על יבמתו דף נ"ט דשלא כדרכה חייב בקנס וכן בהעראה וכן כתבו התו' פ' בן סורר ומורה דף ע"ג ושם גרסי להאי דהכא בהעראה כמו בשלא כדרכה דסיימו שם ומיהו בירושלמי משמע דאהעראה משלם קנס דאמרינן הערו בה עשרה ועדיין היא בתולה כולם בקנס אבל הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות נערה הלכה ח' כתב אין האונס או המפתה חייב בקנס עד שיבא עליה כדרכה. ובהעראה סתם דבריו ומהכא משמע דדין העראה ושלא כדרכה שוין הן וכן נראה מדברי התוס' ביבמות וע"ש דמשמע מדבריהם לחלק למ"ד העראה זו נשיקה אין משלם קנס בהעראה ולמ"ד זו הכנסת עטרה חייב בקנס ונראה למאי דקי"ל העראה זו הכנסת עטרה כדכתב הוא ז"ל בפ"א מא"ב אפילו הרמב"ם יודה בזה דמשלם קנם דאפגומה קפיד קרא ובהכנסת העטרה אשיר בתולים הוא כדכתבו התוס' שם וכן משמע מהש"ס בסנהדרין שם מהא דפריך למ"ד העראה זו הכנס' עטרה היכי מתוקמי מתניתין דאלו נערות שיש להן קנס בהעראה הא ניתן להצילה בנפשו ומיתה וממון באין כא' הן דבהעראה נפגמה וחייב בקנס ובמיתה. ולפיכך סתם דבריו הוא ז"ל לענין העראה משום דבכל דוכתי אמרינן העראה כגמר ביאה לענין קניי' ולענין חיובי מיתה ומלקות וכן הוא לענין קנס אלא מה דפוטר בקנס בשלא כדרכה אפשר לומר דלמד ממה דמשני רב חסדא שם על הקושיא דהא ניתן להצילה בנפשו כגון שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה ואי שלא כדרכה נמי משלם קנס היה לו לומר וחזר ובא עליה שלא כדרכה. ודעת הרא"ש והר"ן ז"ל כדעת ר"ת אבל בבשת ופגם חייב לכ"ע וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ב מנערה הלכה ח':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף