מראה הפנים/ברכות/ט/ב

מראה הפנים ברכות ט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני בר קפרא מתריעין על הזועות וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' תענית בהל' י"ב וכן על הרעש וכו' והכ"מ כתב דהוא בכלל מפולת שהזכירו חכמים:

עוד יש בהן צורך זבוב לצירעא וכו'. ובבבלי פ' המוציא יין דף ע"ו לא קחשיב להא דפשפש לעלוקתה וקחשיב התם יתוש לנחש:

אם במפסיקין וכו'. כלומר לא אמרינן דמברך על כל א' וא' כי אם במפסיקין וכדפרישית בפנים כ"כ הרא"ש ז"ל והטור בסי' רכ"ז וכן להא דלקמן היה יושב בבית הכסא וכו':

היה יושב בתוך ביתו ערום וכו'. הרא"ש ז"ל בפרקין לא העתיק אלא הבעיא דמגדול וכתב מספקא ליה אם לבו רואה את הערוה אסור או מותר ולמעלה פסקנו שאסור עכ"ל ועל זה הפליא לעשות המ"א בסי' ע"ד וכתב ופליאה בעיני על המאור הגדול איך פי' כן דא"כ ל"ל למבעי במגדל דהוא מילתא דלא שכיחא ה"ל למבעי כשלבוש טלית או חלוק ופשוט דאשתמיעתיה הגמ' בסוכה דף י' ע"ב דאמרי' היה ישן בכילה מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא ואם היתה גבוה י' אסור ופירש"י דאהל לא חשיב הפסק כמו העומד בבית ומוציא ראשו חוץ לחלון דשדי ראשו בתר רובו ואם אינו גבוה י' ה"ל כמוציא ראשו חוץ לחלוק עכ"ל וא"כ דבר ברור שהירושלמי מבעי ליה אם המגדל של עץ חשוב אהל או ה"ל ככליו ה"ל כחלוק או כטלית עכ"ל המ"א בזה. הנה פירושו שהיה לו כדבר ברור זה גרם לו שלא ראה אלא בהרא"ש כפי העתקתו ואלו היה רואה בירושלמי דכאן מבעי ליה כה"ג גם אם היה יושב בבית והוציא ראשו חוץ לחלון א"כ מעיקרא אזדא ליה פירושו ובירורו דהרי בבית ליכא לספוקי אם הויא כחלוק או כטלית לפי פירושו מכוונת רש"י בסוכה. ואם דכך הוא דדעת הש"ס הזה דאפשר דקי"ל כמ"ד לבו רואה את הערוה מותר היה אפשר לפרש כך כמו שהבין הרא"ש ז"ל דמספקא ליה היא גופא דאע"ג דאיכא למימר דלא שדינן ראשו בתר רובו וא"כ אף בבית מותר דאין ראשו רואה הערוה ולמ"ד דאף לבו רואה את הערוה מותר או דילמא כמ"ד אסור וא"כ אף במגדול דאיכא למימר דחשוב ככלי אם אינו גבוה י' אפ"ה אסור משום דמיהת לבו רואה את הערוה כמו שכתבו הפוסקים שם בישן בטליתו ערום וכך היה כוונת הרא"ש לפרש הא דהכא ולפיכך לא הוצרך להעתיק כ"א הבעיא דמגדל דמיהת שמעינן דמספקא ליה להאי ש"ס בדין לבו רואה את הערוה ופלוגתא היא בגמרין לעיל בפ"ג דף כ"ה ע"ב דלת"ק מותר ולהי"א אסור והכריעו הפוסקים כהי"א וההיא דסוכה פשוט הוא דאזלא כדעת הת"ק כמו שכתבו התוס' שם לא חייש שמואל ללבו רואה את הערוה. אבל מה שיש להפליא הוא זה דהא סתמא דהש"ס דהכא ס"ל בהדיא דלבו רואה את הערוה אסור כדאמר בפשיטות בלי שום פלוגתא לעיל בפ"ג בהלכה ב' על הא דתנן ואם לאו יתכסה במים ויקרא מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור ואם הוא יכול לעכור ברגליו יעכור וזהו כדעת הי"א דהתם וא"כ היאך מפרשינן להא דהכא דמספקא לי' בהא ואפי' אם נדחק לומר דלאידך מ"ד מיבעי ליה וכלומר דאם שדינן ראשו בתר רובו וא"כ הוי כראשו רואה את הערוה ואסור או דלמא לא שדינן ראשו בתר רובו וללבו רואה את הערוה לא חיישינן אבל זה ג"כ א"א דלא מצינו פלוגתא זו בהאי ש"ס אלא דהיותר נראה דהכי קמבעיא ליה מהו שיעשה ביתו כמין מלבוש וכו' כלומר שיחוץ במחיצת החלון גם למטה מלבו והוי הפסק בין לבו להערוה דהא אפי' אם האדם מחבק גופו בזרועותיו דיינינן ליה בהפסקה כמבואר בסי' הנזכר ומכ"ש דיש סברא לומר כן במחיצת החלון ובהדיא שנינו בתוספתא דתרומות פ"ב מפני מה אמרו ערום לא יתרום מפני שאינו יכול לברך אבל מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר ומברך והיינו שמכסה את הערוה וא"כ ה"ה נמי אם מפסיק בכל דבר בין לבו לערוה אלא דהתם א"צ להוציא ראשו חוץ לחלון מפני שמכסה עצמו ומה שצריך כאן להוציא ראשו חוץ לחלון זהו פשוט כדי שלא יהיו עיניו רואה את הערוה ומדויק לפירושינו זה הא דקאמר כמין מלבוש או דילמא דאף שאין לבו רואה את הערוה אפ"ה אסור משום דאמרינן שדי ראשו בתר רובו והוי כראשו ועיניו רואין את הערוה והך בעיא דמגדול בדרך את"ל מיתפרשא דאת"ל דבית לא הוי הפסק דאמרינן שדי ראשו וכו' מגדול מהו וכשאינו גבוה י' והשתא אזלא הבעיא דהכא לפי מסקנת סתמא דהאי ש"ס דפ"ג דלבו רואה את הערוה לכ"ע אסור ומה שכתב המ"א בענין שפלפל שם בדברי רי"ו לכן נ"ל דס"ל להירושלמי וכו' ואם מוציא גם לבו לחלון א"כ הרי ראשו ורובו בחוץ והוי כאלו כולו בחוץ בודאי על זה יש להפליא דמהיכן למד לומר כן דלמטה מלבו הוי רובו ואנן אמרי' בטבורו של האדם שעומד באמצע גופו ובפ' עגלה ערופה דף מ"ה אמרי' גבי הא דאבא שאול דאמר הולד נוצר מטיבורו ומשלח שרשיו אילך ואילך וכו' דלענין יצירה ממציעיתיה הוא מיתצר וא"צ אפי' ראיה לזה דמעולם לא מצינו לומר דלמטה מלב של אדם רובו הוא:

מתניתא כשבאין בזעף וכו'. התוס' בדף נ"ט ע"א מביאין לזה והעתיק הב"י דבריהם בסי' רכ"ז ומיהו השמיטו הפוסקים להסיפא דנראה להם כשבאין בנחת לא הוו בכלל ברכה והתם מפרש מאי רוחות אמר אביי זעפא אלמא דלא מברכינן כ"א אזעפא וכדרבא לקמן דמברך תרתי וכו' וכפירושא דהרי"ף והרמב"ם ז"ל או זה או זה וכדכתבו התוס' שם אהא דרבא:

אם בתוך שלשים יום אי אתה צריך לקרוע וכו'. הרא"ש ז"ל פ' אלו מגלחין מביא לזה וכן הסכמת כל הפוסקים כמבואר בסי' תקס"א:

בימות הגשמים בלבד לאחר ג' ימים. ושם אמר אביי כי אתא מיטרא כולי ליליא ובצפרא אתא איסתנא ומגליא להו לשמיא ואפשר דכאן למד לומר לאחר ג' ימים מדכתיב בהיר הוא בשחקים דמשמע דבשחקים הוא בהיר ולא לעיני בני אדם מפני הגשמים וג' תיבות אלו רמז לג' ימים ואח"כ רוח עברה ותטהרם:

עד י"ד יום. ובבבלי סנהדרין דף מ"א ע"ב פליגי בעד שתתמלא פגימתה דקאמר רבי יוחנן שם וכמה אמר רב יהודה עד שבעה ונהרדעי אמרי עד י"ו ותרווייהו כרבי יוחנן ס"ל הא למיהוי כיתירא הא למיהוי כי נפיא ופסקו הפוסקים כנהרדעי דרבים נינהו. והאי עד שתראה בחצי המטה דהכא היינו למיהוי כיתירא דהתם והטור בסי' תכ"ו כתב והני י"ו משעת המולד מונין אותם ולא מיום קביעות החדש. ולפי מה שכתב הב"י בשם תשובה אשכנזית דטעמא משום דאמרי' עד שתתמלא פגימתה וא"כ במילוי תליא מילתא ולאו דוקא ט"ו וי"ו אלא חצי כ"ט י"ב תשצ"ג זהו מלאותו עכ"ל ויש איזה סמך לזה ממאי דאמר הכא עד י"ד יום זהו מילוי פנימתה וחצי מי"ב תשצ"ג כיון דלא הוי יום שלם לא קחשיב ליה:

ואין לא. יצרף אחיה השלוני עמי. ובבבלי פ' לולב וערבה דף מ"ה גריס ואלמלא יותם בן עזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו:

ולבסוף כדי שתשרה המגופה וכו'. זהו כעין דרבי אבהו בבבלי פ"ק דתענית דף ו' ע"ב רביעה ראשונה כדי שתרד בקרקע טפח שנייה כדי לגוף בה פי חבית. וברביעה ראשונה הוי כדר' יהודה דתוספתא דלקמן:

הפסיק תענית נאמרה. והתם בפ"ג דף כ"ה ע"ב קאמרי חכמים לענין הפסק תענית בחרבה טפח בבינונית טפחיים בעבודה שלשה טפחים:

והורישו אומר ברוך הטוב והמטיב. הכי תני לה בברייתא והובאה התם בפרקין דף נ"ט ע"ב ומוקי לה בדאיכא אחי דקא ירתי בהדיה דכל היכא דליכא טובה לאחריני בהדיה לא מברך הטוב ומטיב אלא שהחיינו ועיין בהלכה דלקמן ד"ה לא סוף דבר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף