קרבן העדה/יבמות/ו/ו

קרבן העדה יבמות ו ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בש"א שני זכרים. בגמרא מפרש טעמייהו:

אינו רשאי ליבטל. אלא או יגרשנה או ישא אחרת עליה:

מותרת לישא לאחר. אפי' אין לו בנים ולא אמרי' דלמא עקרה היא אלא אמרי' שמא הראשון לא זכה להבנות ממנה:

אבל לא האשה. בגמרא מפרש טעמא:

גמ' שנאמר במשה גרשום ואליעזר. וכיון שהיה לו שני בני' פירש מן האשה:

מברייתו של עולם. אדם וחוה:

לכן צריכה. לא נצרכא אלא הא דאמרי ב"ה זכר ונקבה היינו אפי' בזכר ונקבה וכ"ש בשני זכרים דקיים פריה ורביה:

דלכן. דאל"כ ה"ל הך פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דמתני' מקולי בית שמאי ומחומרי דבית הלל דלבית שמאי סגי בשני זכרים ולב"ה לא יצא בשני זכרים:

בני בנים כבנים. אם מת הבן או הבת והניחו בנים הרי הן כבנים כדמסיק בסמוך:

ה"ג בן בן ובת בת עולין וכו'. והא דקאמר בני בנו' אינן כבני' היינו בנים זכרים א"נ ה"ג בן בן ובת בן עולין בת בת ובן בת אינן עולין וכ"נ עיקר וה"פ לעולם בני בני' כבנים אפי' בנות הבני' ובני בנות אפי' זכרים אינן כבני':

איילונית והסריס וכו' אינן עולין. דלשבת יצרה בעינן והנך אינן ראויין לשבת:

טעמא. דהך תנא דמתני' דקאמר אם שהה עשר שנים אינו רשאי לבטל דיליף ליה מאברהם:

מקץ עשר שנים וגו'. בא על הגר:

צא שנים. ששהה עם שרה בח"ל שאינן עולין מן המנין דדלמא משום עון ח"ל היו עקורים:

ותני כן. ותניא נמי הכי דתלינן בכל דבר שאפשר שמנעה מבנים:

לרביעי ולחמישי אין לה כתובה. דבתלתא זימני הוי חזקה:

לשלישי עצמו אין לה כתובה. דבתרי זימני הוי חזקה:

מה. שיחזרו הראשוני' לתבוע ממנה הכתובה שנתנו לה דאיגלי מילתא למפרע דמקחם מקח טעות דאיהי גרמה המניעה או דלמא מצית אמרית השתא הוא דכחשי:

ופשיט יכולה היא לומר עכשיו נעשי' עקרה ולא בזמן הראשון ואין מוציאין ממון בספק:

מהו תחזור על הרביעי. לתבוע ממנו כתובתה דהא חזינן דממנו הוא. ופשיט אומרי' לה שתיקותיך יפה מדיבוריך. דמצי אמר לה אנא אדעתא דהכא שאפשר לך להוליד לא גרשתיך נמצא הגט בטל ובניה ממזרים:

שלישי' לא תיבעל. דבתרי זימנא הוי חזקה א"כ הרי היא מוחזקת לראות דם מחמת תשמיש ואסור' להבעל שלישית:

הוון. סברוהו למימר הנך תנאי נמי פליגי אי תרי זימנא הוי חזקה או תלתא זימנא בעינן:

מודו הוא הכא שלא ימול מפני סכנת נפשות. וחמיר' סכנתא מאיסורא:

הניחוהו לאחר זמן. המתינו לו עד שיפול בו דמו דאין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש חוץ משלשה דברים ודמו של זה היה נבלע בין עור לבשר והדם הוא הנפש ומתוך שאין בו חיות הוא מת במכה קלה:

רוחא חנקת בני דהאי איתתא. ע"י צער שמת בנה נעשית עקר' כלו' אתיליד בה כחישות' לפי שעה כדאמרי' לעיל דתלינן בכל דבר:

טעמא דהן תנא. דפליג אר"י בן ברוקה:

וכבשה כתי'. מי שדרכו לצאת למלחמה ולכבוש הוא דחייב בפרי' ורבי' והיינו האיש אבל לא האשה:

אם תובעת. אשה שאין לה בנים שיגרשנה בעלה ותנשא לאחר:

הדין עמה. וכופין אותו להוציא ודוקא בבאה מחמת טענה מי לא בעי האי איתתא חוטרא לידה ומרא לקבורה אבל אם לא תבעה אם יש לבעלה בנים מאשה אחרת אין כופין אותו להוציאה בשבילה שלא קיימה פרי' ורבי' דלי' הלכתא כריב"ב:

ה"ג כהדא דתנינן וכו'. וה"פ כיוצא בזה אירע להנך תרי אמוראי בענין אחר:

דתנינן תמן. סוף מסכת תענית:

לעקור ט' באב. משמע לגמרי רצה לעקרו דבזמן דאין שלום ואין צרה תליא ברצון ואין בזה מבטל דברי ב"ד חבירו שכך התנו מתחלה דברצון ב"ד הדבר תלוי:

עמך הייתי. כשאמר ר"ח דבר זה ולא כך אמר אלא ט"ב שחל בשבת היה ורצה לעקו' שלא יצומו למחר דהואיל ונדחה ידחה לגמרי:

א"ל ידחה למחר. דהא בליל עשירי באב נשרף ההיכל כולו:

טובי' השני'. שלומדי' מן הרב בפע' אחת מן האחד שלומד אצל הרב לבדו דשנים מזכירין זה את זה דברי הרב כגון הכא שהזכיר ר' בא בר זבדא את ר"ל והתם הזכיר ר"ל את ר' בא וע"י כן ניצולו שניהם מן הטעות וכיוונו אל האמת:

הדרן עלך הבא על יבמתו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף