קרן אורה/זבחים/עג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:29, 10 בפברואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png עג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף ע"ג ע"ב

גמרא אלא מעתה מגיסא אסורה פירש רש"י ז"ל כיון שכבר הוכשרו ע"י נידנוד כ"א לבדו וכי חוזרין ומצטרפין להיות רוב וליאסר להקריבן כאחת משמע מזה דכל שניידי ונקרא על כ"א שם היתר אפילו חזרו ונתערבו כולם אין שם איסור חוזר עליהם והא מילתא טעמא בעי הא מ"מ נתערב האיסור ג"כ והיכא אשכחן שיחזור האיסור להיתר גמור והרא"ש ז"ל בפ' גיד הנשה הביא מכאן ראיה לסברתו ביבש ביבש חד בתרי דמותר לאוכלן יחד משום דחזר האיסור להיתר כמו כאן דמגיסא לא אסרה. ונראה דמכאן אינו מוכרח כ"כ דהא דפריש מותר היינו עד שנים האחרונים וא"כ אפילו חזרו כולן ובאו בבת אחת אע"ג דהוי רובא מ"מ אפשר ליכא איסורא הכא אלא בשנים האחרונים ומש"ה אין חוזרין ונאסרים וגם בפרט זה נאמרו הדברים באורך בדברי הראשונים ז"ל ומסיק רבא דטעמא גזירה שמא יקח מן הקבוע ועיין תוס' ז"ל לעיל בריש פירקין שכתב טעמא דגזירה שמא יבואו עשרה כהנים וכן כתבו ביבמות דף פ"א ואמאי לא כתבו טעמא דקיימא במסקנא גזירה שמא יקח מן הקבוע:

שם גמרא השתא דאמור רבנן לא נקריב אי נקריב לא מרצי ומסיק דס"ל בע"ח נדחין ולכאורה הא עדיפא דהא לא איתחזי כלל דגם בשעת הקרבה באיסורו הוא עומד עדיין ובשלמא בחטאת שנתערבה ועשאן למעלה התם שייך דיחוי לבד דבשעת הקרבה נעשה החטאת בהכשר גמור אלא דנדחה להקריבו לכתחילה מספק אבל הכא הפסול שהיה קודם הקרבה עודנו הוא עליו גם בשעת הקרבה ורש"י בהג"ה כתב דאפילו הוכרו לבסוף אסורין וזה שפיר מיקרי דיחוי אבל נראה דע"כ לא כתב רש"י ז"ל כן אלא לפי דברי ההג"ה דאידחי מדאורייתא להכי איכא למימר דאפילו הוכרו אח"כ הוי דיחוי אבל לפי מסקנת רש"י ז"ל דלא אידחי אלא מדרבנן לא מסתבר למימר דלידחי אם הוכרו לבסוף וצ"ל דהא מילתא גופא דאמרי רבנן לא נקריב אע"ג דמה"ת כשר הוא כל שפירש זה מיקרי דיחוי ואפילו עבר והקריב לא מרצי וזה דווקא למאן דאמר בע"ח נדחין אבל למ"ד אין בע"ח נדחין לא מיבעיא ההיא דמתני' דלא מידחי אלא מדרבנן דמרצי אלא אפילו חטאת ועולה שנתערבו דמה"ת אסור להקריבן לכתחילה מ"מ אם עבר ועשאן למעלה או למטה מחצה כשר ולפ"ז אם הוכרו לבסוף אפילו בחטאת ועולה דבשעת תערובות נדחו מה"ת מ"מ כי הוכרו הדר איחזו כיון דאין הדיחוי בגוף אלא מחמת תערובות ורבא לא חדיש אלא דהקרבה באיסור הוי בכלל דיחוי ולמ"ד בע"ח נדחין לא מרצי אפילו עבר והקריב אלא דא"כ מאי פריך והרי שחוטין כו' ואמר ר"א אם קרב הראש כו' יקרבו כולן ואמאי לא נדחו ולפי הנ"ל הא זה כמו הוכרו לבסוף כיון דס"ל לר"א דאחר שקרב ראש אחד יקרבו כל הראשים לכתחילה ועוד קשה קצת על שמעתא דרבא מהא דאשכחן בכמה דוכתי לא יזרוק ואם זרק הורצה נימא נמי דכבר נדחה כיון דאמרי רבנן לא יזרוק וכן איתא לקמן בפירקין נתן למעלה ולא נמלך כו' ושם יתבאר אי"ה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף