גליוני הש"ס/ראש השנה/ה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:10, 22 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
טורי אבן
ערוך לנר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ה' ע"א

תוד"ה מה חג המצות כו' כ' ואפי' בשאר ימות השנה אם מביא קרבן טעון לינה כדתני' בסיפרי כו' מניין לרבות עופות ומנחה כו'. נ"ב ע' ס' מנחת חינוך מצוה קל"ו כ' בשם אחד מתלמידיו דזה טעם הרמב"ם פ"ה מכלי המקדש ה"ז שכ' דהכהן הגדול צריך להיות ביתו בירושלים ואינו זז משם והכסף משנה לא הראה מקור וכ' דטעם הרמב"ם משום מנחת חביתין שמביא הכ"ג בכל יום וע"כ טעון לינה בירושלים תמיד ולכן אינו זז מירושלים ע"ש ואולם לענד"נ מקור הרמב"ם ממשנה סנהדרין י"ח א' ויוצא עמהן עד פתח שער העיר ומשמע דאסור לו לצאת מחוץ לירושלים ואולי טעם המשנה עצמו מפאת המנחת חביתין שמביא ואולם בסנהדרין י"ח ב' שם משמע דהכ"ג אפשר לו להיות מן הסנהדרין וצע"ק להנ"ל דאיך יכול להיות מן הסנהדרין שמא יצטרכו לצאת למדידת עגלה או להוסיף על העיר כו' ע' סנהדרין י"ד ב' והכ"ג הרי אסור לו לצאת מירושלים וי"ל דלצורך מצוה שרי דרק אם יוצא לצורך עצמו הוי זה נגד חיוב הלינה משא"כ לצורך מצוה נחשב עדיין שפיר דירתו ולינתו בירושלים כיון דלמצוה הוא שיצא ובגמרו מצותו יחזור וכן בישיבת א"י אף דהוא מצוה ואסור לצאת מ"מ שרי לצאת ללמוד תורה ולישא אשה ועוד דברים כמבואר פ"ק דע"ז וא"ל דא"כ שם י"ח א' נמי ישתרי לו לצאת לצורך הלוית המת י"ל דשם כבר קיים מצות הלוית המת מדינא דבד' אמות הוי לוי' ולא חשיבא היציאה צורך מצוה כ"כ ואולם בהך דסנהדרין י"ח א' י"ל עוד דטעמא דר"מ מפאת קרא דומן המקדש לא יצא וס"ל דכולי' ירושלים קרוי מקדש וכפיה"מ להרמב"ם להלן ריש פרק יו"ט ואף דאמרי' בסנהדרין שם י"ט א' דר"מ מפרש לקרא מקדושתו לא יצא מ"מ י"ל דבעי לקיומי גם פשטא דקרא דכתי' מקדש ומקיימינן לי' בכולי' ירושלים דקרוי ג"כ מקדש ולפי"ז ר' יהודה דפליג שם בסנהדרין אר"מ י"ל דס"ל כראשונים החולקים על הרמב"ם הנ"ל וס"ל דאין ירושלים קרוי מקדש ולכן ס"ל לר"י דאין יוצא מן המקדש ממש ולפי"ז יתכנו ביותר דברי הרמב"ם להלן דכ' דבריו בפירוש המשנה כיון דסתם מתני' ר"מ ולר"מ הא כולי' ירושלים קרוי מקדש וכנ"ל וי"ל עוד טעמא דר"מ בהך דסנהדרין דאסור לו לצאת חוץ לעיר משום דרק בעיר שיש בה מבואות אית לי' היכירא במה שהן נכסין ממבוי והוא בא בה עש"ה בסנהדרין ומשא"כ בחוץ לעיר דאין שם היכיר חיישי' שמא יתקרב אל המת ואתי למינגע או דהחשש שמא ילך עד בית הקברות ויבא ליכנס לביה"ק וע"כ עשו גדר שלא ילוה רק עד פתח שער העיר ובאתי רק להעיר:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף