שאילתות דרב אחאי/קכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל דאלו איתתא דאמרה לגברה (א) עבדית איסורא
(קכ1)אסירא ליה ונפקא בלא כתובה מ"ט דשויאת נפשה חתיכה דאסורא עלי' דגברה וגברא דאמר לה לאיתתי' חזיתיך דעבדת איסורא ספקי לה ומגבו לה כתובה. דתנן שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת טמאה אני לך שמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה שמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים: ברם צריך לומר
(קכב)(ב) אילו גברא דעל לבייתיה וקריבו ליה חלבא או תחלא או כל מידי דאית להו גילויא למיכל ורמא ליה גברא קלא וא"ל לא תיכול דטעים מיניה חויא ולא הוה איניש בההוא ביתא אלא איתתא דההוא גברא בלחוד מי אסירא ההיא איתתא אי לא מי אמרינן מההיא עידנא דעבדי איסורא ניחא ליה דלימות בעלה דכתיב כי נאפו ודם בידיהם או דילמא לעולם אימא לך דעבדי איסורא (מיניה) והיינו טעמא דקאמר ליה דלהוי עליה כמים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם. בריך שמיה דקודשא ב"ה. אימור כך תנו חכימייא במתניתא דילנא. תנן הנודר מן הדגן אסור אף בפול המצרי יבש דברי ר"מ וחכ"א אינו אסור אלא בה' המינין: למימרא דגן כל דמידגן משמע מתיב רב יוסף ובפרוץ הדבר הרבו בני ישראל להביא מעשר דגן תירוש ויצהר וכל תבואת שדה הכל לרב הביאו. ואי אמרת דגן כל דמידגן משמע (שם) (ג) מאי וכל תבואת שדה אמר אביי לאיתויי פירות האילן וירק ר"מ אומר הנודר מן התבואה אינו אסור אלא בחמשת המינין: א"ר יוחנן הכל מודים בנודר מן התבואה שאינו אסור אלא בחמשת המינין בלבד. תניא נמי הכי ושוין בנודר מן התבואה שאינו אסור אלא בחמשת המינין פשיטא מהו דתימא תבואה כל מיני משמע קא משמע לן דלא מתיב רב יוסף וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל וגו' אמר רבא תבואה לחוד ותבואת שדה לחוד (ד) מר בר שמואל פקיד דליתינון תריסרי אלפי זוזי לרבא מן עללתא דהרפניא שלח רבא לקמיה דרב יוסף עללתא היכי מיקריא א"ל רב יוסף תנינא ושוין בנודר מן התבואה אינו אסור אלא בחמשת המינין א"ל אביי מי דמי תבואה לא משמע אלא חמשת המינין עללתא כל מילי משמע אהדריה לקמיה דרבא אמר להון הדא לא מיבעיא לי דעללתא כל מילי משמע מיהו הדא הוא דאיבעיא לי שכר בתים ושכר ספינות מאי כי עללתא דמיין, או לא מי אמרינן כיון דפחיתי [לאו] כי עללתא דמיין או דילמא כיון דלא ידע פחתייהו כי עללתא דמיין איקפד רב יוסף וכי מאחר דלא צריכת לי מ"ט קא שלח לי לסוף קא אזל רבא למיפק מדעתיה דרב יוסף במעלי יומא דכיפורי א"ל רבא לשמעיה דרב יוסף הב לי אמזוג ליה אנא מזג ליה א"ל דמי האי מזגא למזגא דבריה דרב יוסף בר חמא א"ל אנא הוא א"ל לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לי טעמא דהאי מילתא מאי דכתיב וממדבר מתנה אם משים אדם עצמו כמדבר תורה ניתנה לו במתנה שנאמר וממדבר מתנה וכיון שנתנה לו תורה במתנה נחלו אל שנאמר וממתנה נחליאל וכיון שנחלו אל עולה לגדולה שנאמר ומנחליאל במות אם מגיס דעתו הקב"ה משפילו שנאמר ומבמות הגיא (ה) ולא עוד אלא ששוקפין אותו בקרקע שנאמר ונשקף על פני הישימון ואם חוזר הוא הקב"ה מגביהו שנאמר כל גיא ינשא. ת"ר הנודר מן
(קכ2)התבואה אסור בפול המצרי יבש ומותר בלח ואסור באורז בחילקא בטירגוס ובטיסני הנודר מן פירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בעגלים ובגדיים ובטלאי חלב ובביצים ובגוזלות ואם אמר גידולי שנה עלי אסור אף באלו הנודר מן פירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר גדולי קרקע עלי אסור בכולן ורמינהו על דבר שאין גידוליו מן הארץ אומר שהכל ותניא על המלח ועל הזומית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל נהיה בדברו אמר אביי מירבא רבו מארעא מינק לא ינקי אלא מאוירא והא קתני על דבר שאין גידוליו מן הארץ אלא אימא על דבר שאין יונק מן הארץ: (ו) א"ר אלעאי אמר רב נידוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו שלא בפניו מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו א"ר חנין א"ר השומע הזכרת השם לבטלה מפי חברו צריך לנדותו לא נידהו הוא בעצמו יהא בנידוי מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה כדתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני. אמר ר' אבא הוה קאימנא קמיה דרב הונא שמע לההיא איתתא דאפיקת שם שמים לבטלה שמתה ושרא לה לאלתר ש"מ תלת ש"מ השומע הזכרה מפי חבירו חייב לנדותו וש"מ נידהו שלא בפניו מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו וש"מ אין בין נדוי להפרה ולא כלו' א"ר גידל אמר רב ת"ח מנדה לעצמו ומיפר לעצמו. כי הא דמר זוטרא כי הוה אתי בר בי רב לקמיה לדינא ומחייב שמתא משמית נפשיה ברישא והדר משמית לדיליה וכי אזיל לבייתיה שרי לנפשיה והדר שרי ליה. אמר רב גידל אמר רב מניין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך: דרשה אלו נאמרין בכל לשון
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |