שואל ומשיב/א/א/ג
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ו' עש"ק פ' ואתחנן ט"ו אב תרכ"ו פה לבוב.
מכתבו הגיעני תמול מגילה עפה ואני יושב קרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ומחוסר ספרים, עכ"ז אמרתי לכתוב בקצרה וה' יהי' בעזרי שלא אכשל בדבר הלכה.
בדבר המעשה שזה יותר מעשרים שנה נתעברה בתולה והיתה דיימא שנתעברה מבעל אחותה שהיתה עמו בבית בחדר אחד סמוכה על שלחנו והבתולה ילדה בת ומחמת בושה נתנה ולדה למנקת נכרית בכפר והיתה שם שבע שנים כי אמה והנטען בעל אחותה מתו אחר ג' שנים מלידת הילדה אחר זה לקחה איש א' ירא ה' מבית הנכרית לביתו ותהי לו כבת עתה באה להשיא אותה ועיכב מעלתו הנשואין עד שיחקור הדבר אם נבדקה או לא ונתברר להם שהאם לא נבדקה כלל ע"י הב"ד שהי' שם בעת ההיא רק שהנטען נחקר אז ע"י שהי' שמש בבית ח"ק ורצו למחקו מהפנקס וכיחש בדבר ולבסוף לא נמחק אבל יש לחוש שמא לא נבדק מפני הבעהערדי שלא יכלו לברר בעדים וע"כ אסרה מעלתו להנשא ומורה א' הרחק מן העיר סידר לה קידושין וע"ז האריך מעלתו אם יפה עשה והנה מעלתו החל לצדד ההיתר שמשפטה כדין שתוקית ומבואר באהע"ז סי' ד' סעיף כ"ו שאפי' באומרת מפלוני נתעברתי אינה רק ספק ממזר מכ"ש בנ"ד שלא נבדק כלל והנטען כיחש יש מקום להקל.
ועל זה הביא שיש לו ג' טעמים להיתר ודחה אותם. ויעברו לפנינו, וזה יצא ראשונה, הביא שו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא חלק אבן העזר סימן ז' שהאריך להתיר באינם לפנינו. ועל זה כתב מעלתו שהבית מאיר והאחרונים דחו דבריו. ובאמת אני זה רבות בשנים אמרתי ליישב דברי הנו"ב וכעת אין התשובה לפנינו וקשה עתיק', ואביא אומר מן החדש דבש"ש שמעתא ד' פי"ז ופי"ח האריך לקיים דברי הנו"ב דיש לחלק בין האם לפנינו בין האם מתה ולא מטעם של הנו"ב דהרי במהרי"ט חלק אהע"ז סי' י"ז מבואר דלא כנו"ב רק עפ"י ת"ה שער התערובות דמחלק בין ראינו לוקח מן המקולין ונפל הספק בקביעות אז אסור אבל אם נטל א' מן הקבוע ונפל מידו אין זה קבוע שהרי לא נפל הספק במקום הקבוע א"כ כאן האם עם העיבור אית לה לאם דין לוקח מן הקבוע וכיון דהאם לפנינו הו"ל לוקח מן הקבוע אבל כשהאם מתה הו"ל הולד לעצמה כנפל מן הלוקח ע"ש שהאריך.
ולפע"ד אף שלכאורה דברי חכמה אמר אבל אין דבריו נכונים והנה מה שטרח להביא דברי הת"ה לא ידעתי מה ראה יותר בדברי' ממ"ש התוס' חולין דצ"ה ופסחים ח' וכל הפוסקים אמנם אין ענין לכאן דשאני התם דבעת שלקח מהקבוע ונסתפק מאיזה חניות לקח הו"ל נפל הספק במקום הקבוע אף שאח"כ יצא מן הקביעות הו"ל דין קבוע אבל כאן נהי דהאם הוי כלוקח ממקום הקביעות אבל כל שיש לנו ספק שמא אזל הוא לגבה א"כ אולי היתה נבדקה היתה אומרת לנו שהוא אזל לגבה א"כ לא התחיל הקביעות כלל וא"כ אח"כ כשנפרש מה שייך לומר שראינו שלקח מהקבוע ודילמא לא איתרע כלל הקביעות וז"ב כשמש ועי"כ לא נוכל לסמוך כלל על דברי הנו"ב.
והנה מעלתו הביא דברי החמדת שלמה שיצא לחדש דבשתוקי לית לן לדון על חשש קרובים הפסולים משום דאין קביעתן ניכר מצד עצמן רק בשביל שזה קידש קרובתה של זו ושאני חניות דהחניות גופא טריפה ומצד עצמה קביעות איסור וזה כוונת התוס' נזיר דף י"ב שכ' שאין הקביעות ניכר וא"כ כאן לא הי' אז חשש ממזר רק משום חשש קרבת הנטען וזה לא מיקרי קבוע אמנם מעלתו תמה ע"ז דא"כ הדרא קושית התוס' הראשונה לדוכתא דא"כ יאסרו כ"ע בנשים הקטנות והוי כאן קבוע מחמת עצמה דאשה שנתקדשה הוא קביעות איסור ניכר מצד עצמה ולפע"ד אין התחלה לדברי' דגם שם רק מחמת הקידושין נאסרה ולא הוי הקביעות מצד עצם הדבר רק מצד מעשה הקידושין וגם זה לא מקרי קביעות להיות נקרא קבוע מצד עצמה וז"פ וברור ואין ספר חמדת שלמה בידי רק שלפי מ"ש מעלתו אין דבריו נכונים וע' בדגול מרבבה בסי' ק"י בש"ך ס"ק י"ד ע"ש וע"ש בס"ק ל"ז וא"כ גם ע"ז אין לסמוך כ"כ ויפה דחה המנחת יעקב בכלל מ"ה ס"ק מ"ו אבל אינו לפני לעיין.
והנה מעלתו כ' דבש"ש פכ"ב שם מבואר ג"כ דאין לחוש לפסול קרובים וכ"כ ההפלאה כתובות דף י"ג בתוס' ד"ה מעלה עשו אמנם מע"כ כ' דאין לסמוך כלל על הש"ש והפלאה הנ"ל בנידן דידן מטעם דכאן שהי' עם הנטען בבית אחד ובחדר אחד ובעיר הי' הקול שכמעט היי הנטען ואשתו ואם הילדה הנ"ל במטה אחת שהי' צר להם הדירה וכיון שהקרוב עמה בחדר אחד מקרי קבוע אף שהוא אזיל לגבה דבחדר א' אין נ"מ קבוע אף שהוא אזל לגבה והביא ראי' מסנהדרין דף פ"ה ד"ה ואחרים באחרים וכן נראה מהש"ש שם בפ' כ"ג וכ"כ בספר המקנה בקידושין דף ע"ג במ"ש על דברת הרשב"א שם ע"ש.
ואני אומר דמה שחשב מעלתו לריעותא זה מעלה דכיון שהי' בחדר א' במקום צר אשתו ואחותה שהיא אם הילדה בודאי אין לחוש שמא נבעלה אחותה דהא אשתו משמרתו ובודאי גם הקל שבקלים לא יבעול אחות אשתו כשאשתו בבית והיא בודאי לא תניח ולמיחש שמא גם היא נתרצית בזה בודאי לית לן למיחש דמה"ת לחשוד אשתו שהיא ג"כ מרשעת וגם נגד השכל והטבע שתניח שתהי' צרתה בביתה ואין לחוש רק שבבית אחד או בשדה בעל את אם הילד' ושוב הדרא ההיתר למקומה דהא י"ל שאזיל הוא לגבה וכל כה"ג אין לו דין קבוע ובזה יתישב גם דברי הנו"ב מהד"ת אהע"ז סי' כ"ח שגם בהי' הפסול בבית יש לחוש דילמא אזיל הוא לגבה והיינו משום דאדרבא בבית אחד ודאי לא חציף לעשות דבר עבירה כי הי' הכשרות עמהם בבית וא"כ ע"כ עשה במקום שלא הי' הכשרות ושוב הדרא הדבר דיש לתלות דאזל הוא לגבה וע"כ לפע"ד יש היתר בזה ויש לסמוך על הנו"ב אף שדחו דבריו אבל צירוף יש וגם על החמדת שלמה וגם על הכו"פ שהביא מעלתו דכתב בסי' ק"י ס"ק מ"ם דאף דיש קביעות ופירש לפנינו אבל נמצא קרוב לחנות כשרה לא סמכינן על קורבה ע"ש וע"כ מכל הנ"ל נלפע"ד דכל שכבר נשאת אין להפרישה ומפני כי אני מחוסר ספרים וגם הזמן אין אתי ע"כ די בזה שכתבתי אלה דברי הכותב בקצרה הדו"ש באהבה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |