שואל ומשיב/א/א/ב
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
בע"ה יום ד' תצא תרכ"ו י"א אלול.
- ישאו הרים שלום וכתיבה וחתימה טובה אל כבוד הרב הגאון חריף ובקי המפורסם מוה' חיים צבי הירש נר"ו האבד"ק טיקטין[1].
מכתבו מחידושי שאלתו ותורתו הגיעני תמול ואף האמנם שעודני יושב קרית חוצות לשאוף רוח צח ומחוסר ספרים העקריים שנצרכום לזה אמנם למען תק"ע לא אחשה וחשתי ולא התמהמתי להשיב ומד' אבקש עזר לבל אכשל בהלכה.
על דבר גב"ע הנגבה בק"ק סאקלו שהעיד הבחור ליב ברבי ליזר והבחור היה בשעת שראה המעשה שהעיד בן י"ג שנים אבל לא הביא שתי שערות וכעת הוא בן ט"ז שנים והנה תורף העדות שהיה בכפר פאזחא ובאו אנשי חיל והי' ביניהם ג' יהודים וואליניער וא' מהם הכיר ושמו מאיר ליב והיה מכיר אותו מדארוקא והב' לא הכיר רק ששמע שנקר' שמו יהושיע והגידו שם שהוא מטיקטין השלישי כהר"ר יושע ולמחרת שמע שם שתפשו ערלים יהודים בפאוויעצקו ונסע לפאוויעצקו וראה שערלים תפשו שני היהודים מאיר ליב ויהושע הנ"ל והוליכו אותם להיער אח"כ שמע מהערל קלימשעווסקי שהיה בחברת רקים וספר לפני ערלים שהוא היה בעצמו בשעת שהרגו היהודים ולקחו ממאיר ליב הריאה והכבד שלו ונתנו ליהושע שיתפש אותם לערך שלשה שעות ואח"כ חנקו ליהשוע ע"י חבל כך ספר לפני ערלים והוא שמע והסימנים של יהושע שהיה איש גבוה והיה לו שווארצליכע בארד אביסעל געלבליך ואח"כ נתוודע שאשת יהושע נשאת סמוך לביאלסטאק ואמרו שכיון שאשת מאיר ליב התירו להנשא ע"כ חשבו שגם היא מותרת ונשאת ועתה הפרישו אותם עד כי יבורר היתרם ושלח אלי לחוות דעתי והנה מעלתו כתב שיש שלשה ספיקות א' על העד גופא לפי שליב העד לא הביא ב' שערות אם נאמן והב' לפי שמעיד ששמע מהעכו"ם שחנקו ליהושע וכל שלא אמר קברתיו חיישינן לבדדמי ויש לחוש דילמא נדמה לו שמת ואולי נמלט אח"כ והג' לפי שלא הזכיר רק שמו והרי בעינן שמו ושם אביו ושם עירו ואולי אחר הוא. וע"ז כ' מעכ"ת להתיר אגודת הקשרים האלה.
והנה במה שלא הביא שתי שערות כתב שיש כאן חזקה דרבא כיון שהגיע לרוב שנותיו חזקה הביא סימנים אף דמבואר בגב"ע שלא הביא שתי שערות הרי לא נבדק לפני הב"ד ויש כאן החזקה עוד ואף דיש כאן חזקת א"א כנגדו הרי אנו דנין על גוף העד ואזלינין בתר חזקה והביא ראיה משו"ת הרא"ש כלל ל"ג הובא בב"י א"ע ס' מ"ג שהביא הרא"ש ראיה כיון דרב סובר ה"ה בוגרת לפנינו מכ"ש שהגיע לכלל שנותיו ע"ש וקשה מה ראיה הא שם מיירי דליכא חזקת פנויה כנגדו וכמו שכתב הב"ש סי' ל"ז ס"ה אבל כאן יש חזקת ממון כנגדו ודילמא ל"מ חזקה דרבא ע"כ כיון דעיקר אנו דנין על גוף העד וממילא מועיל אף שיש חזקה נגדו זה ת"ד והנה נפלאתי ע"ד מעכ"ת שמדוע לא הרגיש שהב"י ס' מ"ג כתב שהרשב"א והר' דוראן חולקים על הרא"ש וברמב"ן בחדושיו לב"ב דף קנ"ד מפורש להיפך וכבר הרחיב הדבור בזה בשו"ת נודע ביהודה מהד"ק חלק חו"מ סי' ד' ובחלק א"ע סי' ס"א ובשב שמעתתא להקצ"ח וגם אני הארכתי בזה בהרבה תשובות וקשה עתיקא.
וגוף סברת מעלתו לא ידעתי דמה שכתב שאנו דנין על גוף העד אמת שכעין זה כתב הריטב"א בחדושיו לעירובין דף ל"ו דעיקר אנו דנין על המסבב החזקה אבל אינו ענין לכאן דכאן החזקה דגופא והחזקה דממונא באים ביחד ויש לחוש שמא עדיין קטן הוא והרי גוף החזקה דרבא אמרו בנדה דלקולא לא אמרינן אף שאנו דנין על גוף האיש לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן ואינו דומה למ"ש הרמב"ם פרק ט"ז בסנהדרין דאיסור בע"א הוחזק דשאני התם דבשהעיד שזה חלב לא אכלו עדיין החלב אבל כל שנ"מ בעדותו לענין ממון לא מועיל וזה ברור ופשוט אבל באמת כאן אין צריך לכל זה דכבר העלה הט"ז סי' י"ז ס"ט דעדות קטן בהגיעו לעונת הפעוטות מועיל אף לרמב"ם וכן הסכים הב"ש ס"ק ל"ג ואף דבש"מ ב"ק קט"ז כתב דבעי בקטן שיהיה מסל"ת גם הביא דבעי שיהיה קטן פורח אבל זה דוקא בנחיל של דבורים דהוא ממון אבל לא בעדות עגונה דאף עבד ושפחה נאמנים כמ"ש בהגהותי לא"ע הנדפס בלבוב ובפרט כאן שאינו מספר רק ששמע מפי עכו"ם ובזה ודאי יש לו דעת להעיד מה ששמע מעכו"ם ומה גם שיש כאן רגלים לדבר שהרי בעצמו ראה שתפשו ערלים להיהודים מאיר ליב ויהושע הנ"ל והוליכו אותם ליער וכל שיש רגלים לדבר ודאי נאמן הקטן כמבואר בב"ק שם וזכרני שראיתי בשו"ת ארבעה טורי אבן להגאון החסיד מוהר"א אב"ד דאמסטרדם נדפס שם תשובה בזה הענין ואני פלפלתי ע"ז אבל מה אעשה שאני כאן מחוסר ספרים.
עתה נעתיק הספק השני שלא אמר קברתיו והנה מעלתו הביא דברי הש"ע בסי' י"ז ס' ל"ג ואף דשם מבואר לכתחילה לא תנשא ע"ז הביא דברי הר"ן בתשובה ודברי הריב"ש סי' שע"ז דמה דמצריך הרמב"ם קברתיו הוא דוקא במי שאינו מכירו אבל במכירו לא בעי קברתיו והנה באמת דברי הר"ן והריב"ש דבמכירו לא בעי קברתיו צריך ביאור דמה טעם יש בדבר הא אף שמכירו שייך בדדמי שנדמה לו שמת והוא לא מת ולפענ"ד נראה עפמ"ש הב"ש ס"ק פ"ד דעל איש אחר שאין אנו מכירין אותו לא שייך חזקת חי וביאור דבריו דאף דגם זה האחר היה לו חזקת חי בודאי וכבר האריך הנוב"י לתמוה על הב"ש אבל באמת דברי הב"ש פשוטים דכמו שכתב הש"ך חו"מ סי' קל"ג דעל איש שלא נודע לנו לא שייך לומר דרובא דאינשי לאו גנבי נינהו דאטו ליכא גנבא בעלמא וכמו כן כאן אטו ליכא מתים בעולם רק דעל אותו האיש שאנו דנין ומכירין אותו בחזקת חיים אמרינן דזה לא נשתנה ח"ח שלו וחיישינן לאיש אחר שלא נודע לנו והרי יש מתים בעולם זה ברור ופשוט וכן כתבו האחרונים ולפ"ז אני אומר להיפך דמה דבעי וקברתיו הוא לפי שאנו אומרים שמא יש לו חזקת חי ולפ"ז כל שאנו מכירין אותו ויש ע"א שמעיד דמחי ליה ברומחא וכדומה ניהו דיש לחוש שמא עביד ליה סמתרא וחיה או שמא נמלט וכדומה אמרינן להיפוך דזה האיש שנודע ח"ח שלו ודאי איתרע חזקת חיותא שעכ"פ מחי ליה ברומחא ועל איש אחר שא"א מכירין לא איתרע ח"ח שלו ומוטב לומר לתלות עכ"פ במקולקל אבל בא"א מכירין כל שאנו לא ראינו שאיתרע ח"ח שלו אמרינן דזה חי עודנו ולכך בעי וקברתיו וזה ברור. ולפ"ז כאן שהעכו"ם לא הכירו א"כ צריך בודאי לומר וקברתיו ולא שייך ההיתר שלו אמנם נראה כיון שליב בעצמו ראה שהובא אותו ליער וחבירו מאיר ליב ודאי הרגו כבר איתרע ח"ח שלו שמסתמא ערלים חנקוהו עד כדי מיתה שהיו מתיראים שלא יגיד מחבואיהם ומהגם שלא היה כאן מלחמה ממש וכמ"ש מעלתו בשם תשובת צ"צ ובכה"ג באין מקום סכנת סגיא בלא קברתיו וכמ"ש בשו"ת מו"ה בצלאל אשכנזי (סי' ל"ב) ובשו"ת נודע ביהודה (מהד"ק סי' כ"ח) ע"ש אמנם עדיין יש לעיין שלא הזכיר שם אביו ושם עירו שמא אחר הוא וא"כ י"ל שזה יהושע שראה ליב שהוליכו אותו ליער אולי נשמט מידם והרגו לאיש אחר ומעכ"ת חילק בין שהה זמן מרובה משעה שיצא אמרינן שזה איש אחר אבל בזמן קרוב ל"ח שמא בא שם איש אחר ובאמת שזה דבר חדש ועושה חדשות ובעל מלחמות וצריך סעד לתמכו אבל אני אומר כיון דליב מעיד שהוליכו ליער זה האיש מאיר ליב שמכירין אותו בכל הסביבה זה יהושע שהוא מטיקטין וערלים רצו להרגו ולאיש מאיר ליב הרגו בודאי א"כ קשה לומר שזה יהושע נשמט ובא אחר במקומו ששמו יהושע שהרי הערל אמר שליהושע חנקו והוה כשאלה דיחיד דל"ח ומה גם שיש סימן ביהושע שהוא איש גבוה שווארצליני בארד אביסעל געלבלעך ואם יבדוק בטיקטין ונמצא שנחסר זה יהושע בודאי הוא וגם נראה שמנין הוה סימן כמ"ש המ"ב סי' מ"ד הזכירו מעלתו אבל מעלתו לא הביא שהט"ז סי' י"ז ס' י"ז שחולק עליו ובשו"ת נוב"י מהד"ק סי' ל"ו פלפל בזה ולא הזכיר שהמ"ב והט"ז נחלקו בזה ולפע"ד גם הט"ז יודה בזה דשם לא ראינו ריעותא וא"כ מה בכך שיצאה בקולר ס' אנשים אבל המיתה לא היה על דרך הריגה רק שמתו סתם אבל כאן המיתה היתה ע"י שהוליכוהו להיער ותלינן דמסתמא הרגו אותו שהרי רצו להרגו.
עוד נראה לי דבר חדש דהחשש בדדמי או שמא נחלפו האנשים אינו רק חשש דרבנן ומן התורה בודאי אמרינן שמתו רק דחז"ל חשו שמא הם מן המיעוט שלא מתו ונמלטו והרי במשאל"ס שגם כן רובם למיתה וחז"ל גזרו אמרינן דלא תנשא ואם נשאת לא תצא א"כ גם כאן כן שכבר נשאת בטעות שסברו שהיא מותרת כמו שהתירו אשת מאיר ליב שוב לא תצא וזה לפע"ד הטעם מה שמבואר בסי' ל"ג דאם לא אמר קברתיו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ומקורם מהירושלמי ריש האשה שהלך הובא ברמב"ן במלחמות והוא מה"ט שכתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |