אוצר:בית המדרש/הלכה/כללי

בדף זה ירוכזו הדיונים בענייני הלכה.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

הורדת שני בגדים כאחד באשה

האם גם באשה אסור להוריד שני בגדים כאחד, או שרק בגבר שהרי המוריד שני בגדים כאחד קשה לשכחה, וזה לכאורה סברא רק לגבי איש ולא לגבי אשה. הרב דב קצבורג (שיחה) 23:00, 15 ביולי 2020 (UTC)

השארת ביצה גלויה במשך הלילה

ידוע לי שאסור להשאיר ביצה בצורה מסויימת. שאלתי האם ביצה חיה אף היא בכלל? ומה הדין כאשר הופרדו החלבון והחלמון, האם הדין משתנה באופן זה. ומה אפשר לעשות אם יש לי ביצה פתוחה. יישר כח. שואלין ודורשין (שיחה) 23:31, 29 בספטמבר 2018 (UTC)

הפוסקים דנים בזה, זה נוגע בעיקר בתעשייה ששם מוכרים חלבונים וחלמונים נפרדים, יש אסכולה הטוענת שהאיסור נאמר רק בביצה מבושלת (ששייך בה 'קלופה') ואין לחדש איסור בביצה חיה. ויש מחמירים בפרט שחמירא סכנתא, אבל בכל מקרה אפשר להוסיף משהו לביצה ובתערובת ודאי אין בעיה. כמה צריך להוסיף בשביל שזה ייקרא תערובת? לא יודע. (תוך כדי כתיבה מצאתי פה מראי מקומות רבים בסוגיה זו. חפש בדף את המילה "חלבון" ותקרא מהתוצאה השנייה ואילך). מקווה שעזרתי. פתקא טבא. אויצרניק (שיחה) 23:40, 29 בספטמבר 2018 (UTC)

עיין שו"ת ישכיל עבדי^{[השלם מקור]} שדן בזה באריכות. Yd2743‏‏ (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

כתיבת חידושי תורה בחול המועד

ראיתי לנכון להעתיק בזה את דברי הט"ז (או"ח סימן תקמה סקי"ג) וז"ל: ועוד נראה להוסיף על דברי רבותינו טעם להתיר כתיבת חידושים בתורה אף בלא טעם שכחה, כיון שכל עת ורגע מוטל עליו לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולת שלו, אין שייך לומר בזה ימתין עד אחר י"ט ואז יכתוב החידוש, דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש אחר כך חידושים אחרים, ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד תוך המועד יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שיש חידוש כבר אצלו, יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה ואין לך דבר האבוד גדול מזה שמאבד הזמן, עכ"ל. בין הזמנים (שיחה) 05:59, 17 באפריל 2020 (UTC)

חתונה כשחל ר"ח אייר בערב שבת

כתב המשנה ברורה (או"ח סימן תצג סק"ה) ואף להנוהגים איסור לפני ר"ח אייר, מכל מקום אם חל ר"ח אייר בימי ששי ושבת כיון שיש כאן תוספת שמחה שבת ור"ח, יש להתיר להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת וגם לישא אשה בו ביום כיון שעיקר הסועדה יהיה בשבת ור"ח, עכת"ד.

ולגבי תספורת כתב בספר שערי ימי הפסח להגר"י טשזנר וז"ל: ולענין תספורת שמעתי מבית דינו של הגר"ש ואזנר (שליט"א) [זצ"ל] שכן מורה הרב (שליט"א) [זצ"ל] להקל בזה להסתפר ביום ששי עש"ק, אא"כ מי שנוהג כצוואת ר"י חסיד לא להסתפר בר"ח גם כשחל בע"ש. ומי שחמיר כן כר"י חסיד אין לו היתר להסתפר כבר ביום חמישי, כי איסור תספורת בימי הספירה הוא יותר חמור מצוואת ר"י חסיד, ע"כ.

אלא שיש לנו לדון במה שכתב המשנה ברורה 'וגם לישא אשה בו ביום' אם יש לנהוג כן כיום. והנה בספר הנ"ל כתב שכאן באה"ק אין המנהג להקל להתחתן, ואולי משום שכאשר מתחתנים בערב שבת אין מנהגינו לעשות סעודת החתונה בליל שבת אלא מיד אחר החופה בערב שבת, עכ"ד. ואני לא הכרתי מנהג זה לעשות בער"ש חתונה עם סעודה ואף אם יש בודדים שעושים כן, פליאה שיקרא זה בשם 'מנהג'.

אמנם בזמן הזה שעקב המגיפה המשתוללת בחוצות יסכימו הרבה לעשות החתונה באופן הנזכר ובפרט כשקללת יום מרובה מקודמו ואין איש יודע מה ילד יום, יש לדון אם מותר לנהוג למעשה כהתר המשנה ברורה ולעשות החופה בערב שבת קודם השקיעה ולאכול סעודת החתונה בליל שבת. מצולות ים (שיחה) 06:39, 21 באפריל 2020 (UTC)

בענין כיסוי ראש

האם אשה קרחת חייבת בכיסוי ראש או לא?

הנה יש לחקור אם החיוב לכסות ראש של אשה הוא דוקא שערות ראשה או אפילו אם אין לה שער עדיין יש חיוב לכסות.

הספק שלי הוא שמצד א' לשון הגמרא בברכות "שער באשה ערוה" אולם בגמ' כתובות (עב.) "ראשה" פרוע דאורייתא היא דכתיב ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש.

ברש"י שבת (נז. ובעוד מקומות]]) כתב שתגלה "שערה", אולם בדף נז: כתב רש"י "ראשה".

ועי' רשב"א (שבת ס.) דמבואר קצת מדבריו דבקרחת ליכא חיוב לכסות ורק משום גנאי דרכה לכסות ראשה וצ"ע בזה. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

ויש להוסיף שלא מצינו לכאורה רק ששער באשה ערוה וילפינן לה מקרא דמשבח האשה בשערה ואם כן מה מקום לחייב אשה קרחת בכיסוי ראש. ש"ס יידן (שיחה) 22:42, 10 במאי 2020 (UTC)

אולי גזירת הכתוב. ופרע ראש האשה. דב״ש (שיחה) 04:58, 11 במאי 2020 (UTC)

דב״ש, מה"ת משם שחייבת להיות מכוסה ראש הלא אפשר להעמיד הפסוק באופן שיש לה שער, כלומר שמה שהוצרך לפריעת ראש הוא כשראשה מכוסה ואה"נ אם אין ראשה מכוסה ופרועה ועומדת לית לן בה, ולו יצוייר שתבוא אשה בפריעת ראש, האם יהיה דין לכסותה בשביל לקיים בה דין ופרע ראש האשה. אולי כן, איני יודע. ש"ס יידן (שיחה) 08:52, 11 במאי 2020 (UTC)

ברכת רוגעלך ממולא ירקות

מה ברכתו של רוגעלך ממולא במילוי ירקות וכדו', האם כל ממולא נקטינן שברכתו מזונות או שיש לחוש להמוציא? שי עולמות (שיחה) 11:57, 10 ביוני 2020 (UTC)

עיין במשנה ברורה, בביאור הלכה האחרון שבסי' קס"ח.

תפילה במרפסות בעידן הקורונה

שאלה
עקב המצב הקשה השורר בעולם בעקבות נגיף הקורונה שאסרו להתפלל במנין כיון שאסור להתקבץ מחשש הדבקה בנגיף. הסתפקנו האם נוכל להתפלל במנין על ידי צירוף השכנים לעשרה דרך המרפסות או דרך החלון וכולם או מקצתם רואים אחד את השני או לא? Yd2743‏‏ (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

לא עיינתי די הצורך, אך יעויין שולחן ערוך (או"ח סימן נה סי"ג) צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ דהיינו כשסוגר הדלת ממקום פנימית של עובי הדלת ולחוץ כלחוץ. ושם (סעיף טו) אם מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ ושליח צבור תוך הפתח הוא מצרפן. ובמשנה ברורה שם (סקנ"ד): דכיון שהוא ש"ץ כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד. וכ"ש אם תשעה מבפנים והוא תוך הפתח דהוא מצטרף להם וההיא דסעיף י"ז שאני דכיון שהוא בחצר הגדולה הרי הוא מופלג מהצבור. ובאדם אחר שאינו ש"ץ אפילו הוא לבדו על מפתן הבית אינו מצטרף עמהם כדלעיל בסי"ג וכ"ז דוקא בשאינן רואין אלו לאלו אבל אם מקצתן רואין אלו את אלו בכל גווני מצטרפי להדדי, עכ"ד. ומכך יש מקום לבוא לנדון דידן. סיני ועוקר הרים (שיחה) 23:26, 16 באפריל 2020 (UTC)