תוספות רבי עקיבא איגר/שבת/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:44, 20 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

ב

[אות קכה] [במשנה] אם להסיק. היינו באילן יבש דליכא תיקון וכן בסיפא במלקט עשבים אם לבהמה היינו באגם דליכא תיקון שדה דאל"כ אף דאינו מכוין רק להסיק חייב בכ"ש דהוי פסיק רישא ומשכחת לה נמי בעביד בארעא דחבריה דהוי פסיק רישא דלא ניחא ליה. גמרא. וברש"י כתב בארעא דחבריה דלא איכפת ליה ליפות. וקשה לי' ממ"ש רש"י לעיל (דף ע"ה ע"א) ד"ה טפי ניחא לי' וכו' מודה ר"ש במידי דלא איכפת ליה וצלע"ג:

ג

[אות קכו] ברע"ב ד"ה בין. שתיהן אלפין. וכן פירש"י ותמהני מנ"ל לרש"י והרע"ב לפרש כן הא מדברי הסוגיא נראה שני שמות דהיינו שם גד וכדומה ושם א' היינו שש גג כיון שהוא תיבה אבל אא דאינו תיבה כלל אינו חייב וכדס"ל לר' יהודה בברייתא אלא דהש"ס בעי לומר דר"ש מחייב אף באא דאאזרך ודחי לה וא"כ למסקנא לא מצינו מאן דמחייב באא וכן פסק הרמב"ם (פי"א הלכה י"ג) הכותב אות כפולה פעמיים והוא שם א' כמו דד תת. חייב. משמע להדיא דדוקא כה"ג אבל אא פטור וכמ"ש הה"מ שם. וצריך לדחוק דס"ל לרש"י והרע"ב דמדקתני סתמא במתני' בין משם א' משמע דכל אותיות כפולים חייב אפי' אא ודוקא ר' יהודה דקאמר בברייתא אפילו לא כתב אלא ב' אותיות והן משם א' חייב כגון תת וכו' הרי דפירש בהדיא כגון תת וכו' וממעט אא אבל מתני' סתמא קתני ומשמע בכל ענין חייב:

[אות קכז] בתוי"ט ד"ה שם. לא נחוש אלא הלשון. קשה לי הא אין מתקיימת במקום אחר דבכותב שם במ' פתוחה א"א לקיימו במקום תיבה שלימה שם ואינו דומה לאורג ב' חוטים מבגד גדול דמתקיימת במקום א' דב' חוטים שוים למי שירצה לארוג רק ב' חוטים ודמי לגד מגדיאל ולהדיא אמרינן בסוגיא דזאת אומרת דר' יהודה ס"ל דסתום ועשאו פתוח כשר ואנן לא קיי"ל הכי אלא כאידך תנא דבעינן כתיבה תמה ע' בסוגיא וצ"ע. גם מ"ש ברמב"ם ויארוג כל השבת ויהי' פטור וכו' משמע דלמדים זה מסברא דל"ש לומר שיארוג כל השבת ויהיה פטור. הוא תמוה דהא בברייתא לא ילפינן כן מסברא אלא מקרא מאחת מהנה דרשינן אחת מהנה דהיינו שם משמעון וארג מקצת בגד מכל הבגד. והתוי"ט כתב עלה ומבואר בברייתא. ולא ידעתי הכוונה אי לענין גוף הדין הא תני זה הכא במתני' שם קטן משם גדול. ואי הטעם. הא הטעם זה לא נזכר. אלא דיליף מקרא וצריך עיון:

ה

[אות קכח] במשנה נתכוין לכתוב ח' וכתב ב' זייני"ן. משום דזייני"ן בעי זיוני. והיינו אף דנתכוין לכתוב ב' אותיות איזה שתי אותיות שיהיו דנתכוין למלאכת איסור ונעשית מחשבתו והא דלא קתני נתכוין לכתוב ב' זייני"ן וכתבן בלא זיון פטור. דאשמעי' רבותא לדייק הא ב' אותיות אחרות דלא בעי זיון חייב אף דהשתא מיהא לאחת הוא דמכוין. תוס':


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.