רא"ש/עירובין/ט/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רא"ש עירובין ט ב

פסקי הרא"ש - עירובין < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה אפילו יתירה מבית סאתים דהא איכא מחיצות וחשיב מוקף לדירה. ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. דמחיצות להבריח מים הן עשויות ולא חשיב מוקף לדירה והלכתא כרב ומודה רב שאם כפאה על פיה לזופתה שאין מטלטלין על גבה. אמר רב יהודה כשתמצא לומר לר"מ גגין רשות לעצמן וחצירות רשות לעצמן וקרפיפות רשות לעצמן. ולדברי חכמים גגין וחצירות רשות לעצמן וקרפיפות רשות לעצמן. ולדברי ר"ש כולן רשות אחת הן. אמר רב הלכה כרבי שמעון. והוא שלא עירבו אבל עירבו גזרינן דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר. ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון בין עירבו ובין שלא עירבו וכן אמר רבי יוחנן בין עירבו בין לא עירבו. וקיימא לן כשמואל ורבי יוחנן:

מתני' גג גדול הסמוך לגג קטן הגדול מותר והקטן אסור. חצר קטנה שנפרצה לגדולה הגדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה:

גמ' למה לי למיתני תרתי. לרב קתני גג דומיא דחצר מה חצר דמינכרא מחיצתא אף גג דמינכרא מחיצתא. פרש"י לאפוקי שאם הגג בולט חוץ למחיצתא לרשות הרבים ואינה ניכרת לעומד על הגג לא אמרינן גוד אסיק. הלכך גגין שלנו שבולטין ראשיהן לרשות הרבים ולא מינכרא מחיצתא הויין כרמלית ואסור לטלטל על גבן ד' אמות. ואין לומר כיון דלא שלטי ביה רבים שהרי גבוה הוא אין נעשה כרמלית אלא מקום פטור הוי. דלא אשכחן בשום דוכתא דבמקום שהוא רחב ארבעה שיהא נקרא מקום פטור. ועוד דהא בית שאין תוכו עשרה וקירויו משלימו לעשרה אע"פ שמוקף מחיצה מארבע רוחות לא שלטי ביה רבים והוי כרמלית. וכן גגין השוין אליבא דרבי מאיר ואליבא דשמואל וגג יחידי לרבנן דהוא יותר מבית סאתים הוי כרמלית. והא דאמר בפרק קמא דשבת דף ז: אין כרמלית למעלה מעשרה. ה"פ מכח קרקע שהוא כרמלית אין האויר שלמעלה מעשרה כרמלית דאקילו ביה רבנן מקולי רשות היחיד ומקולי רשות הרבים שאויר למעלה מי' מקום פטור. וגזוזטרא שהיא למעלה מן המים דמשמע שהיא כרשות היחיד דלא מצרכינן לה לעשות מחיצה אלא לדלות מן המים אבל לטלטל על גבה משמע דהויא רשות היחיד אפילו בלא מחיצה. יש לומר כיון דליכא אלא בקיעת דגים תחתיה הוי רשות היחיד כמו טרסקל. ואפילו רבנן דפליגי עליה דרבי יוסי ברבי יהודה בטרסקל מודו הכא כיון דליכא אלא בקיעת דגים. אי נמי כגון דחלון פתוח לגזוזטראות דהוי ליה חורי רשות היחיד. וכן נראה דאם יש חלון ארבעה על ארבעה פתוח לגג הוי כחורי רשות היחיד אף על גב דלית ליה מחיצות. ובירושלמי משמע דזיזין וגזוזטראות הבולטין מן הכותל לא הויין כרמלית אפילו הם רחבים ארבעה דגרסינן בירושלמי אמר רבי יוחנן זיזין וכותלין שהם רחבים ארבעה וגבוהים עשרה מותרין כאן וכאן ובלבד שלא יחליפו. משמע דחשיב מקום פטור מדשרי לבני רה"י ובני רה"ר. וכותלין דקאמר היינו באבנים הבולטין מן הכותל. דודאי כותל שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה הוי רשות היחיד ולא קשה מבית שאין תוכו עשרה דחשיב כרמלית ואע"ג דלא מצו רבים לאישתמושי התם. דשאני הכא כיון שהוא למעלה מעשרה יש לו ליחשב מקום פטור כיון דלא הוי רשות היחיד ולא רשות הרבים. מיהו לפום גמרא דידן משמע דגג הוי כרמלית היכא דלא מינכרא מחיצתא. וכן פרש"י כאן מה חצר דמינכרא מחיצתא אף גג נמי דשרינן ליה במחיצות תחתונות משום גוד אסיק. מיהו מחיצות ניכרות בעינן שלא יהא הגג בולט חוצה להן דאי לא מינכרא מחיצתא לא אמרינן גוד אסיק. וגדול נמי אסור דאין לו שום מחיצה וכל שאין לו שום מחיצה אינו רשות היחיד: יתיב רבה ורבי זירא ורבה בררב חנן ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי שמע מינה ממתני' דקתני שהיא כפתחה של גדולה דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה כיצד גפנים בגדולה אסור לזרוע בקטנה. ואם זרע זרעים אסורים וגפנים מותרין. גפנים בקטנה מותר לזרוע בגדולה. אשה בגדולה וגט בקטנה מתגרשת אם שתיהן שלה או השאילה חצר גדולה או קטנה ושתיהן של איש אחד. אשה בקטנה וגט בגדולה אינה מתגרשת. צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן. צבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן. תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין. תשעה בקטנה ויחיד בגדולה אין מצטרפין. והוא הדין נמי חמשה בקטנה וחמשה בגדולה אין מצטרפין. ואגב דנקט ברישא תשעה בגדולה נקט נמי בסיפא תשעה בקטנה. צואה בגדולה אסור לקרות קריאת שמע בקטנה. צואה בקטנה מותר לקרות קריאת שמע בגדולה: אמר רב יהודה אמר רב ג' קרפיפות זה בצד זה וזה בצד זה שנים החיצונים מגופפים ואמצעי אין מגופף. יחיד בזה ויחיד בזה נעשו שיירא ונותנין להן כל צורכן כלומר לאמצעי דהוי כאילו שלשתן דרין בתוכו. אמצעי מגופף ושנים החיצונים אין מגופפין אין נותנין להן כל צורכן. ואם שנים באמצעי ויחיד בזה ובזה נותנים לשנים החיצונים כל צרכן דשדינן הך דאמצע להכא ולהכא. וכל שכן שנים בזה ושנים בזה ויחיד באמצע דשדינן האי יחיד להכא ולהכא. דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.