ט"ז/יורה דעה/קעה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) על שער שבמדינה. פירוש עיר גדולה והטעם דאמר ליה אילו היה לי מעותי הייתי יכול ליקח בזול וחשבינן כאלו לקח התבואה ונתייקרה גביה ואע"ג דלא משך כיון דהוי דרך מקח וממכר לא גזרו בהו רבנן:
(ב) אין פוסקין עד שיצא השער. זה לשון הרמב"ם וכ' על זה המגיד משנה דמשמע שאפי' על הישנות בג' אין פוסקין והטעם דכל שיש חילוק בין חדש לישן לא הוה שער קבוע כלל שעתיד להיות שויין או בא' משערים אלו או פחות מהן או יותר ע"כ אבל בטור כתוב אינו יכול לפסוק שיתן לו אפילו מחדשות ומשל ב"ה ד' סאין בסלע כו' משמע הא מחדשות בג' וכ"ש ישנות בג' פוסק ומ"ש הטור ומשל ב"ה ד' סאין זה לא קאי על תיבת אפי' שקודם לו דאין בזה רבותא אלא תיבת אפי' קאי על החדשות לחוד והיינו דיש לו גירסא בגמרא אין פוסקין על חדשות מד' כו' וכן היא גירסת רש"י והטעם דהא דחדשות מד' משום שלא יבשו כל הצורך עדיין והפוסק על החדשות לא יקבלם ממנו עכשיו אלא לכשיתיבשו כל צרכם ולפי זה כשמקבלם עכשיו לרשותו ואם יבשו יבשו לו מותר ופסק כאן לחומרא כרמב"ם:
(ג) פוסק ללקוטות כשער הלקוטות. אפילו לרמב"ם דלעיל שהחמיר אפי' בישנות מג' דלא הוה שער קבוע כלל מודה הכא שיש לכל א' שער קבוע דדוקא לעיל ששניהם מין א' ועתידין להשוות משא"כ כאן שהחילוק הוא דתבואות הלקוט הוא תבואה מעורבת שיפון עם חטין והיא כמו מין אחר עם של ב"ה ולעולם לא יהיו שוין ע"כ יש לכל א' שער קבוע לעולם. ע"כ פוסק עם כל א' לפי שער שלו:
(ד) ולא יפסוק לב"ה. מפ' בגמרא דבשלמא לקיט אי לית ליה יזיף מלקיט חברי' אבל ב"ה אי ל"ל זילא ביה מלתא למיזף מלקיט ואב"א מאן דיהיב זוזי לב"ה אפירי שפירי יהיב ונראה דיש נפקותא מיניה בין הנך שני תירוצים לענין אם אמר ב"ה בהדיא יהבינא לך פירא דלקיט לתירוצא קמא אסור דזילא ביה למהוי ליה עסק עם הלקוט ויתן לו משלו ולתירוץ השני מותר בזה וכתב הטור שאפי' מתבואות לקוט לא יפסוק עם בעל הבית והיינו כתירוצא קמא לחומרא וכן יש לכוין דברי הש"ע כאן דלא יפסוק כלל עם בעל הבית בתבואות לקוט אבל ב"ה בג' ודאי שרי:
(ה) עד כדי השיעור. ולא סגי כאן אם יש לו מעט מאותו מין כיון שמכר הוא דדוקא בהלואת סאה בסאה הקילו בזה וכמ"ש בסי' קע"ג סעיף ו' דלא כדעת רמ"א שם וכן מוכח גם כאן:
(ו) שראוים להתחסר. פירוש מחמת אכילת העכברים או מתפזרת כדאיתא בפרק המפקיד (בבא מציעא דף מ') לענין פקדון בח"מ סימן רצ"ב:
(ז) וליתן לו פירות אחרות. עמ"ש סוף סימן קס"ב בדין אסור ללוות חטין בדוחן:
(ח) ויכול לפסוק כו'. דין זה נתבאר סי' קס"ג סעיף ב':
(ט) כשער הזול. אין להקשות הא הוי קרוב לשכר ורחוק להפסד דמהאי טעמא בעינן בסי' קע"ג סעיף י"ג שיקבל עליו אחריות הזול זה מתורץ בדברי התוס' פרק הרבית (דף ס"ד ע"ב) דבור המתחיל האי קרוב לשכר כו' שבפסיקה על הפירות אין שייך לומר קרוב לשכר כו' כיון דאי בעי מוכר אכיל להנהו פירות ויתן לו אחרים ולא בעינן יש לו אלא משום היתר והיינו בשעת הפסיקה משא"כ בההיא דסי' קע"ג שחבית ידוע ומבורר קנה ממנו:
(י) ואין השליח ולא המשלח כו'. השליח פשיטא דאין צריך לקבל דהא לאו דידיה הוא וגם המשלח אין צריך לקבל דיכול לומר לתיקוני שדרתי את שלוחי ולא לעוותי שהיה לו לפסוק כשער הזול:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |