ש"ך/יורה דעה/קעה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אין פוסקים כו'. שזה מוזיל גביה בשביל הקדמת המעות ומקבל עליו שאם יתיקר יתן לו בזול כמו שהן עכשיו אבל משיצא השער פוסקין אע"פ שאין לזה יש לזה ואין כאן רבית שיכול הלוקח לומר אם היה מעותי בידי הייתי יכול לקנות בשוק כשער של עכשיו והוי כאלו המוכר קנה אותם ללוקח וזכה בהם ללוקח ואע"פ שנתייקרו ברשות לוקח נתייקרו וכן כשיש למוכר מאותו המין מותר אע"פ שלא יצא השער כדלקמן סעיף ד' דכיון שיש לו יכול למכור סחורתו בזול והרי נקנה מיד ללוקח ואפילו מכר אח"כ המוכר מה שהיה חייב ליתן להלוקח כפי מה שהוא שוה בשעת פסיקה וק"ל:
(ב) ומשיצא השער כו'. ואם יצא השער בכרך א' אע"פ שכל העיירות הסמוכים לה אין להם שער פוסקים על שער של אותה כרך ש"ס ופוסקים וכתב ב"י מיהו נ"ל דוקא כשהן מסתפקות ממנה אבל אם אינן מסתפקות ממנה אע"פ שהן סמוכות לה לא אזלינן בתרה אלא בתר שער מקום שמסתפקי' ממנה ונ"ל דאם מסתפקין עיירות הסמוכות להן מעיר זו ואין בעיר זו שער קבוע הולכים אחר העיר היותר גדולה שמסתפקי' ממנה ע"כ ומביאו ד"מ:
(ג) ויש להקל באיסור דרבנן. כלומר דכיון דדרך מקח וממכר הוא אינו אלא מדרבנן וכן הלואת סאה בסאה לעיל סימן קס"ב אינו אלא מדרבנן והיינו דכתב הרב שם ס"ג וע"ל סימן קע"ה איזו מיקרי שער קבוע:
(ד) לחדש ולישן. שכל זמן שיש חילוק בשער בין חדש לישן אינו נקרא שער קבוע הלכך אינו יוכל לפסוק עמו שיתן לו אפי' מהחדשות ד' בסלע ועב"י:
(ה) פוסק. ללקוטות שיתן להם משל לקוטות כשער הלקוטות:
(ו) ולא יפסוק לב"ה. שיתן לו אפי' משל לקוטות ד' בסלע דמסתמא ב"ה פירי שפירי יהיב אבל מותר לפסוק עם ב"ה שיתן לו ג' בסלע ועד"ר:
(ז) אע"פ שעדיין כו'. וכתב הטור בשם ר"י דכיון שחסר תיקון קצת לא חשבינן ליה כמו בידו בענין שיכול לפסוק שוה ה' בד' אבל חשבינן ליה כמו השער הזול שבשערים אבל דבר שהוא בידו ואינו חסר שום תיקון יכול לפסוק אפי' שוה ה' בד' ע"כ וע"ל סימן קע"ג ס"ז:
(ח) או שתים. אפילו אין בידו לגמרו אלא בידי שמים ומחוסר ג' אסור אפילו בידו לגמרו. טור:
(ט) שראוין להתחסר כו'. כמו שנתבאר בח"מ סימן רצ"ב:
(י) תן לי בהם יין אסור. אפי' יצא השער אלא א"כ יש לו יין כדלעיל ר"ס קס"ג:
(יא) כשער הזול כו'. ולא מחזי כרבית דהא אי הוי מעותיו בידו הוי יכול ליקח תבואה בזול מה שאין כן בהלוה לו סאה בסאה והוזלה שאינו יכול להתנות שיתן לו אח"כ כשער הזול. פרישה וע"ל סימן קע"ג סי"ג:
(יב) מקבל מי שפרע. היינו שלא חייב עצמו בקנין אחר רק בדברים וכמו שנתבאר בח"מ סימן ר"ד ור"ט ס"ו ע"ש:
(יג) ואם היה שליח כו'. עיין בח"מ סימן קפ"ב ס"ו:
(יד) המקח קיים. ויתן כשער של היתר והרבית אם נתן לו אין מוציאין אותו מיד המוכר. טור ועיין בח"מ סימן ר"ח ובסמ"ע שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |