הר המוריה/שגגות/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הר המוריה ‏ שגגות ה

א

ביאות

הרבה וכו'. כריתות ט"ו א' וכרבנן דפליגי עליה דר"א ועיין יבמות צ"ב א' ובירושלמי שבת פ"ז כ"ה א' יעו"ש.

ימים

הרבה וכו'. כן משמע מהך דהתם י"ז א' ועיין בשבת ס"ז ב' תוס' ד"ה כלל וכו' יעו"ש היטב ועיין לקמן פ"ו ה"א.

ואח"כ

נודע וכו'. כן מבואר בכריתות ט"ז ב' י"ז א' ובשבת ע"א וע"ב יעו"ש היטב ועיין שבועות י"ט וכריתות י"ח ב' יעו"ש.

ב

על

הערוה וכו'. כריתות ט"ו א' ובתוספתא פ"א.

ידיעות

בנתיים וכו'. היא היא דהכל חדא וכמבואר שם בתוספתא.

ג

עריות

הרבה וכו'. כריתות ט"ו א' י"ז א'.

שאמרו

חכמים וכו'. לעיל פ"ד ה"א.

על

בהמה וכו'. שם ט"ז א' י"ז א'.

ד

שהביאה

עליה וכו'. הכל נלמד מדין הקדום וכמש"כ מרן.

ה

שהלך

בעלה וכו'. יבמות צ"ב א' וכזעירי דר"א ס"ל כוותיה שם ועיי"ש ירושלמי ה"ב יעו"ש ומה שהקשה הלח"מ יעו"ש עיין נוב"י מהדו"ת יו"ד סי' צ"ו יעו"ש היטב.

לאנשים

הרבה. שם בגמרא ובתוספתא פי"א.

שזינתה

עם וכו'. זה כ"ש מהא דנשאת חייבת כ"ש שזינתה שלזה לא התירוה פשיטא דחייבת ומה דפליגי שם בזינתה היינו לדעת המשנה דס"ל דנשאת פטורה ופליגי בזינתה וזה פשוט ומבואר וכ"כ מרן.

וטהרה

מנדתה וכו'. כ"ה בכריתות י"ז א' ובירושלמי שבת פ"ז כ"ה א' ועיין לקמן פ"ז ה"ט ושם אי"ה יבואר מזה.

ו

שלא

בשעת וכו'. שבועות י"ח א' ועיין נדה י"ב א' דשם משמע דאפילו בלא סמוך לווסתה חייב יעו"ש היטב והנה יש לי אריכות דברים בזה ושוב מצאתי בנוב"י מהדו"ת חלק יו"ד סימן צ"ו מזה יעו"ש.

בין

שנמצא וכו'. שם דמוקי הא דחייב דווקא בסמוך לווסתה אבל שלא בסמוך לווסתה אה"נ דאנוס הוי.

שיבעול

ויפרוש וכו'. שם בשבועות י"ז ב'.

עד

שלו וכו'. שם י"ח א' כריתות י"ז ב' נדה י"ד א' נ"ז ב'.

מיד

כשפירש וכו'. נדה ו' א' י"ב א' י"ד ב'.

לתחת

הכר וכו'. שם י"ד ב'.

מן

המטה וכו'. פסק כרב חסדא שם י"ד ב' משום דרב אשי נשאר בקושיא ועיין בלח"מ מש"כ בזה. ועיין במרן שכתב דהא דאם לא היה סמוך לוסתה מיחשב אנוס דוקא בדבדקה קודם תשמיש אבל אם לא בדקה לא מיחשב אונס יעו"ש ולכאורה יש לעיין בזה א"כ מאי קאמר התם בשבועות י"ח א' ואלא בשאין סמוך לוסתה וכו' אכניסה אנוס הוא יעו"ש הא משכחת לה בכה"ג דהויא אין סמוך לוסתה ולא בדקה עצמה. איברא דיש ליישב ע"פ מש"כ הנוב"י במהדורא תנינא יו"ד סימן פ"ה דבא על הטהורה משמע שידוע לנו שהיא טהורה יעו"ש ומיירי שבדקה עצמה ולכן תמה שפיר וע"ע שם סימן צ"ו יעו"ש היטב ולדינא עיין ביו"ד סימן קפ"ה ובנו"ב שם מה שהאריך בזה יעו"ש היטב.

ז

ואמרה

לו וכו'. אבל אם לא אמרה נטמאתי ופירש באבר חי פטור כן מוכח בשבועות י"ח א' דפריך מי מצית לאוקמי בשלא סמוך לוסתה ואפרישה והא נמצא קתני ונמצא לבתר הכי משמע ואי אפרישה מעיקרא כי פריש ליה מעיקרא הו"ל ידיעה עכ"ל ועיי"ש בתוס' ד"ה לעולם נמצא קתני וכו' יעו"ש היטב ואי איתא לוקמי בשלא אמרה לו נטמאתי אלא ודאי דבלא אמרה נטמאתי פטור על הפרישה ועיין במל"מ שגם הוא כ"כ דאם לא אמרה נטמאתי והיה שלא סמוך לווסתה דפטור יעו"ש היטב וע"ע שם כל פרטי הדינים בזה.

איסורי

ביאה. פ"ד הי"א יעו"ש.

בשאר

העריות וכו'. עיין במרן והטעם לפי שאמרו בנדה לפי שיציאתו הנאה לו כביאתו יעו"ש א"כ ה"ה בכל ערוה כן ועיין שבועות י"ח ב' ובירושלמי הוריות פ"ב ה"ה דמשמע לכאורה דדוקא בנדה מדנפקא מפסוק ותהי נדתה עליו יעו"ש.

לא

ידע וכו'. זה למד מהא דאיתא בשבועות י"ח א' אידי ואידי אכל שתי זיתי חלב בהעלם אחד אבל יש לעיין דלא דמי להתם דהתם אף דידע שהיא נדה מ"מ לא ידע שחטא עליה כי היה סבור שהוא אנוס או שסבור שאין חייב חטאת וכמש"כ המל"מ יעו"ש אבל הכא כיון שנודע לו שהיא ערוה א"כ ידע שחטא וכיון שכן הרי הם שתי העלמות וידיעה בנתיים ובעיני זה צ"ע גדול אם לא נימא דפליג רבינו על רש"י ותוס' וס"ל דכל שהיה שוגג גמור בתחלת הביאה ובסוף מיקרי שגגה אחת בהעלם אחד ולא מיקרי ידיעה בנתיים אם לא שהיה לו ידיעה בתחלה שיש איסור בביאתו כמו ת"ח הבועל סמוך לוסתה ואתי שפיר דלא משכח בש"ס דליחייב שתים רק בבא על אשתו סמוך לוסתה ובת"ח לזו ולא לזו ולדעת רש"י ותוס' אמאי לא קמ"ל בשום דוכתא דהבא על אשתו נדה וסבור טהורה היא ובאמצע נודע לו שנדה היא שחייב שתים או הבא על הערוה וע"ד שכתב רבינו ז"ל וצ"ע בזה וה' יאיר עיני.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.