שיחה:רש"י/שבת/סו/ב
כמה הערות בפשט
- רד"ה ה'.
כתב רש"י ה', קשרים. צ"ב מדוע פירש זאת רק על חמשה ולא על תלתא. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
- גם לי היה קשה כנ״ל. וזה מה שכתבתי בע״ה: סו:
- תלתא מוקמי חמשה מסו כו'
- פירש"י ה' - קשרים.
- צ"ע מדוע לא פירש כן לעיל אצל תלתא מוקמי.
- ואולי י"ל שכוונתו לאפוקי מלפרש תלתא מוקמי חמשה, והיינו שיש בכח ג' להעמיד החולי לה' בני אדם ולכן כתב שהכוונה בחמשה היינו חמשה קשרים והוא דבר בפנע"צ.דב״ש (שיחה) 04:32, 13 במאי 2020 (UTC)
- שחיקת סממנים.
יש לדון בכל הרפואות המוזכרות כאן מדוע לא נאסרו משום שחיקת סממנים, ובחלקם אפשר לומר שאין בהם כלל שימוש בחפץ כלשהו לרפואה וכשם שלא נאסור אמירת לחש בעלמא לרפואה משום שחיקת סממנים. ובחלקם לכאורה יש לומר שרפואה סגולית לא נאסרה משום שחיקת סממנים, ובזה יש לדון אם הוא משום שתועלתם מוטלת בספק או שאינה בצורת רפואה שיבואו להתיר שחיקת סממנים. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
- ליציל חמריה.
הלשון קשה קצת, שהרי הוא זה שצריך להיות צלול ולא יינו. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
- ואי לא.
יש לבארו בשני אופנים, אם לא מועיל או שאין לו היכולת לעשות רפואה זו. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
צ"ב הלא אין המגופה נעשית צלולה, ולכאורה פירושו שמחמת צלילות המים נראית המגופה היטב וקרי ליה צלולה אך ברש"י כתב 'מחמת המים' ואולי לזה כוונתו שמחמת המים נראה כאילו המגופה צלולה. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
- לא שעיברה.
פרש"י שידוע לה שהיא מעוברת, דהיינו שבודאי אין הכוונה שאשה מניחתה אף שאין לה חשש עיבור, אלא שכל שיש לה חשש עיבור מותרת להניחו. ויש לדון בטעם ההיתר ולכאורה הוא כעין קמיע של מומחה, וגם שם התרנו באופן שאינו נכפה אך ממשפחת נכפין הוא, ולכאורה צ"ב כיון שיש לה ספק אם מעוברת היא עם לא מדוע תהיה מותרת לצאת בו, וצ"ל שההתר לצאת אינו מחמת שהשימוש בו מוכח ומועיל אלא עצם זה שהיא חוששת והקמיע או האבן תקומה מניחה את דעתה זה גופא חשיב שימוש ושרי לצאת בו. וכן משמע הלשון ברש"י לעיל (סא.) בביאור ההיתר באינו נכפה אך ממשפחת נכפין הוא "ודואג שלא יכפה", והיינו כנ"ל. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
- בת יומא
לכאורה היה אפשר לפרש שהוא חולי בן יום אחד ובהמשך הסוגיא חולי בן ג' ימים, אך רש"י לא פירש כן אלא שהוא חולי הבא בכל יום וכן אשתא תילתא שבא מג' ימים לג' ימים. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
- נירא ברקא
לא עלה בידי להבין מהו. ובהגהות שבשולי הדף בהוצאת עוז והדר פירשו בו משהו, ולא זכיתי להבין כוונתם. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)
לכאורה רמז בזה לחולי בן יום אחד, ואולי לכן פירש רש"י שזה דרך החולי שבא בכל יום והיינו שבא והולך בכל יום. אך גם לפירוש שהצענו אפ"ל שחולי זה שבא היום בעקבות הלחש ילך ביומו בואו. ואדרבה לדעת רש"י קשה שלכאורה זה טבעו של החולי שבא והולך ומה שייך זה ללחש. ש"ס יידן (שיחה) 22:32, 12 במאי 2020 (UTC)