רש"י/שבת/סו/ב

רש"י שבת סו ב

לתרוצי סוגיא. לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

אני שונה אשה חולצת בהן. אלמא נעל קרינא ביה:

חמרא דאכפא. חמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א:

קישורי. אשקצ"ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

פרמי. טלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

מתני' בקשרים. מפרש בגמרא:

בזגין. אישקליט"ש של זהב לנוי:

גמ' אדא מרי. כך שמו:

קשרי פואה. גרנצ"א קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי:

מוקמי. מעמידין החולי שלא יגדל:

ה'. קשרים:

מסו. מתרפאין:

נגרי. פסיעות:

נפל פותא בבירא. נפל רפואת הפואה בבור דאין אדם נזהר בכל אלו:

מאי איריא בנים. לרב יהודה פריך אי קישורין דמתני' לרפואת חולי נינהו מאי איריא בנים:

געגועין. ברמור"ט מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו ורפואה זו לא שייכא בנקבות שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו:

תפילין. שיד ימינו קושרתו לשמאלו זהו סימן לגירסא:

סכנתא. שמגעגע יותר מדאי:

סחופי כסא. כוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן:

לסוך. בכפות ידיו ורגליו:

דרב הונא מבי רב. שהיה בא מבי רב שהוא רבו וכן רב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי:

מבסמי. שכורין שהיו משקין את התלמידים ואלו מפני שחשובין הן היו עושין להן דבר להפג את יינן:

לגוייתא דידייהו. תוכי ידיהם דהיינו כף:

דצייל. שהולך ונעשה צלול כל שעה מחום הבשר:

שיעא דדנא. מגופת החבית:

דציל האי שיעא. מחמת המים:

ליחנק. מי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה:

לפופי. לכורכו בבגדים וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה וקורין אנמלטויי"ר בלע"ז:

מתני בנים. שתי שמועות דאיירי בקטנים היה שונה בשם רבי (אבא) בר הונא משמיה דרב חמא בר גוריא:

בן. חדא שמעתא דאיירי בקטן מתני בשמיה:

תרוייהו. געגועין ולפופי:

כל מנייני. כל לחישות ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני:

בשמא דאמא. פלוני בן פלונית:

דמיפרשי. כל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו:

כדמפרשי. כופלין אותו כפי מניינו ודלא מיפרשי בהם סתם כפילתן ארבעין וחד זימנין:

אבן תקומה. אבן שנושאות אותה נשים עוברות שלא יפילו וקורין לה קוטאנ"א בלע"ז:

במשקל. שום דבר ששקלוהו כנגדה:

ולא שהפילה. ולא תאמר שלא התירו לצאת בה אלא לאשה שעלולה להפיל עוברה שהפילה כבר עובר אחר:

ולא שעיברה. שידוע לה שהיא מעוברת:

והוא דאיכוין ותקל. שנמצא החפץ מאליו למשקל האבן ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו:

בת יומא. שאחזתו בכל יום:

זוזא חיוורא. צרוף וחדש:

למלחתא. למקום שריפת המים שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות לכך וכשנתמלאו סותם החריצין והשמש שורף את המים שמלוחין הן ונעשה מלח:

בחללא דבי צוארו. תחת גרונו כנגד מפתחי חלוקו לשון רבינו הלוי:

נירא ברקא. ליצא של שער:

פרשת דרכים. מקום ששני דרכים מתפרשים:

שומשמנא גמלא. נמלה גדולה:

דדרי מידי. שטוען כלום:

לישקליה. לשומשמנא:

בגובתא דנחשא. כמין קנה של נחשת:

ולסתמייה באברא. יסתום פיה בעופרת:

גושפנקי. חותמות ולאו דוקא שיתין נקט ולאו דוקא חותמות של צורה אלא סתימות הרבה זו על זו שעוה על העופרת ושוב זפת ושוב טיט:

וליברזוליה. ינענענו:

ולידריה. ישאנו:

ולימא ליה. לשומשמנא:

טעונך עלי. מה שהיית נושא אשאנו:

וטעונאי. החולי שלי:

איניש אשכחיה ואיפסיק ביה. חולי כזה שזה עושה וכי אמר ליה טעונך עלי זהו חולי של חברו:

כוזא חדתא. כלי חרס קטן חדש:

אוזפן. הלוני:

וליהדריה ז' זימני ארישיה. יקיפנו סביבות ראשו:

לאשתא

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף