שו"ת רדב"ז/א'תז
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן לד]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(לד) שאלת ממני אודיעך דעתי בלשון הרמב"ם ז"ל הלכות יסודי התורה שכתב ושבעה שמות הם השם הנכתב וכו' ומנה בכללם אל ולא מנה שם יה ומאי שנא. ותו דלא מנה שם אהיה ובברייתא איתיה. ותו דמה מקום יש להשגות הראב"ד ז"ל שכתב א"א זה אינו כלום שלא אמרו אלא בא"ד וכו' והלא הראב"ד כן כתב. ותו צריך ליישב לי לשון ההגהות עם לשון התוס' דשבועות דמשמע שח' הם ועיקר השאלה שכתב הרב בזה מקצת שם המפורש משמע דשם ההויה הוא שם המפורש ובמקום אחר משמע כי שם המפורש הוא שם בן מ"ב ויש אומרים שם בן ע"ב האם זה מחלוקת או לא:
תשובה הנה בדקנו בספרי הרב ז"ל כתיבת יד ונמצא כתוב בהם שם אהי"ה כלשון הברייתא וא"ת פשו להו והוא ז"ל מנה שבעה לא קשיא כי שם אלי"ה הוא גזור משם אלהי"ם אבל שם א"ל אינו גזור משם אלהי"ם שהרי חסר הה"א והוא מלשון תקיף דכתיב ואת אילי הארץ לקח הילכך נהי דהמוחק אותם לוקה אבל אין למנות אלו"ה ואלהי"ם בשני שמות שזה לשון יחיד וזה לשון רבים וברור הוא. עוד מצאתי בספר מדויק כתב אלף למד מאלהי"ם ואו הא מהשם וכו' והיינו דמשיג עלה הראב"ד ז"ל דלא מצינו אלא אלף למד מאלהי"ם וי"ה מהשם אבל ו"ה לא מצינו והשתא אתי שפיר לשון הרב ז"ל שכתב ואצ"ל י"ה שהוא שם בפני עצמו ואי גרסינן ברישא כתב יו"ד ה"א מהשם היא היא ונ"ל שהרב ז"ל כך היה גורס בברייתא וא"ו ה"א ור"ח גריס אלף דלת מאדנות וכמה שתירצו התוס' הקושיא לדעת ר"ח תירצו ההגהות השגת הראב"ד ז"ל לדעת הרמב"ם ז"ל וא"ת בשלמא לגרסת הרב משני שפיר לפי שוא"ו ה"א הוי מקצת שם המפורש אבל לגרסת ר"ח אלף דלת לא הוי מקצת שם המיוחד ומה מתרצים התוס' וי"ל דשם האדנות הוי כינוי לשם המיוחד וראוי להחמיר בו יותר משאר השמות וא"ת מאי דוחקייהו דר"ח והרמב"ם ז"ל לשנות גרסת הספרים שלנו שכתוב כתב אלף למד מאלהי"ם יוד הא מהשם וכו' וי"ל דא"כ הויא מתניתין זו ואצ"ל זו דשם יה אית ביה תרתי שהוא שם בפני עצמו ועוד שהוא חצי שם המפורש ולדעת הראב"ד ז"ל צ"ל דזו ואין צריך לומר זו היא וא"ת למה לא הזכירו בברייתא שם יה שהוא שם בפני עצמו וי"ל שהרי הוא בכלל שם יו"ד ה"א ואעפ"י ששם א"ל הוא בכלל שם אלהי"ם אינו בכלל משמעותו כדפרישנא לעיל וראיתי מי שכתב כדעת הרב ז"ל כי שם אדונ"י הוא בכלל שם ההויה לפי שהוא כינויו והששה הם אל אלוה אלהי"ם אהיה שדי צבאות וא"ת לדעת הרב ז"ל שהזכיר שם אלוה שהוא בכלל שם אלהי"ם וגם בכלל משמעותו למה לא הזכיר בהדיה שם יה וי"ל שהרי הזכירו למטה וכתב ואצ"ל יה שהוא שם בפני עצמו. והנכון בזה כי שם יה הוא כפול בכלל שם ההויה לגמרי במשמעותו והוייתו והכל לשון יחיד מה שאין כן בשם אלוה ואלהים ודעהו. ולענין מה שהוא עיקר השאלה איזה מן השמות נקרא שם המפורש דע שהשאלה זו ארוכה מארץ מדה וצריך אתה לדעת עיקר השמות וסדר יציאתם מן הפסוקים וסדר קבלתם ומקום יניקתם וזה צריך אריכות וכ"ש שהם כבשונו של עולם אבל בדרך קצרה אומר לך מה שדעתי מסכמת בו אחר שחקרתי בספרים המחוברים בסוד הפנימיות גרסינן בעשרה יוחסין א"ר יוחנן שם בן ד' אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהם פעם בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמ"ד פעם א' בשבוע דכתיב זה שמי לעלם לעלם כתיב וכו' ת"ר בראשונה היה שם בן י"ב אותיות היו מוסרין אותו לכל אדם משרבו הפריצים היו מוסרין אותו לצנועים שבכהונה והצנועים מבליעים אותו בנעימה עם אחיהם אמר רב יהודה אמר רב שם בן מ"ב אין מוסרין אותו וכו' וכתב רש"י ז"ל כשהיו מושכים את קולם בנעימה היו ממהרין להבליע את שם בן מ"ב ולא היה נשמע לרבים הרי לך בהדיא כי שם בן ד' ושם בן י"ב ושם בן מ"ב כולם שם המפורש וגם אני ראיתי בספר חיי העולם הבא כי שם בן ע"ב הוא שם המפורש וגם ראיתי בס' הקבלה כי שם בן כ"ב יוצא מברכת כהנים והוא היה השם המברך את ישראל וסי' בך יברך ישראל והקרוב אצלי כי אין בזה מחלוקת ח"ו כי איך יפול מחלוקת בדבר שהוא יתד שהכל תלוי בו אלא אלו ואלו דברי אלהים חיים והוא כי שם בן ד' הוא יסוד שהכל תלוי בו ויתחלפו פעולותיו כפי התחלף נקודו והוא סתום וצריך פירוש כפי ניקודו ופעולותיו ולכן היה שם י"ב שהוא פי' שם בן ד' והוא פי' קצר וקבלתי שהוא שם בן ד' בצירוף שבונה י"ב בתים וכולם לשון הויה ושם בן כ"ב אותיות הוא ג"כ פירוש לשם המפורש כפי ניקודו ופעולתו ולא קבלתי סדר יציאתו מבוררת אבל הוא פי' שם בן ד' וכן שם בן מ"ב הוא פי' יותר ארוך כפי נקודו ופעולתו וקבלתי שיוצא מבי"ת בראשית עד בי"ת ובוהו ע"י אלפא ביתות ותחילתו אב"ג ית"ץ וכן כולם ששה שמות של ששה אותיות ועולים מ"ב וכן שם בן ע"ב הוא פי' לשם בן ד' אותיות יותר ארוך לפי ניקודו ופעולתו וקבלתי שיוצא מג' פסוקים של ויסע ויבא ויט אחד ישר ואחד מהופך ואחד ישר והם ע"ב שמות כל שם בן ג' אותיות ועולים רי"ו אותיות וכולם שם המפורש נקרא לפי שהם פירוש לו לפי ניקודו ופעולתו כפי מה שפועלים מכחו כללות הדברים כי לדעתי לא נפל בזה מחלוקת והכל ענין אחד והוא יאיר עינינו במאור תורתו וסוד שמותיו לא לפעול בהם שום פעולה ח"ו אלא לדעת בלבד דכתיב אשגבהו כי ידע שמי. שוב מצאתי סיוע למה שכתבתי לשון רש"י ז"ל פרקא קמא דע"ז ההוגה את השם באותיותיו דורשו במ"ב אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ ומכאן תלמוד לכל שאר השמות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |