ריטב"א/תענית/ב/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיס' רבי אליעזר אומר מי"ט הראשון של חג נידונין. פי' דקסבר דבעי' למעבד רצוי בהזכר' מי"ט הראשון כי היכי דעבדי' במקדש רצוי בנסוך המי' ומי' דוקא הזכרה אבל שאלה מודה הוא דלא עבדי' עד לאחר החג כיון שאין הגשמי' סימן ברכה בחג וכדאמרי' בש"ס אף אני לא אמרתי אלא להזכיר ואף בהזכרה השיב עליו רבי יהושע היאך הוא מזכיר והיתה תשובתו רבי אליעזר אף אינו אומר אלא מוריד הגש' בעונתו ומינה שמעי' דמודה בשאלה דליתה בתוך החג ולדידיה הזכרה לחוד ושאלה לחוד שצריכין אנו לרצות עליו קודם שאלה. והיינו דאמרי' בש"ס דסיפא דקתני אין שואלין את הגשמי' אלא סמוך לגשמי' רבי אליעזר הוא דאמר שאלה לחוד והזכרה לחוד רבי יהושט אומר מי"ט האחרון דקסבר דכיון דגשמי' אינן סימן ברכה אף הזכרה לית ליה למעבד ומיסתיין דעבדי' רצוי בי"ט האחרון של חג ולשאול בערב למוצאי י"ט ולר' יהוש' אפשר לפום מאי דאמרי' דהזכרה ושאלה חדא מילת' היא לומר שהם תכופי' זה לזה וכדאית' בש"ס וסיפ' דקתני אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמי' אליבא דאביי דאמר שאלה לחוד והזכרה לחוד מתני' אתיא אפילו לרבי אליעזר ויהא סמוך לגשמי' או בז' של חג ופליג אאידך תנאי דלקמן אומר בג' במרחשון כדברי רבי מאיר דלקמן אבל רבה דסב' סמוך לגשמי' היינו ז' של חג לא הויא מתני' רבי אליעזר ולא רבי יהושע דמתני' דר"ט לא מקדמי' שאלה להזכרה אלא ר' יהושע דברייתא היא דאמר מזמן הנחתו של לולב ועבדי' הזכרה ושאלה בז' של חג דהזכרה ושאלה לדידיה חדא מילתא היא וכדאמר בש"ס:
א"ר יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר. פי' כדאמר בסוכה למה גשמי' דומה בחג לעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו ומכאן משמע דמשום כל החג קאמר ולא על לילה הראשון בלבד כדכתב רבינו אפרים ז"ל התם אלא שיש לדחות דבלילה הראשון סימן קללה ומכאן ואילך לא קללה ולא ברכה כלישנא דמתני' דהכי א"ל רבי אליעזר אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו י"א שאומר בלשון זה ממש. אבל הנכון דה"ק דלישנא דמוריד הגשם לא משמ' אלא בעונתו ויכול להזכירו אף בתוך החג אע"פ שאין הגשמים סימן ברכה כי היכי דנעביד רצוי וכדאמרי' בש"ס א"ל אף אני לא אמרתי אלא להזכיר כשם בתחיית המתים מזכיר כל השנה כלה ואינה באה אלא בזמנה והשיב רבי יהושע אם כן דהכי משמ' האי לישנא לעולם יהא מזכיר ולמה קבעו לו שום זמן אלא ודאי שאין לומר לשון זה אלא כשהדבר ראוי לשטתו וגם אינו לאומרה בלשון בעונתו כי חסרון הוא בהזכרה לומר כן ומוטב שלאחר הזכרה זו עד זמן הגשמים ובש"ס אמרי' שפי' אמר להו רבי אליעזר לרבי יהושע ואמרי' אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא אלא גשמי' לאו זמניה דהא תנן יצא ניסן אגשמי' סימן קללה מ"מ אינו מתברר מדברי רבי יהושע במשנתי' מאימתי שואל דס"ל דשאלה והזכרה חדא מילת' ושואל במוצאי י"ט ופליגי אמתני' דלקמן או אפשר דעביד שאלה כרבי מאיר בג' במרחשון או בכ"ג בז' בו והא דקתני אף אינו אומר אלא משיב הרוח לאו דלהוי חייב להזכיר משיב הרוח דהא דתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר אלא שתפש הלשון שהיו נוהגי' לאמרו כמו שאנו נוהגים היום וכמו שאמרו ואם בא להזכיר מזכיר ולדברי ר' יהושע כשמזכיר בי"ט האחרון מיד הוא מתחיל להזכיר בתפלת הערב בכניסתו והיינו דפליג עליה רבי יהודה שהאחרון בלבד הוא מזכיר בתפלת מוסף והלכתא כרבי יהודה כדאיפסיקא הלכתא כותיה בש"ס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |