גליוני הש"ס/בבא בתרא/ט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:59, 9 בספטמבר 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף ט' ע"ב

כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. נ"ב מעין זה ע"ז ד' א' אפי' אין ישראל עושין מצוה לפני כי אם מעט כו' אני מצרפן לחשבון גדול ואולי קאי שם ג"כ על צדקה בפרט דנקרא מצוה סתם ע' רש"י שבת קנ"ו א' ד"ה וצדקן במצוות:

מה בגד זה כל נימא ונימא מצטרפת כו'. נ"ב בשאלתות פ' תשא מה בגד זה כל עד ועד מצטרף לבגד גדול אף צדקה כו' ולפי נוסחא זאת נ' דמפרשי' בגד עדים בגד הנעשה מבלאות וסמרטוטין כמו שאמרו בנדה המשמשת בעדים עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם דפירושו סמרטוט וזהו בגד עדים היינו שחיברו ותפרו כמה בלאות יחד ועשאו מהם בגד ועניין הדמיון דאף דהבלאות עצמן אינם חשובין כלום מ"מ ע"י החיבור שנתחברו להעשות מהם בגד הנה עתה הם דבר חשוב בגד שלם כן בצדקה אף שנתינת פרוטה, כ"א בפ"ע הוא דבר מועט ואין בו חשיבות מ"מ הקב"ה מצרפו להחשב יחד כאילו נתן סך גדול בפעם אחד ומכאן קושי' לכאורה עמ"ש הרמב"ם בפיה"מ אבות אהך דהכל לפי רוב המעשה ע"ש:

והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות שנא' ותפק לרעב נפשך. נ"ב ע' רש"י ונ' דהוא ע"ד התרגום עה"כ ויהי האדם לנפש חי' דתירגם והות באדם לרוח ממללא היינו דהדיבור נקרא נפש וע' ח"א למהרש"א תענית י"א א' ד"ה מי מעיד בי דהנשמה הוא כח הדבור והביא ג"כ תרגום הנ"ל ע"ש] ולכן נדרש עד"ז ותפק לרעב נפשך שתפייסנו בדיבורך [וגוף דברי התרגום דנקרא הדיבור נפש חי' י"ל עפ"י גמ' סנהדרין ק"י ב' קטן מאימתי בא לעוה"ב כו' ע"ש חד מ"ד משעה שסיפר כו' היינו משעה שמדבר עש"ה וע"כ כיון דמן הדיבור הוא שבא לתחי' וכ"ז שאינו בר תחי' אין חיות האדם נחשב חיות כלל דהא סופו למות וכל העומד כו' ורק דכיון דגם אחר המיתה תתחדש חיותו בתחיית המתים והמיתה רק פסיקת החיות לזמן לכן נחשב חיות ונמצא שהיות נפש האדם נפש חי' בא לו זה רק מהתחלת דיבור שבא אז לתחי' ולכן נקרא הדיבור עצמו בשם זה נפש חי' יען שמאז שמדברת הוא שנעשית נפשו נפש חי והוא שמביא לו החיות ודו"ק] וגם י"ל הכוונה כאן דמפרש נפשך רצונך כמבואר בר"ן נדרים מ"א ב' ד"ה רפואת נפש דנפש לפעמים פירושו רצון ע"ש וכוונת ותפק לרעב נפשך היינו שתפק לו רצונך שתפייסנו בדברים ותראה לו רצון ואהבה וזה נ' יותר:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף