גליוני הש"ס/ראש השנה/כ/ב

גליוני הש"ס ראש השנה כ ב

דף כ' ע"ב

אמר שמואל יכילנא לתקוני כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רט"ו:

כ"ד שעי מיכסי סיהרא כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ת"א סי' ק"ה וח"ג סי' רט"ו וסי' רי"ו:

משמעות דורשין איכא בינייהו. נ"ב כזה יבמות צ"ד ב', ב"מ כ"ז א' ועמש"ש בגליון, נזיר מ"ג א', יומא ס' ב', שבועות י"ט א', מ"ק ז' ב':

חצות לילה איכא ביניהו. נ"ב זה מתאים עם המבואר בזוהר דחצות האחרן של לילה לו עניין מעלה מה שאינו בחצות הראשון דלרבא כאן הרי חצות האחרון כבר מתייחס ליום שלאחריו משא"כ חצות הראשון ואי דא"כ חצות הראשון נמי הרי מתייחס ליום שלפניו מ"מ הרי בו הסתלקות עניין היום שכל שמוסיף בלילה הרי הולך ומסתלק עניין היום משא"כ בחצות האחרון הרי מתחיל ומתקרב עניין היום ולכן הוא מעלה וודאי וע' מאירי יומא ע"ז ב' ד"ה ומ"מ רוב גאונים מתירים כו' שכ' וכל שמחצי הלילה ואיליך יש שם שיבתא עכ"ל ואין זה מורה חלילה על גרעון הזמן שמחצי הלילה ואיליך שהרי יש שידה שזמנה רק בלילי שבתות וע' פסחים קי"ב ב' הוזכר גם לילי רביעיות ואולם בזכרוני מן המדרש דנקט לילי שבתות לחוד ולעניין היות חצות לילה עת רצון כבר הביאו יבמות ע"ב א' וקיימתי' מסברא דנפשאי וכן הביאו מגמ' ברכות ג' א' ואמצעית דאמצעיתא וברא"ש שם דהכוונה להתפלל באותם הזמנים על חורבן ביהמ"ק והדברים עתיקין:

רש"י ד"ה חצות לילה איכא ביניהו כ' שהמצה נאכלת עמו חובה. נ"ב אע"ג דמצה גם בזה"ז דאוריתא אע"ג דליכא פסח מ"מ עיקר המצה הוא חובה על הפסח ובשביל פסח וע' מהרי"ל בסדר הגדה בסופו דכ' דאפי' ישן קודם שהתחיל לאכול אפיקומן אינו אוכלו עוד דנהי דהפסח נאכל רק לבסוף מ"מ עיקר אכילה של זאת הלילה בקרבן פסח וחשוב הכל אכילה של הקרבן וסעודה אחת היא ואם ישן בה הרי הוא כב' חבורות עכ"ל ויש ראי' לדבריו מרש"י דכאן וע' יומא ב' ב' רש"י ד"ה אי חג המצות עש"ה ולכאורה גם בפסח יש מצה ופסח [דמרור אין לחשוב דכיון דנאכל רק בזמן שהפסח נוהג א"כ מצוה אחת הוא עם הפסח והכשר הפסח הוא] ואכילת חמץ דבכרת וצ"ל דהתם ד' וכאן רק ג' ועמש"ש בגליון ואולם לרש"י דכאן י"ל עוד דגם פסח ומצה אין לחשוב מעצות החג כיון דהקרבת הפסח עוד בערב פסח ואכילת הפסח בלילה רק מפאת שבקדשים הלילה הולך אחר יום שעבר ונחשב עדיין ערב פסח וכאכילת כל הקדשים בלילה שאחר ההקרבה דהוא מטעם זה ובפסח גזה"כ הוא שאין נאכל ביום אבל האכילה בלילה עכ"פ עדיין הוא מתורת יום שנחשב עדיין יום לקדשים וכן המצה עם הפסח הוא שנאכל וכנ"ל וא"כ הויין להו מצוות חול היינו מצוות של ערב פסח לא מצוות החג ואין לחושבם במעלות החג ודו"ק היטיב ועמ"ש בפסחים ה' א' לעניין אכילת מצה בתוספת יו"ט ע"ש ולרש"י דכאן י"ל דלא שייך כלל תוספת לזה דעניין התוספת הוא רק שמקבל קדושת היו"ט עוד לפניו זה אין מועיל לעניין פסח ומצה כלל כיון דאינם מפאת היו"ט כלל והי' ראוי שיהיו נאכלים ביום וגזה"כ הוא דבעי' לילה וזה אין בכח קבלת התוספת לעשות מיום לילה ורק לעניין קידוש דהקידוש מפאת דכי קדיש יומא מהתחלת חלות קדושת השבת ויו"ט צריך לקדש ע' פסחים ק"ו א' וע"כ שפיר כיון דחלה הקדושה כבר ע"י קבלת התוספת מיד מתחיל זמן הקידוש ודו"ק היטיב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף