בנין ציון/ב/סה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב סה

סימן סה

ב"ה אלטאנא יום ג' כ"ד סיון תר"ז לפ"ק

להרב וכו' מו"ה פנחס שיפפער נ"י בק"ק לעמבערג יע"א:

מעכ"ת נ"י הקשה וז"ל: המשנה למלך בה' נזירות (פ' ב' ה' י"ג) נסתפק באב שהדיר בנו קטן בנזיר אי מצי לשאול על נדרו ופשט ספק זה מדברי רש"י מכות (ד' כ"ב) אבל נסתפק עוד במופלא סמוך לאיש שנדר אם יכול לשאול על נדרו אי נימא כיון דמצי לנדור יכול לשאול ג"כ או דלמא שאני נדרים דבפי' רבי' קרא למופלא וספק זה לא נפשט מדברי רש"י הנ"ל דשם מיירי בנדר שהדירו אביו אבל בהדיר הקטן מופלא סמוך לאיש בעצמו עדיין ספק המל"מ במקומו. ונ"ל לפשוט ספק הנ"ל מהא דגרסינן נדה (דף מ"ו) מתיב רב ירמי' יתומה שנדרה בעלה מיפר לה אא"ב מופלא וכו' כדרב פנחס משמי' דרבא דאמר ר"פ משמי' דרבא כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת ע"ש ודעת רש"י בגיטין (ד' פ"ג) דהוי כאלו התנית אם ירצה בעלה והוי תנאי וכיון. דבעלה אינו רוצה בנדרה הנדר בטל ע"ש ועיין ר"ן נדרים (דף ע"ג ע"ב) והנה כבר הקשו התוספות נזיר (דף י"א) והרמב"ן ב"ב (דף קכ"ז) היאך שייך תנאי בנדרים הא א' ממשפטי התנאי הוא דהמעשה יכול לקיים ע"י שליח וכאן הנדרים אינם יכולים להתקיים ע"י שליח וע"ש מה שתרצו ובתשובות החדשות נקראים בשמים ראש (סי' ר"ד) תירץ בזה דבר נחמד והוא כיון דבנדר מהני שאלה וא"כ אם נדר על תנאי ולא נתקיים התנאי ממילא בטל הנדר זהו נדר ופתחו עמו וניהו דלא מהני מתורת תנאי מדאינו יכול לקיים ע"י שליח מכ"מ מהני מתורת שאלה עכ"ד שם בקיצור והוא יקר.

ולפ"ז נפשט ספק המ"ל דמסוגיא זו מוכח דמופלא סמוך לאיש יכול לשאול על נדרו דאי נימא דאינו יכול לשאול על נדרו א"כ מאי משני הכא כדרב פנחס משד"ר דאמר כל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת דהא לפי דעת רש"י הנ"ל הוא מכח תנאי וא"כ קושית הקדמונים כאן במקומה עומדת הא אי אפשר לקיים המעשה ע"י שליח והתנאי בטל והמעשה קיים וא"כ אפילו בעלה אינו רוצה מכ"מ הנדר קיים ולא שייך תי' הבשמים ראש דניהו דלא מהני מתורת תנאי מהני מתורת שאלה זה אינו דהא במופלא סמוך לאיש איירינן אע"כ מוכח דמופלא סמוך לאיש ג"כ יכול לשאול על נדרו ואבקש מאת מעכ"ת נ"י לחוות לי דעתו בזה עכ"ד:

תשובה

נדרשתי לאשר שאל מעכ"ת נ"י ממני ואומר כי מה שיקרה בעיניו סברת הבשמים ראש להכריעה על תירוצי הראשונים ולעשות אותה ליסוד לפשוט על ידה ספק המ"ל לא כן עמדי דהן אמת שמה שתרצו התוספ' נזיר (דף י"א) אקושיתם מנזיר דכיון דיכול לשלח קרבנותיו חשיב כאפשר ע"י שליח ע"ש לא מספיק דאכתי קשה ממה דאמרינן שבועות (דף כ"ז וכ"ח) דמהני תנאי בשבועה ג"כ אכן גם סברת הבשמים ראש לא מספקת דאכתי יקשה אהא דאמרינן גיטין (דף ל"ה) התקין ר"ג הזקן שתהא נודרת ליתומים ואמרינן שם דרב נחמן אמר אפי' נשאת ולא חיישינן דמפר לה בעל דמדרינן לה ברבים ע"ש והרי נדר זה הוא ג"כ על תנאי שיאסרו עלי' מיני מזונות אם נהנית מכתובתה וקשה ג"כ מה מועיל התנאי כיון דהמעשה לא ראוי ע"י שליח ובזה לא שייך דהוי כמו פתחו עמו דהרי מדרינן לה ברבים דאין לזה לא התרה ולא הפרה ולכן ע"כ צ"ל כחילוק שכתב הרמב"ן דמה דבעינן בתנאי שיהא ראוי שיקויים ע"י שליח זה דוקא בתנאי שבין אדם לחבירו דומיא דב"ג וב"ר אבל לא בתנאי שבינו לבין עצמו ובזה לא קשה לא מנזירות ולא משבועה ולא מנדר. ואפילו לא יהי' סתירה מהנ"ל לסברת הב"ר עכ"פ י"ל כסברת הרמב"ן וא"כ אין ראי' ג"כ ממה דאמרינן ע"ד בעלה היא נודרת לפשוט ספק המ"ל:

והי' נלענ"ד לפשוט ספק המ"ל ממה דאמרינן במכות (דף כ"ב) מידי דאיתא בשאלה לא קתני ע"ש ולכאורה ק' דלפי הנראה מדברי התוספ' נדה (דף מ"ו) ד"ה כגון פשיטא להו כיון דאמרינן דמופלא סמוך לאיש. אין חייבין על הקדשו קרבן ה"ה ג"כ דאין חייב קרבן על מה שהקדיש בסמוך לאיש אפילו כשיגדל וא"כ אי אמרינן דנדר ושבועה דמופלא ס"ל אין להם התרה ה"ה ג"כ דאין להם התרה אפילו כשיגדל לפ"ז יקשה דאכתי לחשוב שבועה וכגון שנשבע כשהי' מופלא סמוך לאיש והגדיל ואח"כ חרש בי"ט ובזה לא שייך מידי דאיתא בשאלה דהא שבועה זו ליתא בשאלה אע"כ נפשוט דאפי' שבועה דמופלא ס"ל יש לה התרה. אכן באמת אין זה ראי' דהרי קושיא זו לא יקשה רק למ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא ולכן עדיפא מזה פריך מנזירות דקשה לכ"ע. גם למ"ד דרבנן וביותר הי' אפשר לפשוט כזה ממה שכתבו התוספ' בכריתות (דף י"ג ע"ב) שהקשו אמתניתן דיש אוכל אכילה א' וחייב ד' חטאות ואשם א' דאמאי לא תני ה' כגון נשבע שלא יאכלנו ואכלה ותרצו דמידי דאיתא בשאלה לא קתני ומוקדשין דתני אע"ג דהוי בשאלה מכ"מ השתא שנשחטו ונזרקו דמן כהלכתא ליתא בשאלה ע"ש (ומה שהקשה הב"ז סתירה מסוגיא דשבועות (דף כ"ד) כבר תרצו בסגנון א' השער המלך ובשו"ת פנים מאירות דזה תלי בפלוגתא דרבא ואמימר אם באכלו כלו נשאל עליו ע"ש) אכן ק"ל דלפי מה שכתבתי שפיר משכחת שבועה דליתא בשאלה כגון שנשבע כשהי' מופלא סמוך לאיש ואח"כ הגדיל ואכלו ואין לומר דא"כ איסור שבועה קדם דחל לרב הונא בקטנות ואיך חל חלב עליו דשפיר חל על כולל דכולל גם שאר חלב שלא נשבע עליו אע"כ מוכח דגם שבועת מופלא ס"ל איתא בשאלה ונפשט ספק המל"מ:

וידעתי מה שיש להשיב ע"ז עד שנראה כטעות שהרי הכא לענין קרבן איירינן וקרבן ליתא במופלא ס"ל כדאמרינן בנדה (דף מ"ו) יכול יהא חייבין על הקדשו קרבן ת"ל זה הדבר. אבל ראיתי במשנה למלך ה' נדרים (פ' י"א ה' ה') שתמה על הרמב"ם למה השמיט דין זה דאין קרבן במופלא סמוך לאיש והניח בצ"ע ולענ"ד יש לומר כיון דהברייתא יליף כן מזה הדבר וזה לכאורה דלא כהלכתא דבב"ב דף ק"כ) ילפי ב"ה מזה הדבר דיש שאלה בהקדש ופריך לב"ש זה הדבר ל"ל ומשני לחכם מתיר ואין הבעל מתיר וע"ש בתוספ' שכתבו שזה מימרא דר' יוחנן בנדרים (דף ע"ז) שהביא שם ברייתא דיליף כן מזה הדבר ושגם ב"ה סוברים כן ולכן כיון שרבי יוחנן ס"ל כהך ברייתא דיליף מזה הדבר דאין הבעל מתיר וגם סתם גמרא בב"ב ובנדרים הביאה ברייתא זו ולא ברייתא דנדה דיליף מזה הדבר למעט מופלא מקרבן לכן דחה הרמב"ם ברייתא זו מהלכה כן נ"ל בביאור שיטת הרמב"ם אבל לפ"ז הלא יקשה לרבי יוחנן דס"ל דמופלא סמוך לאיש דאורייתא (בנדה שם) וגם ס"ל דמופלא סל"א איתא בקרבן מדדרש זה הדבר לאין הבעל מתיר וגם ס"ל הלכה כסתם משנה למה לא קחשיב במתניתן דכריתות שנשבע כשהי' מופלא ס"ל דבזה לא שייך תירוץ התוס' אלא ודאי יהי' מוכח דגם שבועת מופלא סמוך לאיש איתא בשאלה אבל באמת גם מזה אין ראי' דאף דהתוס' לא כתבו רק התירוץ דמידי דאיתא בשאלה לא קתני מכ"מ הרי בשבועות (דף כ"ד) מייתי בגמרא עוד תירוצים אחרים דאיסור הבא מעצמו או דחיילא אפחות מכשיעור לא קתני וכדומה וא"כ י"ל דר' יוחנן כחד מהנך תירוצים ס":

והנה לא כתבתי כל זה אלא מפני הערות להלכה שיצאו מדברי הנ"ל דאי אמרינן דמופלא סל"א ליתא בקרבן וליתא בשאלה אפילו לאחר שהגדיל ליתא ושיש סמך לשיטת הרמב"ם דמופלא איתא בקרבן אבל בעיקר ספק המ"ל נ"ל בפשטות עד שכמעט לענ"ד אין ספק בזה דגם לשבועה ונדר והקדש של מופלא סל"א יש התרה שהרי פשיטא להגמרא למ"ד מס"ל דאורייתא דלאו דלא יחל איתא גבי' וכיון דלא יחל נאמר ג"כ על מופלא ס"ל ממילא ישנו ג"כ בכלל התרה שהרי עיקר התרה מלא יחל גמרינן כדאמרינן חגיגה (דף י') הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו ומסקינן שם דכולהו דרשות דיליף התרה מהן אית להו פירכא לבד מהך דרשה וכפי הנראה מדברי התוס' שם ומדברי הרמב"ם ה' שבועות (פ"ו) דרשה גמורה היא ע"פ פי' הל"מ וכ"כ בטורי אבן שם וכיון דלא יחל קאי על המופלא ס"ל פשיטא שיש ג"כ התרה לנדרו ושבועתו דקאי גם עליו דאחרים מוחלין לו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף