הרי בשמים/א/קכד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הרי בשמים ‏ א קכד

סימן קכד

בעזה"י יום ד' י"ג מנחם תר"מ לפ"ק סטריא:

שלום רב לכבוד ידידי הרב החריף ובקי כו' כש"ת מו"ה אלי' גאטיסמאן נ"י ראבד"ק דאלינא יצ"ו:

מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעובדא דאתא לקמי' באיש א' שנשא אשה מק' ודר שם זה כשלש שנים ונקרא שמו לס"ת דוד בן יחיאל מיכל ולא מיתדר לי' עם אשתו וגירשה ושאל כ"ת את המגרש ועוד א' שהי' עמו על שם אביו ואמרו ששם אביו בעלייתו לתורה וגם חתימתו הי' יחיאל מיכל ובפי כל נקרא מיכל וכן באמת חתם א"ע על כתב התנאים יחיאל מיכל וכן נכתב בהכתובה ונכתב בהגט יחיאל מיכל דמתקרי מיכל ואחר עבור זמן מה בא הבעל לערער ולומר שנתודע לו מפי איש א' שאביו נקרא לתורה יחיאל זאב עכ"ש:

הנה מבואר בש"ע אה"ע סי' קכ"ט יוסף בן שמעון ששינה וכתב יוסף בן שמואל פסול אמנם הרשב"א בתשו' סי' תקנ"ה וסי' אלף ע"ו דקדק מדקתני שמו ושמה ולא קתני שם אביהם מכלל דאם לא כתב כלל כשר וכ"פ בש"ע שם סעי' ט' וכ' הג"פ דמוכח מזה דס"ל לרשב"א דגם בשינה שם אביהם כשר דאל"כ למה קתני במשנה שינה שמו ושמה ולא קתני הכי בשמות האבות וע"כ דבשינה שם האב כשר כמו בשינה שם מקום הלידה וכן הוכיח מהבעל העיטור והנה באמת כ' התוס' בגיטין פ' ע"א דאם שינה שם מקום הלידה כשר ותדע כי כמה פעמים כותבין מקום הלידה עפ"י הבעל או האשה ואם שינה פסול לא הי' נכון לכותבו אלא עפ"י עדים ע"ש ודן מזה העבוה"ג בתשו' סי' נ"ה דכיון דאנן נמי נהיגין לכתוב שם אבי המגרש או אבי המתגרשת עפ"י עצמם כמ"ש ברמ"א סי' ק"כ ס"ג ואם איתא שהשינוי פוסל בהם לא הי' נכון לכותבם עפ"י עצמם א"ו אף בשינה שם אבי המגרש או אבי המתגרשת אין קפידא בדיעבד ע"ש ועפי"ז יתיישב מה שהקשה המהר"ם שיף ז"ל בגיטין כ"ד ע"ב כתב לגרש בו את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה קטנה הוא דלא מצי לגרש בי' הא גדולה מצי מגרש בי' אמר רבא ז"א שני יוב"ש הדרין בעיר א' מוציאין שט"ח על אחרים א"ל אביי אלא מעתה רישא דקתני שמי כשמך פסול לגרש בו שני הוא דלא מצי לגרש הא ראשון מצי לגרש ש"מ דלא חיישינן לנפילה ע"ש ולהאמור י"ל דלהכי דייק מסיפא דקתני לא יגרש בו את הקטנה דאי מרישא דקתני פסול ל"ה מצי לדייק כ"כ דהוי מצי למידחי דמיירי ששמותיהן שוות אבל שמות אבותיהן אינן שוות דהרי לכתחלה גם בזמן הש"ס הי' כותבין שמות האבות וכדמצינו בגיטין ל"ה ע"א פלניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הדיא דמתקרי אי' מרי וא"כ איכא לאוקמי ששמות אבותיהן אינן שוות וא"כ מטעם שינוי הא בשינה שם האב עכ"פ בדיעבד כשר ושפיר אשמעינן דשני פסול לגרש בו מטעם של"ש ואלו ראשון מצי לגרש דל"ה ב' יוב"ש כיון ששמות האבות אינן שוות משא"כ בסיפא דקתני לישנא דלכתחלה לא יגרש לא מצינן לאוקמי כששמות האבות אינן שוות דא"כ ל"ל למיתני דלא יגרש לכתחלה מטעם של"ש הרי בלא"ה לא יגרש לכתחלה מטעם שינוי בשם האב דעכ"פ לכתחלה אסור לגרש בו וע"כ דמיירי הך בבא דגם שמות אבותיהן שוות ושפיר מדייק ז"א שני יוב"ש כו' ואביי דקא' אלא מעתה כו' ר"ל כיון דסתמא קתני ומשמע דמיירי גם בששמות אבותיהן שוות. אמנם חותנו של העבוה"ג הוא הצ"צ בתשו' סי' ס"ג ובתשו' כנס"י חולקים ע"ז והעלו לפסול אפי' בדיעבד בשינה שם האב וגם לפענ"ד נראה דאין להביא ראי' משינה מקום לידה דהא הרא"ש בגיטין פ' הזורק שם כ' בשם ר"ח דהא דשינה מקום הלידה כשר דמשום העדים אין לפוסלו דחתימי אשיקרא דכיון דא"צ לכותבו לא קיימי סהדי עלי' כדא' בכתובות כ"ד דאין מעלין משטרות ליוחסין אם הי' כתוב איש פלוני כהן דעדים אמנה שבשטר קמסהדי ולא אפלוני כהן דא"צ לכותבו ע"ש והתינח בדבר שא"צ לכותבו אפי' לכתחלה לא חשו העדים לחתום ע"ז משא"כ שמות האבות הא לכתחלה לכ"ע צריכין לכותבן וא"כ אמרינן שפיר דבודאי הי"ל לעדים לחוש לזה דיכתוב לכתחלה כדין וא"כ כשחתמו חתמו ג"כ ע"ז וממילא אם שינה פסול ואמרתי ליישב בזה קושי' הגאון ר"א ברודא ז"ל הובא בפנ"י גיטין פ' שהקשה לדברי התוס' הנ"ל דכל היכי דא"צ לכתוב אפי' אם נכתב בשינוי כשר למאי דמוקי בגמ' שם הי' במזרח וכתב במערב אסופר א"כ קשה ממ"נ בלא כתב כלל מקום עמידת הסופר מה דינו אם נאמר דפסול א"כ ליתני לא כתב כלל דהוי רבותא טפי כמו שדקדקו התוס' לעיל כ' לענין שמו ושמה אע"כ דבלא כתב כלל כשר ואפ"ה בשינה שהי' במזרח וכ' במערב פסול ע"ש ולהאמור ניחא דמקום הסופר הא צריך עכ"פ לכתחלה לכתוב כדקא' בגמ' שם דא"ל ר"ה לספרי' כי יתביתו בשילי כתובי בשילי ואע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני כו' וא"כ כיון דצריך לכתחלה לכותבו הא חתימי עדים ע"ז וכששינה פסול משום העדים שחתמו על שקר וכן מצאתי בספר גבורות אנשים מהגאון מהר"ם אבי הש"ך ז"ל שכתב להדיא דהא דאמרינן בדבר שא"צ לכותבו אם שינה כשר זהו דוקא בדבר שא"צ לכותבו אפי' לכתחלה אבל בדבר דלכתחלה צריך לכותבו רק בדיעבד כשר בלא כתבו אם שינה בו פסול ע"ש ולדברינו הוא מובן בסברא אולם בשו"ת רח"כ סי' נ"ז כ' שם דמה שחולקין הפוסקים על העבוה"ג לפסול בשינה שם האב זהו דוקא כשנשלח ע"י שליח אבל כשניתן הגט מידו לידה וקיי"ל דעידי מסירה כרתי כשר ע"ש ונהי דלא הכשיר שם בתשו' רח"כ רק במקום עיגון מ"מ נראה דהרי בנ"ד לא הי' שינוי רק שהשמיטו שם זאב והרי כ' בסי' קכ"ט ס"א בהג"ה דאם לא כ' רק שם הא' אעפ"י שהוא שם טפל וגירש בו כשר ורק הט"ז והב"ש חלקו עליו והעלו לפסול אבל בכתב עיקר השם לבד מבואר בדבריהם וכ"כ הב"ח דכשר וא"כ בנ"ד כיון דכל העולם הי' קורין אותו מיכל דהוא הכינוי ליחיאל עם חתימתו הוא כך א"כ בודאי זה השם הוא העיקר ואף דמבואר בג"פ סק"ח שדעתו להחמיר אפי' בכתב שם העיקר רק בשעת הדחק מכשיר מ"מ כל זה דוקא במגרש עצמו אבל באבי המגרש גם הג"פ יודה דאפי' שלא בשעת הדחק כשר:

עוד יש לדון ולהכשיר גט זה עפי"ש בשו"ת חמדת שלמה מהגאון מפוזנא. ז"ל בנידן שכ' בגט ארי' המכונה ליב ונקרא לתורה בשם יהודי כ' שם דכיון דבאמת הבעה"ע מכשיר לגמרי בשינה שם האב והחולקין עליו כ' הב"י דטעמייהו משום דשינה שם האב לשינה מקום דירה דמי שהרי שם אבי' ידוע לכל ול"ד לשם הלידה וא"כ ה"ד אם השינוי הוא בעיקר השם דגלוי לכל אז דמי לשינה מקום דירה משא"כ בנידן הנ"ל דשם המורגל בפי כל הוא הלעז ליב ואין החשש רק בשם הקודש שלו שאינו מורגל בפי כל ל"ד למקום דירה ודמי לשינה מקום לידה דכשר ע"ש וא"כ מכ"ש בנ"ד שגם בשם יחיאל נקרא לס"ת רק דהשמיט שם זאב וכיון דבשם יחיאל רגילין בו ביותר כיון דכל העולם קורין אותו מיכל דהוא הכינוי ליחיאל א"כ רק שם זה מפורסם ולא שם זאב ודמי שפיר לשינה מקום לידה דכשר מפני שאין ידוע לכל וכמפורש ברא"ש פ' הזורק שם דדוקא בשינה מקום דירה הוא דאיכא חששא משום שהוא ידוע לכל שכל אדם נקרא ע"ש דירתו פלוני ממקום פ' וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש אבל מקום לידת האדם אינו ידוע לכל ואינו נקרא ע"ש מקום לידתו ע"ש וא"כ בנ"ד בודאי שם זאב אינו ידוע לכל ולא גרע משינה מקום לידה דכשר והנה אין להכשיר מטעם דהרי נכתב בהגט שם מיכל שמורגל בפי כל לקרותו כן ובשם זה שהוא נכתב הוא נקרא א"כ לא גרע מחניכה שהכל קורין בה דכשר כמבואר במשנה גיטין פ"ז וגם מבואר בטור סי' קכ"ט בשם הרא"ש שכ' וז"ל כ' א"א הרא"ש ז"ל בתשו' שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא כינוייו או לא הזכירו כלל שהוא כשר וכ' הב"י ומשמע דה"ה בשם אבי הבעל דכשר דמ"ש אמנם ז"א דאלו הי' נכתב רק מיכל בלבד שפיר היינו יכולין להכשירו מטעם זה אבל השתא שכ' השם הקודש יחיאל א"כ חזינן שנחית לפרוט ומדהשמיט שם זאב יאמרו שלא זה הוא עוי"ל כיון דכל ימי משך הזמן שהי' דר בדאלינא החזיק שם אביו בשם יחיאל מיכל הוא מוחזק שם בשם זה ואף דבן א"י להחזיק שם לאביו כמבואר בב"י סי' קכ"ט ובב"ש שם סק"כ בשם פסקי מהרא"י סי' קל"ח רלאביו א"י להחזיק שם אחר מ"מ ראיתי הלום אחרי רואי בס' חי' אנ"ש מהגאון מהרש"ק ז"ל בסי' ד' שחידש דהא דל"מ בהחזיק שם אביו לשנותו זהו דוקא כששינה שם אביו לגמרי כגון משמעון לשמואל דבזה בנ"א מקפידין שאין דרך בנ"א לעשות כן זולת הרמאים וגנאי הוא בדבר ומסתמא לא ניחא לי' לאביו בכך וא"י לשנות שם אביו בעל כרחו אבל באם אביו נקרא ע"ש זה ג"כ רק שיש לאביו ב' שמות והוא החזיקו רק בשם א' בזה אין גנאי לאביו דכמה בנ"א נקראים בשעת הלידה בב' שמות ואח"כ מפני הקיצור מקצרין שמותיהן ונקראין רק בשם א' וע"ז אין דרכן להקפיד ולכך אנן סהדי שלא יקפיד עליו על כך ומהני להחזיק בזה שם אביו שלא מדעתו ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד שהרי נקרא ג"כ בשם יחיאל שהוא שם הקודש של מיכל רק שהי' לו גם שם זאב וכיון שהוא דר בדאלינא ג' שנים והחזיק רק בשם יחיאל מיכל מהני שפיר חזקתו ועוד דהרי חתם א"ע בהתנאים ונכתב בכתובה כך גילה דעתו להדיא שניחא לי' בכך. ועוד כיון דהכתובה הא הוא לשון העדים ובלשון העדים בודאי אכולה מילתא קא מסהדי ולא גרע מהא דמבואר בח"מ סי' מ"ט ס"ז ברמ"א אם ב' יוב"ש בעיר א' והא' מת אביו וכ' בשטר יב"ש שליט"א או נרו אם כתבו העדים אמר לנו יב"ש שליט"א הוי סימן הרי דהעדים מעידין גם ע"ז שאביו חי וא"כ ה"נ כאלו מעידין ששם אביו הוא יחיאל מיכל. ועוד דהרי אביו בעצמו החזיק א"ע בשם זה בהיותו בדאלינא במה שחתם א"ע על התנאים שהוא למען יעמדו ימים רבים ולא גרע מהחזיק א"ע בשם ל' יום דמבואר ב"ב פחז"ה דמהני ועוד הרי כ' בתשו' שב יעקב דהא דבעינן שיוחזק ל' יום הוא דוקא היכא דאיכא למיחש למשקר ומכנה לעצמו שם אחר בכדי לגרש אשה אחרת וכשהוחזק שמו ל' יום נראה שאין ערמה בדבר בדקרי לי' ועני אבל בלא"ה היכי דליכא חשש זה ביום א' סגי ע"ש וכן נ"ל להוכיח מדברי הרשב"א ז"ל בחי' גיטין ל"ד ע"ש שהקשה בהא דא"ר אשי שם והוא דאתחזק בתרי שמי והקשה לשי' ר"ת דתקנת ר"ג היתה שכותבין ב' השמות בפירוש א"כ מאי אשמעינן ר"א והוא דאתחזק דמילתא דפשיטא הוא דאם לא אתחזק בתרי שמי א"א לכתוב ב' שמות ע"ש ולכאורה קשה דילמא אצטריך היכי שנתוודע שיש לו ב' שמות רק דעדיין לא אתחזק א"ו דהיכא דליכא למיחש הוא מתחזק תיכף. ועוד הלא כפי מכתבו שעשה לו החזן מי שברך בשם זה ושתק אודויי אודי ששמו כן הוא כמבואר בש"ס ב"ב וח"מ סי' ע"ט דקרי לי' ועני הוי שמו כן. וגם הלא שמע שהיו קורין הכתובה בשם זה והרי מבואר בב"ש בש"נ אות פ' גבי שם פורמיזא זא דאם א"י שמה הולכין אחר שם שנכתב בכתובה ע"ש וע' במ"ל פ"ג מגירושין דשם הכתוב בכתובה עדיף טפי מחתימה לפי שנקראת הכתובה באסיפת עם בשעת החתונה ע"ש וכיון דאתחזק בדאלינא בשם זה שהוא מקום הכתיבה והנתינה בודאי יש להכשירו. ועוד הרי אותו שאומר שנקרא לתורה בשם יחיאל זאב הוא רק אחד ואף דמבואר בב"ש סק"כ בשם פסקי מהרא"י שאם ע"א מעיד על שינה שם אביו דפסול מ"מ הא כ' א"ז הגאון ז"ל בס' תו"ג דזה מיירי קודם הנתינה מהימן ע"א דאין זה דבר שבערוה אבל גט שהוא ביד האשה כבר אין ע"א נאמן לפוסלו ע"ש ומילתא דמסתבר הוא דאין עא"נ להוציאה מחזקת היתר ול"ש להעמידה בחזקת אשת איש עפימ"ש הר"ש בפ"ב דמקואות דהיכי דמדאוריית' יצא מחזקתו שוב גם מדרבנן לא מוקמינן לי' אחזקה ע"ש וא"כ ה"נ אפי' הפוסקים דפסלו בשינה שם האב הא טעמייהו דדמי למקום דירה והרי כ' הרא"ש דאינו רק מדרבנן משום לעז וכ"כ בג"פ סי' קכ"ח סק"י ד"ה מ"ש מהר"א ירושלמי ע"ש וא"כ כיון דמדאוריית' יצאה מחזקת א"א שוב לא מוקמינן לה גם מדרבנן אחזקה ואדרבא כיון שנתגרשה בחזקת היתר עומדת ואין עא"נ להוציאה מחזקה ולפסול את הגט וע' תשו' הר"ן סי' מ"ג ועפ"י דברי הר"ש הנ"ל אמרתי לבאר דברי רש"י ז"ל קידושין מ"א ע"ז נתקדשה לדעת אבי' והלך אבי' למדה"י ועמדה וניסת אמר רב אוכלת בתרומה כו' ומודה רב שאם מתה אינו יורשה אוקי ממונא בחזקת מרי' ופירש"י אע"ג דגבי תרומה מחזקינן לי' בחזקת שנתרצה בחופה התם הוא דא"נ לא נתרצה אכלה מדאוריית' דארוסה אוכלת בתרומה דבר תורה אבל לענין ירושה דבעי' שארו כו' אוקימנא ממונא בחזקת מרי' ע"כ ודקדק הפנ"י למה הוצרך רש"י לפרש דארוסה מדאוריית' אוכלת בתרומה הרי אפי' גם אי מדאוריית' אינה אוכלת איכא לאוקמי לאביו בחזקת שנתרצה ולדברי הר"ש הנ"ל ניחא שפיר דאי היתה אסורה מדאוריית' לאכול בתרומה לא היינו יכולין להתיר מטעם חזקה שנתרצה דהרי לנגד זה איכא חזקת איסור שהי' לה מעיקרא שהיתה אסורה בתרומה ולכך פירש"י כיון דמדאוריית' גם ארוסה אוכלת בתרומה וא"כ יצאה מדאוריית' מחזקת איסור שוב א"א להעמידה גם מדרבנן אחזקת איסור. ובמה שכתב בהגט יחיאל מיכל דמתקרי מיכל בודאי כתורה עשה דאף דשם לעז כותבין המכונה מ"מ היכי שנקרא בשניהם לתורה ובפ"כ נקרא בשם א' בודאי יש לכתוב ע"ש השני דמתקרי אף שהוא שם לעז וכראוי נכתב יחיאל מיכל דמתקרי מיכל וע' בתשו' בית אפרים סי' פ"ו ובט"ג גבי שלמה זלמן אם נקרא בפ"כ זלמן וחותם א"ע זלמן רק שעולה לתורה בשם שלמה זלמן יש לכתוב שלמה זלמן דמתקרי זלמן כיון שלא נקרא בשם הראשון לבד בשום פעם רק בצירוף שם השני ע"ש וכ"כ בט"ג בהשמטות גבי אליעזר ליפא דמתקרי ליפא ואף שהב"מ ואא"ז בס' תו"ג כתבו לכתוב שלמה המכונה זלמן בכ"ז עדיף לכתוב דמתקרי ובשו"ת ברית אברהם פוסק ג"כ לכתוב שם הראשון עיקר והשני דמתקרי ע"ש וכיון דאיכא פלוגתא בזה יפה עשה כ"ת שצוה לכתוב דמתקרי כמ"ש הרמ"א בתשו' סי' פ"ד דמתקרי כולל הכל וע' בשו"ת ג"ב סי' ד' שכ' המג"ש דהא דתיקנו חכמי הדורות לכתוב בשם הקודש דמתקרי ובשם לעז המכונה להורות דראוי להקרא בשם הקודש ולא להקרא בשם לעז ע"ש וכיון דזה נקרא בשניהם לתורה נעשה גם השם החול חיבור לקודש ויש לכתוב דמתקרי ובכ"ז אם המגרש אינו נותן עיניו בממון ואפשר להשיג גט אחר בקל יגרש שנית. ואם לא הנני מסכים להכשיר באופן שיסכימו עמי תרי רבנן דפקיע שמייהו. דברי הדור"ש באהבה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף