בן יהודה

ספר

שאלות ותשובות

בן יהודה

חלק ראשון

חברתיו בעזה"י

אני הקטן

אברהם

בהרב המאוה"ג הצדיק

מהו' יהודה ליטש ראזענבוים הלוי

שנת התרל"א לפ"ג

פרעסבורג

תוכן העניינים

• מכתב הסכמה מרבי אברהם שמואל בנימין אב"ד ור"מ דק"ק פרעשבורג והגליל
• מכתב מרבי יצחק בלאזער אב"ד ור"מ דק"ק פעטערבורג עיר המלוכה והגליל
• מכתב מאחי המחבר רבי ליב ליטש ראזענבוים הלוי דיין דק"ק פרעשבורג והגליל

ההסכמות משארי גאוני זמנינו, ה' יאריך ימיהם ושנותיהם, אשר ישנם תחת ידי ולא הדפסתים דעתי אי"ה להדפיסם בחלק השני:

מכתב

מהרב הגאון הגדול המפורסם ע"ה פ"ה כבוד מו"ה יוסף שאול נאטאנזאהן אב"ד ור"מ דק"ק לבוב והגליל

בעה"י

כן בקודש חזיתי הספר בן יהודה אשר הנהו על מכבש הדפוס, מכבוד הרב המאוה"ג מעוז ומגדול, חריף ובקי יר"?? וכו' מו"ה אברהם ליטש ראזענבוים נ"י ב"הרב המאוה"ג צדיק ועניו, כבוד מו"ה יהודה ליטש זצ"ל אשר נשלח לי מכבוד הרב המחבר נ"י לתת תעודתי עליו והנני לא אכחד קושט דברי אמת, כי ראיתי דברים מלאים חריפות ובקיאות, משמח אלקים ואנשים, והנני קורא בשם הרב המנוח מר אביו ז"ל: יהודה אתה יודוך אחיך אשריך שזכית לגדל בנים תלמידי חכמים, לומדים מופלגים ויראים ושלמים, וכל מרבית בית משפחתו הנה לברכה, כן ירבו וכן יפרוצו, ואת קדוש מלך ישראל יעריצו, ולמען תת אות כי ראיתי דבריו, הנני מציג הנה איזה הערות שראיתי אם כי לא נתנני הזמן להעמיק בדבריו.

והנה בסימן א' הביא מה שהקשה אותו אביו הרב המנוח ז"ל במ"ש רש"י שבועות ל"א ד"ה כ"ש מלך וכו' והבא להעיד צריך לעמוד לפני הדיין ודרך בזיון הוא לו. וע"ז הקשה, איך דנין את המלך דהא מלכי בית דוד דנין אותן אף אחר התקנה וגם קודם התקנה היו דנין גם למלכי ישראל ואיך דנין אותו הא בגמר דין לכו"ע צריך לעמוד וזה בזיון אל מלך. ומ"ש עדות דפסולים משום שום תשים עליך מלך שהא אימתו עליך אם כן למה דנין.

עוד הקשה מה שכ' רש"י דעמידה הוא בזיון הא בדף י"ט שם אמרינן דשמעון בן שטח היה אמר לינאי המלך לא לפנינו אתה עומד אלא לפני הקב"ה וא"כ למה יהיה נחשב לבזיון. ומעלתו פלפל בחכמה בזה.

ולפענ"ד נראה דהנה בנדרים אמרו בדף ס"ד דאין פותחין בכבוד המקום שאין שום אדם שיעיז פניו לומר שאפילו היה יודע שמקיל בכבוד המקום היה אומר ובוודאי יתבייש לומר כם עיי"ש וזה לפי ענ"ד התקנה שבאמת אם היו מלכי ישראל כשרים ונכנעים להדין־תורה כמו שהיו מלכי בית דוד ושפלים בעיניהם, אם כן שוב לא היה בזיון שהרי לפני המקום עומדים ול"ש בזה שתהא אימתו עליך שבאמת הם יראים מהמלך אלא שמפני כבוד המקום הם עומדים וליכא בזיון להמלך בזה אבל כיון שלא היו כשרים א"כ יש לחוש שבאמת בזיון להם הוא רק שמתביישין לומר שמקילין בכבוד המקום וא"כ כל שהוא בזיון שייך שום תשים עליך מלך וכמו שתי' באמת במעשה שמעון בן שטח שהיה ינאי אומר מה שחבריך אומרין והם כבשו פניהם בקרקע וכיון שהוא בזיון שוב עוברין על שום תשים עליך מלך ולכך לא דנין אותם אבל קודם התקנה שפיר דנים אותם וזה ברור ודו"ק.

[אמר המחבר דברי גאון עוזינו, ברה מאירת עינים, ויעויין היטב במה שכתבתי בתשובה קי"ב].

מה שהביא מעכת"ה דברי הכסף משנה פ"ג ממלכים הלכה זי"ן וכתב דהכסף משנה סובר כסברת הטו"ז דדבר שמפורש בתורה להתיר אין כח ביד חכמים לאסור.

יפה כתב הזה וכיוון למה שכתב בחמרא וחיי על סנהדרין בחמר חורין עתיק בשם תוס' והרא"ש ככל דברי הכסף משנה והביא ראיה מהא דאמר בבבא מציעא דף ע' והא כתיב לנכרי תשיך. ואני כתבתי בגליון הלחם משנה פ"ג שם ה' ז' דבזה לא קשה קושית הלח"מ יע" במ"ש והארכתי בזה בבואי להלכות עדות.

>>> המשך המכתב >>>

תלמידי חכמים מבארים דברי תורה, השם יזכינו לכבד תלמידי חכמים. יאמין לי כי עוד ראיתי בדבריו ויש לי כמה השערות, אמנם אני כותב באישון לילה, ועיני לא יניחו לי להיות מרבים דברים, יזכהו השם ויצליחהו, להפיץ דברי תורתו על פני תבל, ורבים יאותו לאורו.

לבוב יום ד' יתרו תרל"א:

הצעיר יוסף שאול נאטאנזאהן האב"ד דק"ק לבוב והגליל

• הקדמה
• תשובות א-קנה
• דברי סיום
• מפתחות

מהדורות דפוס

• ברטיסלבה תרל"א