גליוני הש"ס/יבמות/מז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
מ"ז | {{מרכז|'''דף מ"ז ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|ואמר}} ר"ח בר אבא א"ר יוחנן לא קטן קטן ממש ולא גדול גדול ממש.''' נ"ב כזה ב"מ י"ב ב' ועוד חולין נ' ב' א"ר בנימין בר יפת אר"א לא גדולה גדולה ממש ולא קטנה קטנה ממש: | |||
'''{{עוגן1|אם}} אומר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד.''' נ"ב ברוקח סי' ק"י אם יאמר יודע אני ואינו כדאי מקבלין אותו וממאנין בו עד ג' פעמים ולבסוף מקבלין אותו עכ"ל ולפי"ז תיבת מיד דאמר כאן אין הכוונה ממש מיד רק אחר מיאון ג' פעמים: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|במוחזק}}''' כ' '''מהימן מיגו דאי בעי כו'.''' נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' שבת סי' צ"ח כ' וז"ל ושפחה שאומרת יהודית אני ומעשי' מעשי כותים מותר למוכרה לכותים ולא כל הימנה שאומרת יהודית אני שטבילת עבדים לאו בסתר היא כדאמרי' גר צריך טבילה עם ג' עכ"ל ונ' דאיירי ג"כ בדלא ידעי' דהיא נכרית מעיקרא דאל"כ ל"ל טעמא דאין הטבילה בסתר הא גזה"כ שלא להאמינה מאתך במוחזק לך וע"כ בלא ידעי' ואשמעי' דלית לה מגו שכתבו תוס' דהוי מגו במקום עדים דאנן סהדי שלא נתגיירה כיון דצריך ג' ואי איתא הי' קול לדבר דג' יש להם קול כמבואר בגיטין ל"ג א' וכהך דכל מילתא דאיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא משום דיש לו קול ובלא"ה סופו שיתוודע אולם מ"ש ומעשי' מעשי כותים עדיין צריך ביאור דלכאורה כוונתו דזה מוכיח שהית' נכרית מלידה וא"כ הדק"ל דל"ל למידרש טעמא דקרא שלא להאמינה ואולי כוונתו דצירוף היות מעשי' מעשי כותים מועיל להחשב אנן סהדי שלא נתגייר' וצ"ע: | |||
'''תוד"ה {{עוגן1|נאמן}} אתה''' כ' '''היינו דווקא במילי דמשוי נפשי' חתיכה דאיסורא.''' נ"ב צ"ע דהא עכו"ם אינו אסור בישראלית ואי שישראלית אסורה בו לגבה תו אמאי יהי' נאמן וצ"ל דגופו של אדם הוא שלו וכשם שנאמן על ממונו יותר מק' עדים כך נאמן על גופו ולכן יכול למשוי גופי' חתיכה דאיסורא שתהי' היא אסורה בו וכך מטים בזה דברי הח"צ בתשובה סי' ק"נ עש"ה: | |||
{{ | '''תוד"ה {{עוגן1|ואין}} אתה''' כ' '''אין נאמן לפסול אפי' בניו.''' נ"ב בשאלתות פ' וארא מבואר להיפוך ע"ש שכ' וה"מ (דמהימן אבנו) דלית לי' זרעא לההוא בנו אבל אית לי' זרעא אבנו מהימן אבן בנו לא מהימן למיפסלי' דתני' ושפטתם צדק כו' ככל הסוגי' דכאן וחידוש על התוס' שבדיבור שאח"ז הביאו בעצמם דברי השאלתות דשם ואילו בדיבור זה לא הזכירו כלל דהשאלתות שם חולק אסברת ר"י הנ"ל ודע דמ"ש התוס' דכשיש לו בני בנים אין נאמן אפי' אבניו ה"ה כשיש לו כמה בנים ויש רק לאחד מהם בנים שוב אינו נאמן לפסול לשום אחד מן הבנים ואפי' אותם שאין להם בנים דגם כאן הא שייך טעם התוס' דכיון דאיסורם והיתירם תולה בחד עניינא אין סברא שאחד יהי' כשר ואחד פסול, כ"כ בשו"ת מהר"ם פאדווה סי' י"ד ופשוט הוא: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה מ־00:34, 26 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
יבמות מז א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א חי' אגדות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה מהר"צ חיות רש"ש |
ואמר ר"ח בר אבא א"ר יוחנן לא קטן קטן ממש ולא גדול גדול ממש. נ"ב כזה ב"מ י"ב ב' ועוד חולין נ' ב' א"ר בנימין בר יפת אר"א לא גדולה גדולה ממש ולא קטנה קטנה ממש:
אם אומר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד. נ"ב ברוקח סי' ק"י אם יאמר יודע אני ואינו כדאי מקבלין אותו וממאנין בו עד ג' פעמים ולבסוף מקבלין אותו עכ"ל ולפי"ז תיבת מיד דאמר כאן אין הכוונה ממש מיד רק אחר מיאון ג' פעמים:
תוד"ה במוחזק כ' מהימן מיגו דאי בעי כו'. נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' שבת סי' צ"ח כ' וז"ל ושפחה שאומרת יהודית אני ומעשי' מעשי כותים מותר למוכרה לכותים ולא כל הימנה שאומרת יהודית אני שטבילת עבדים לאו בסתר היא כדאמרי' גר צריך טבילה עם ג' עכ"ל ונ' דאיירי ג"כ בדלא ידעי' דהיא נכרית מעיקרא דאל"כ ל"ל טעמא דאין הטבילה בסתר הא גזה"כ שלא להאמינה מאתך במוחזק לך וע"כ בלא ידעי' ואשמעי' דלית לה מגו שכתבו תוס' דהוי מגו במקום עדים דאנן סהדי שלא נתגיירה כיון דצריך ג' ואי איתא הי' קול לדבר דג' יש להם קול כמבואר בגיטין ל"ג א' וכהך דכל מילתא דאיתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא משום דיש לו קול ובלא"ה סופו שיתוודע אולם מ"ש ומעשי' מעשי כותים עדיין צריך ביאור דלכאורה כוונתו דזה מוכיח שהית' נכרית מלידה וא"כ הדק"ל דל"ל למידרש טעמא דקרא שלא להאמינה ואולי כוונתו דצירוף היות מעשי' מעשי כותים מועיל להחשב אנן סהדי שלא נתגייר' וצ"ע:
תוד"ה נאמן אתה כ' היינו דווקא במילי דמשוי נפשי' חתיכה דאיסורא. נ"ב צ"ע דהא עכו"ם אינו אסור בישראלית ואי שישראלית אסורה בו לגבה תו אמאי יהי' נאמן וצ"ל דגופו של אדם הוא שלו וכשם שנאמן על ממונו יותר מק' עדים כך נאמן על גופו ולכן יכול למשוי גופי' חתיכה דאיסורא שתהי' היא אסורה בו וכך מטים בזה דברי הח"צ בתשובה סי' ק"נ עש"ה:
תוד"ה ואין אתה כ' אין נאמן לפסול אפי' בניו. נ"ב בשאלתות פ' וארא מבואר להיפוך ע"ש שכ' וה"מ (דמהימן אבנו) דלית לי' זרעא לההוא בנו אבל אית לי' זרעא אבנו מהימן אבן בנו לא מהימן למיפסלי' דתני' ושפטתם צדק כו' ככל הסוגי' דכאן וחידוש על התוס' שבדיבור שאח"ז הביאו בעצמם דברי השאלתות דשם ואילו בדיבור זה לא הזכירו כלל דהשאלתות שם חולק אסברת ר"י הנ"ל ודע דמ"ש התוס' דכשיש לו בני בנים אין נאמן אפי' אבניו ה"ה כשיש לו כמה בנים ויש רק לאחד מהם בנים שוב אינו נאמן לפסול לשום אחד מן הבנים ואפי' אותם שאין להם בנים דגם כאן הא שייך טעם התוס' דכיון דאיסורם והיתירם תולה בחד עניינא אין סברא שאחד יהי' כשר ואחד פסול, כ"כ בשו"ת מהר"ם פאדווה סי' י"ד ופשוט הוא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |