גליוני הש"ס/שבת/קמד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(קשפ לא מלא) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף קמ"ד ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף קמ"ד ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|מוחל}} היוצא מעיקול בית הבד טמא לפני שא"א לו בלא ציחצוחי שמן.''' נ"ב דוגמת זה יבמות ק"ה א' יבמה שרקקה דם תחלוץ לפי שא"א לדם בלא ציחצוח רוק ובב"ק כ"ה א' שכבת זרע של זב כו' ר' יהושיע אומר אף מטמא במשא לפי שא"א בלא ציחצוחי זיבה ובנדה נ"ה ב' לפי שא"א למי האף בלא צחצוחי הרוק והך דהכא רש"א כו' מוחל היוצא מעיקול בית הבד טמא לפי שא"א לו בלא ציחצוחי שמן הוא ג"כ במכשירין פ"ו מ"ה והמוחל כשמן שאין המוחל יוצא מידי שמן דברי ר"ש ע"ש | '''{{עוגן1|מוחל}} היוצא מעיקול בית הבד טמא לפני שא"א לו בלא ציחצוחי שמן.''' נ"ב דוגמת זה יבמות [[בבלי/יבמות/קה/א|ק"ה א']] יבמה שרקקה דם תחלוץ לפי שא"א לדם בלא ציחצוח רוק ובב"ק [[בבלי/בבא קמא/כה/א|כ"ה א']] שכבת זרע של זב כו' ר' יהושיע אומר אף מטמא במשא לפי שא"א בלא ציחצוחי זיבה ובנדה [[בבלי/נדה/נה/ב|נ"ה ב']] לפי שא"א למי האף בלא צחצוחי הרוק והך דהכא רש"א כו' מוחל היוצא מעיקול בית הבד טמא לפי שא"א לו בלא ציחצוחי שמן הוא ג"כ במכשירין [[משנה/מכשירין/ו#ה|פ"ו מ"ה]] והמוחל כשמן שאין המוחל יוצא מידי שמן דברי ר"ש ע"ש ב[[ר"ש/מכשירין/ו#ה|ר"ש]]: | ||
'''{{עוגן1|חולב}} אדם כו'.''' נ"ב ע' אריכות בשו"ת חוט השני סי' ל"א. | '''{{עוגן1|חולב}} אדם כו'.''' נ"ב ע' אריכות בשו"ת חוט השני [[חוט השני/לא|סי' ל"א]]. | ||
'''{{עוגן1|אלמא}} קסבר משקה הבא לאוכל אוכל הוא.''' נ"ב ע' דוגמא יומא פ' ב' כל אכשורי אוכלא אוכלא הוא ע"ש וע"ע שם ע"ו א' ודילמא דאכלי' ע"י אניגרון כו' ובירושלמי שם פ' יום הכפורים ה"ג תיפתר באילין אורזנייא כו' כל הטפל לאכילה כאכילה וע' מג"א סי' קנ"ח ס"ק יו"ד עש"ה וע"ע שם סי' ר"י סק"א עש"ה וע' נזיר ס"ד א' שרץ על גבי מי חטאת כו' ע"ש ברש"י ותוס' דהוא איבעי' שם במים המעורבין באפר אי חשיבי אוכל או משקה עש"ה דהוא איבעי' דלא איפשיטא וע"כ לא מסתפקא לן אלא במעורבין הא בנבלעין פשיטא דחשיב אוכל וזה טעם לדברי התה"ד המובאים בב"י יו"ד סי' ר"א לעניין ניקוי מקוה משאובין דאם נבלעין בעפר ואח"כ חוזרין ומבצבצין ויוצאין כשירין והיינו דכיון דנבלעו הויין להו כאוכל היינו כקרשו והויין להו איפוא כשאובין שהקרישו וחזרו ונימוחו דכשרים כמבואר בתוספתא והובא בש"ע יו"ד סי' ר"א סעי' ל"א וע"ע רש"י כריתות ד' ב' ד"ה אלא דדם שנבלע בעפר אין בטל מתורת דם לעניין דגם אחר שנתגלה לא יתחייב עליו משום דם ואין ראי' משום אזמן שהוא בלוע דכ"ז שהוא בלוע י"ל דבטל באמת: | '''{{עוגן1|אלמא}} קסבר משקה הבא לאוכל אוכל הוא.''' נ"ב ע' דוגמא יומא [[בבלי/יומא/פ/ב|פ' ב']] כל אכשורי אוכלא אוכלא הוא ע"ש וע"ע שם [[בבלי/יומא/עו/א|ע"ו א']] ודילמא דאכלי' ע"י אניגרון כו' ובירושלמי שם פ' יום הכפורים ה"ג תיפתר באילין אורזנייא כו' כל הטפל לאכילה כאכילה וע' מג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/קנח#י|סי' קנ"ח ס"ק יו"ד]] עש"ה וע"ע שם סי' ר"י סק"א עש"ה וע' נזיר [[בבלי/נזיר/סד/א|ס"ד א']] שרץ על גבי מי חטאת כו' ע"ש ברש"י ותוס' דהוא איבעי' שם במים המעורבין באפר אי חשיבי אוכל או משקה עש"ה דהוא איבעי' דלא איפשיטא וע"כ לא מסתפקא לן אלא במעורבין הא בנבלעין פשיטא דחשיב אוכל וזה טעם לדברי התה"ד המובאים בב"י יו"ד סי' ר"א לעניין ניקוי מקוה משאובין דאם נבלעין בעפר ואח"כ חוזרין ומבצבצין ויוצאין כשירין והיינו דכיון דנבלעו הויין להו כאוכל היינו כקרשו והויין להו איפוא כשאובין שהקרישו וחזרו ונימוחו דכשרים כמבואר בתוספתא והובא בש"ע יו"ד סי' ר"א סעי' ל"א וע"ע רש"י כריתות ד' ב' ד"ה אלא דדם שנבלע בעפר אין בטל מתורת דם לעניין דגם אחר שנתגלה לא יתחייב עליו משום דם ואין ראי' משום אזמן שהוא בלוע דכ"ז שהוא בלוע י"ל דבטל באמת: | ||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|אבל}} לא לתוך הקערה''' כ' '''לא מוכחא מילתא ואיכא איסור.''' נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרפ"ו: | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|אבל}} לא לתוך הקערה''' כ' '''לא מוכחא מילתא ואיכא איסור.''' נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרפ"ו: |
גרסה מ־10:41, 14 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס שבת קמד ב
מוחל היוצא מעיקול בית הבד טמא לפני שא"א לו בלא ציחצוחי שמן. נ"ב דוגמת זה יבמות ק"ה א' יבמה שרקקה דם תחלוץ לפי שא"א לדם בלא ציחצוח רוק ובב"ק כ"ה א' שכבת זרע של זב כו' ר' יהושיע אומר אף מטמא במשא לפי שא"א בלא ציחצוחי זיבה ובנדה נ"ה ב' לפי שא"א למי האף בלא צחצוחי הרוק והך דהכא רש"א כו' מוחל היוצא מעיקול בית הבד טמא לפי שא"א לו בלא ציחצוחי שמן הוא ג"כ במכשירין פ"ו מ"ה והמוחל כשמן שאין המוחל יוצא מידי שמן דברי ר"ש ע"ש בר"ש:
חולב אדם כו'. נ"ב ע' אריכות בשו"ת חוט השני סי' ל"א.
אלמא קסבר משקה הבא לאוכל אוכל הוא. נ"ב ע' דוגמא יומא פ' ב' כל אכשורי אוכלא אוכלא הוא ע"ש וע"ע שם ע"ו א' ודילמא דאכלי' ע"י אניגרון כו' ובירושלמי שם פ' יום הכפורים ה"ג תיפתר באילין אורזנייא כו' כל הטפל לאכילה כאכילה וע' מג"א סי' קנ"ח ס"ק יו"ד עש"ה וע"ע שם סי' ר"י סק"א עש"ה וע' נזיר ס"ד א' שרץ על גבי מי חטאת כו' ע"ש ברש"י ותוס' דהוא איבעי' שם במים המעורבין באפר אי חשיבי אוכל או משקה עש"ה דהוא איבעי' דלא איפשיטא וע"כ לא מסתפקא לן אלא במעורבין הא בנבלעין פשיטא דחשיב אוכל וזה טעם לדברי התה"ד המובאים בב"י יו"ד סי' ר"א לעניין ניקוי מקוה משאובין דאם נבלעין בעפר ואח"כ חוזרין ומבצבצין ויוצאין כשירין והיינו דכיון דנבלעו הויין להו כאוכל היינו כקרשו והויין להו איפוא כשאובין שהקרישו וחזרו ונימוחו דכשרים כמבואר בתוספתא והובא בש"ע יו"ד סי' ר"א סעי' ל"א וע"ע רש"י כריתות ד' ב' ד"ה אלא דדם שנבלע בעפר אין בטל מתורת דם לעניין דגם אחר שנתגלה לא יתחייב עליו משום דם ואין ראי' משום אזמן שהוא בלוע דכ"ז שהוא בלוע י"ל דבטל באמת:
רש"י ד"ה אבל לא לתוך הקערה כ' לא מוכחא מילתא ואיכא איסור. נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרפ"ו:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |