פירוש קדמון על ספר חסידים/שצג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''כתיב הוד והדר לפניו וגו' לכך אומר שהשמחה במעונו.''' ר"ל כדכתיב והדר לפניו וחדוה במקומו: | '''כתיב הוד והדר לפניו וגו' לכך אומר שהשמחה במעונו.''' ר"ל כדכתיב והדר לפניו וחדוה במקומו: | ||
'''לכך אומר פסוק שיש בו רמז השם כו' כשיש גילה כו'''' ר"ל כיון שאומרי' בשמחת נשואים בארץ שהשמח' במעונו לכך בפסוק שיש בו רמז השם בר"ת כגון ישמחו וגומר כתיב בשמים ובארץ לרמז כשיש גילה בשמחת נשואים בארץ ברעדה כדכתיב ותגל הארץ ואצל מילה גילה כתיב ברעדה כדכתיב וגילו ברעדה או שמחה בשמים לפניו דהיינו לפני השם הרמוז בר"ת של הכתוב ישמחו וגו' וע"כ אם לא יקיימו וגילו ברעדה בארץ אין שמחה לפניו בשמים ולא יתכן לברך שהשמחה במעונו בשמחת נשואים כדכתיב נמי בסמוך '''כל המברך כו' אם רעדה במקום גילה כו''''. ר"ל ולא כמשמעות הפסוק במקום רעדה גילה עכ"פ ושלא במקום רעדה אינו מוכרח להיות גילה אלא במקום גילה תהיה עכ"פ רעדה ולא תהיה גילה בלא רעדה '''בלי מקום ב"ה לא אבו שמוע בגימ' עשרה אומר שכינה כו''''. ר"ל בלי מקום שלא אמרו ד"ת שיהיה נזכר שמו של הקב"ה על ידה לא אבו שמוע ומסיים הפסוק תורת ה' אומר שכינה כו' וזה קאי על שמחת נשואים שמלת אבו עם המלה בגי' ופשיטא שמלת אבוא עם האל"ף כדכתיב בישעיה סי' כ"ח בגימ' עשרה עיין לקמן תקי"א וברכת חתנים היא בעשרה ואומר השכינה כי כל בי עשרה שכינה ביניהם שריא אם הת"ח שהם שם רוצים לומר ד"ת והלצים דשם אינם רוצים לשמוע ולשמחה מה זו עושה כתיב מלת זו דייקי ומפרש דבריו מה זו עושה בין ת"ח ובין לצים אע"פ שכונת הת"ח למצוה לשמוח החתן כיון שיש שם גם לצים ופריצים הוי מצוה הבא עבירה על ידה ומוטב שלא יעשה המצוה כי כל כו':{{ | |||
{{ | '''לכך אומר פסוק שיש בו רמז השם כו' כשיש גילה כו'''' ר"ל כיון שאומרי' בשמחת נשואים בארץ שהשמח' במעונו לכך בפסוק שיש בו רמז השם בר"ת כגון ישמחו וגומר כתיב בשמים ובארץ לרמז כשיש גילה בשמחת נשואים בארץ ברעדה כדכתיב ותגל הארץ ואצל מילה גילה כתיב ברעדה כדכתיב וגילו ברעדה או שמחה בשמים לפניו דהיינו לפני השם הרמוז בר"ת של הכתוב ישמחו וגו' וע"כ אם לא יקיימו וגילו ברעדה בארץ אין שמחה לפניו בשמים ולא יתכן לברך שהשמחה במעונו בשמחת נשואים כדכתיב נמי בסמוך '''כל המברך כו' אם רעדה במקום גילה כו''''. ר"ל ולא כמשמעות הפסוק במקום רעדה גילה עכ"פ ושלא במקום רעדה אינו מוכרח להיות גילה אלא במקום גילה תהיה עכ"פ רעדה ולא תהיה גילה בלא רעדה '''בלי מקום ב"ה לא אבו שמוע בגימ' עשרה אומר שכינה כו''''. ר"ל בלי מקום שלא אמרו ד"ת שיהיה נזכר שמו של הקב"ה על ידה לא אבו שמוע ומסיים הפסוק תורת ה' אומר שכינה כו' וזה קאי על שמחת נשואים שמלת אבו עם המלה בגי' ופשיטא שמלת אבוא עם האל"ף כדכתיב בישעיה סי' כ"ח בגימ' עשרה עיין לקמן תקי"א וברכת חתנים היא בעשרה ואומר השכינה כי כל בי עשרה שכינה ביניהם שריא אם הת"ח שהם שם רוצים לומר ד"ת והלצים דשם אינם רוצים לשמוע ולשמחה מה זו עושה כתיב מלת זו דייקי ומפרש דבריו מה זו עושה בין ת"ח ובין לצים אע"פ שכונת הת"ח למצוה לשמוח החתן כיון שיש שם גם לצים ופריצים הוי מצוה הבא עבירה על ידה ומוטב שלא יעשה המצוה כי כל כו': | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־04:14, 16 ביוני 2024
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתיב הוד והדר לפניו וגו' לכך אומר שהשמחה במעונו. ר"ל כדכתיב והדר לפניו וחדוה במקומו:
לכך אומר פסוק שיש בו רמז השם כו' כשיש גילה כו' ר"ל כיון שאומרי' בשמחת נשואים בארץ שהשמח' במעונו לכך בפסוק שיש בו רמז השם בר"ת כגון ישמחו וגומר כתיב בשמים ובארץ לרמז כשיש גילה בשמחת נשואים בארץ ברעדה כדכתיב ותגל הארץ ואצל מילה גילה כתיב ברעדה כדכתיב וגילו ברעדה או שמחה בשמים לפניו דהיינו לפני השם הרמוז בר"ת של הכתוב ישמחו וגו' וע"כ אם לא יקיימו וגילו ברעדה בארץ אין שמחה לפניו בשמים ולא יתכן לברך שהשמחה במעונו בשמחת נשואים כדכתיב נמי בסמוך כל המברך כו' אם רעדה במקום גילה כו'. ר"ל ולא כמשמעות הפסוק במקום רעדה גילה עכ"פ ושלא במקום רעדה אינו מוכרח להיות גילה אלא במקום גילה תהיה עכ"פ רעדה ולא תהיה גילה בלא רעדה בלי מקום ב"ה לא אבו שמוע בגימ' עשרה אומר שכינה כו'. ר"ל בלי מקום שלא אמרו ד"ת שיהיה נזכר שמו של הקב"ה על ידה לא אבו שמוע ומסיים הפסוק תורת ה' אומר שכינה כו' וזה קאי על שמחת נשואים שמלת אבו עם המלה בגי' ופשיטא שמלת אבוא עם האל"ף כדכתיב בישעיה סי' כ"ח בגימ' עשרה עיין לקמן תקי"א וברכת חתנים היא בעשרה ואומר השכינה כי כל בי עשרה שכינה ביניהם שריא אם הת"ח שהם שם רוצים לומר ד"ת והלצים דשם אינם רוצים לשמוע ולשמחה מה זו עושה כתיב מלת זו דייקי ומפרש דבריו מה זו עושה בין ת"ח ובין לצים אע"פ שכונת הת"ח למצוה לשמוח החתן כיון שיש שם גם לצים ופריצים הוי מצוה הבא עבירה על ידה ומוטב שלא יעשה המצוה כי כל כו':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |