ספר האגור/פג: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> (פג) כן סדר בפרשיות הסתומות והפתוחות שבתפילין. בפ' קדש בין בחדש האביב ובין והיה כי יביאך הפסק כמו שלש אותיו' גדולו' שהם אשר. וכן בין יצאתם ממצרים ובין ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו. אמנם בספר הרמב"ם וגם בהגהות שלו וגם בשאר חבורים לא...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
(פג) כן סדר בפרשיות הסתומות והפתוחות שבתפילין. בפ' קדש בין בחדש האביב ובין והיה כי יביאך הפסק כמו שלש אותיו' גדולו' שהם אשר. וכן בין יצאתם ממצרים ובין ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו. אמנם בספר הרמב"ם וגם בהגהות שלו וגם בשאר חבורים לא נמצא כלל זה. ולכן אין לפסול התפילין אם נמצא כזה. הפרשיות כמו פרש' קדש ופרשת והיה כי יביאך ופרשת שמע בין של יד בין של ראש כולן פתוחות ואם שינה פסול' לכל הדעות. ופרשת ארבע והיה אם שמוע דינה להיות סתומה ושיעור פתוחה כמו ט'אותיות ג' פעמים אשר. ולפי דעת הרמב"ם יש לפרשה פתוח' ב' צורות כמו אם גמר באמצ' שיטה מניח' ומתחיל בשיטה בתחיל' השניה. והיינו דוקא כשנשאר בשאר השיטה כשיעור ט' אותיות ואם לא הניח כשיעור זה בסוף השיטה מניח כל השיט' וכל השיט' שניה ומתחיל בשלישית. ופרשה סתומ' יש לה ג' צורות אם גמר באמצע יניח כשיעור ריוח ויתחיל לכתוב בסוף אותה השיט' ואם לא נשאר מן השיט' כשעור החלק דהיינו לכתוב תיב' אחת יניח חלק ויניח מעט מראש השיטה השנית ואם גמר בסוף השיט' ממש מניח השיט' השני כשיעור הריוח ומתחיל בחצי שיטה שניה נמצאת אתה אומר שפרשה פתוחה תחלתה בתחל' שיטה לעולם ופרשה סתומ' תחלתה באמצע השיט' לעולם עכ"ל. ור"ת אומר כי מצא בסדר קדמוני' כאשר אמרנו בפתוח'. אבל בסתומה אין מצריך חלק באמצע רק כדי לכתוב שם שתי אותיות ולא פי' שום דין אם גמר בסוף שיטה אבל במסכ' סופרי' שנינו איזוהי פתוחה כל שהני' בסוף שיטה שלש אותיות סתומה שהניח באמצע השיט' ג' אותיות. גמר הפרשה בסוף הדף ישייר שיט' אחת מלמעל' ואם שייר מלמט' כדי לכתוב בו שם בן ג' אותיות מתחיל מלמעל' וכתב ר"ת כי הברייתא עקר ופרש' פתוחה תחלת' בראש השיט' דוקא נקרא' פתוחה ואם יניח שיעור ט' אותיות בסוף השיטה וכן בתחלת' יצא ידי שניהם עכ"ל ספר מצות גדול וכן נהגו העולם לצאת ידי שניהם: | (פג) כן סדר בפרשיות הסתומות והפתוחות שבתפילין. בפ' קדש בין בחדש האביב ובין והיה כי יביאך הפסק כמו שלש אותיו' גדולו' שהם אשר. וכן בין יצאתם ממצרים ובין ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו. אמנם בספר הרמב"ם וגם בהגהות שלו וגם בשאר חבורים לא נמצא כלל זה. ולכן אין לפסול התפילין אם נמצא כזה. הפרשיות כמו פרש' קדש ופרשת והיה כי יביאך ופרשת שמע בין של יד בין של ראש כולן פתוחות ואם שינה פסול' לכל הדעות. ופרשת ארבע והיה אם שמוע דינה להיות סתומה ושיעור פתוחה כמו ט' אותיות ג' פעמים אשר. ולפי דעת הרמב"ם יש לפרשה פתוח' ב' צורות כמו אם גמר באמצ' שיטה מניח' ומתחיל בשיטה בתחיל' השניה. והיינו דוקא כשנשאר בשאר השיטה כשיעור ט' אותיות ואם לא הניח כשיעור זה בסוף השיטה מניח כל השיט' וכל השיט' שניה ומתחיל בשלישית. ופרשה סתומ' יש לה ג' צורות אם גמר באמצע יניח כשיעור ריוח ויתחיל לכתוב בסוף אותה השיט' ואם לא נשאר מן השיט' כשעור החלק דהיינו לכתוב תיב' אחת יניח חלק ויניח מעט מראש השיטה השנית ואם גמר בסוף השיט' ממש מניח השיט' השני כשיעור הריוח ומתחיל בחצי שיטה שניה נמצאת אתה אומר שפרשה פתוחה תחלתה בתחל' שיטה לעולם ופרשה סתומ' תחלתה באמצע השיט' לעולם עכ"ל. ור"ת אומר כי מצא בסדר קדמוני' כאשר אמרנו בפתוח'. אבל בסתומה אין מצריך חלק באמצע רק כדי לכתוב שם שתי אותיות ולא פי' שום דין אם גמר בסוף שיטה אבל במסכ' סופרי' שנינו איזוהי פתוחה כל שהני' בסוף שיטה שלש אותיות סתומה שהניח באמצע השיט' ג' אותיות. גמר הפרשה בסוף הדף ישייר שיט' אחת מלמעל' ואם שייר מלמט' כדי לכתוב בו שם בן ג' אותיות מתחיל מלמעל' וכתב ר"ת כי הברייתא עקר ופרש' פתוחה תחלת' בראש השיט' דוקא נקרא' פתוחה ואם יניח שיעור ט' אותיות בסוף השיטה וכן בתחלת' יצא ידי שניהם עכ"ל ספר מצות גדול וכן נהגו העולם לצאת ידי שניהם: | ||
<noinclude>{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{דיקטה}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־01:14, 21 בנובמבר 2023
|
< הקודם · הבא > |
(פג) כן סדר בפרשיות הסתומות והפתוחות שבתפילין. בפ' קדש בין בחדש האביב ובין והיה כי יביאך הפסק כמו שלש אותיו' גדולו' שהם אשר. וכן בין יצאתם ממצרים ובין ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו. אמנם בספר הרמב"ם וגם בהגהות שלו וגם בשאר חבורים לא נמצא כלל זה. ולכן אין לפסול התפילין אם נמצא כזה. הפרשיות כמו פרש' קדש ופרשת והיה כי יביאך ופרשת שמע בין של יד בין של ראש כולן פתוחות ואם שינה פסול' לכל הדעות. ופרשת ארבע והיה אם שמוע דינה להיות סתומה ושיעור פתוחה כמו ט' אותיות ג' פעמים אשר. ולפי דעת הרמב"ם יש לפרשה פתוח' ב' צורות כמו אם גמר באמצ' שיטה מניח' ומתחיל בשיטה בתחיל' השניה. והיינו דוקא כשנשאר בשאר השיטה כשיעור ט' אותיות ואם לא הניח כשיעור זה בסוף השיטה מניח כל השיט' וכל השיט' שניה ומתחיל בשלישית. ופרשה סתומ' יש לה ג' צורות אם גמר באמצע יניח כשיעור ריוח ויתחיל לכתוב בסוף אותה השיט' ואם לא נשאר מן השיט' כשעור החלק דהיינו לכתוב תיב' אחת יניח חלק ויניח מעט מראש השיטה השנית ואם גמר בסוף השיט' ממש מניח השיט' השני כשיעור הריוח ומתחיל בחצי שיטה שניה נמצאת אתה אומר שפרשה פתוחה תחלתה בתחל' שיטה לעולם ופרשה סתומ' תחלתה באמצע השיט' לעולם עכ"ל. ור"ת אומר כי מצא בסדר קדמוני' כאשר אמרנו בפתוח'. אבל בסתומה אין מצריך חלק באמצע רק כדי לכתוב שם שתי אותיות ולא פי' שום דין אם גמר בסוף שיטה אבל במסכ' סופרי' שנינו איזוהי פתוחה כל שהני' בסוף שיטה שלש אותיות סתומה שהניח באמצע השיט' ג' אותיות. גמר הפרשה בסוף הדף ישייר שיט' אחת מלמעל' ואם שייר מלמט' כדי לכתוב בו שם בן ג' אותיות מתחיל מלמעל' וכתב ר"ת כי הברייתא עקר ופרש' פתוחה תחלת' בראש השיט' דוקא נקרא' פתוחה ואם יניח שיעור ט' אותיות בסוף השיטה וכן בתחלת' יצא ידי שניהם עכ"ל ספר מצות גדול וכן נהגו העולם לצאת ידי שניהם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |