ערוך לנר/סוכה/דרוש לסיום המסכת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(התחלה)
 
מ (דוד הנופל העביר את הדף ערוך לנר/סוכה/מאמר סיום המסכת לשם ערוך לנר/סוכה/דרוש לסיום המסכת: זו דרשה פלפולית לסיום המסכת)
(אין הבדלים)

גרסה מ־03:05, 27 בספטמבר 2023

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
ערוך לנר


ערוך לנר TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png דרוש לסיום המסכת TriangleArrow-Left.png [[ערוך לנר/סוכה/דרוש לסיום המסכת|]]

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

בסמיכת סוף המסכתא לתחילתה אמרתי לחדד התלמידים ע"פ מה דאמרינן בבבא בתרא (דף ע"ה ע"א) ואש בחופה למה אר"ח מלמד שכל אחד נכווה מחופתו של חבירו ע"ש וזה לכאורה סותר למה דאמרינן הכא טוב לצדיק טוב לשכנו, שהרי אדרבה מי שהוא שכן הצדיק נכווה מחופתו.

אבל יש לומר, שהרי ר"ח יליף כן מאש, ושם אמר רבי יוחנן עתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק שבע חופות, וקחשיב אש וענן כל אחד חופה בפני עצמו, ולכאורה לפי מה שנראה משם רבי יוחנן פליג אדרשה דר"ח שהרי לדידיה אש הוא חופה בפני עצמו. ולפי זה לא יקשה אש בחופה למה, דהא זה תפארת וכבוד הוא לצדיק שיהיה לו חופה של אש. וכן ענן בחופה למה, לא יקשה לפ"ז, שהרי גם בהקב"ה מצינו כן ישת חשך סתרו בסיבותיו סוכתו, וכן כתיב אשר ירד עליו ד' באש, אלא ע"כ משמע דר"ח ס"ל שאין שם רק חופה אחת, ולכן מפרש למה אש וענן באותה חופה, וא"כ רבי יוחנן באמת לא סבירא ליה הך דרשה. והשתא יש לומר מה שמסיים כאן טוב לצדיק טוב לשכנו הוא אליביה דרבי יוחנן:

והנה המהרש"א בח"א שם נתן טעם למה עושה הקב"ה שבע חופות לצדיק משום דזכות הצדיקים הוא בשביל מצות סוכה שהוא כנגד העולם הזה כדאמרינן (ריש ע"ז). ומצות סוכה היא ז' ימים לכן עושה הקב"ה שבע סוכות, ע"ש. אכן לפי זה יקשה אהא דאמרינן לעיל (דף ב' ע"ב) ורבי זירא, אם כן לימא קרא וחופה תהיה לצל, מאי וסוכה, שמע מינה תרתי. דלמא לכך כתיב וסוכה להורות כך דמשום מצות סוכה זוכין לכל הכבוד הזה.

אבל י"ל ע"פ דברינו שהרי רק למ"ד שבע חופות הם אמרינן דמשום מצות סוכה היא, ור' חנינא דדרש אש בחופה למה, לא סבירא ליה הך דרבי יוחנן דשבע חופות הם, וא"כ יש לומר דגם רבי זירא סבירא ליה כוותיה, ולכן דייק שפיר מדכתיב לשון סוכה דבעינן סוכה לצל.

ובזה אתי שפיר גם כן למה דשאר אמוראים לא דייקו דיוקא דרבי זירא מלשון וסוכה, דיש לומר דהם סבירא להו כרבי יוחנן וסבירא להו דכתיב וסוכה משום דע"י סוכה זוכין לכך:

ובזה י"ל סמיכות המסכתא סופה לתחילתה, שמסיים טוב לצדיק טוב לשכנו, וקשה איך אפשר לומר כן דא"כ אש בחופה למה, דהא ליכא למימר שכל אחד נכווה מחופתו של חבירו, וצריך לומר כרבי יוחנן שאש הוא חופה בפני עצמו ושבע חופות הם, ואם כן יש לומר דלכך כתיב לשון וסוכה תהיה לצל להורות כן דמשום מצות סוכה זוכים, ולכך שבע סוכות הם, ולכן קשה מנא הני מילי דסוכה למעלה מעשרים פסולה, דהא ליכא למילף מסוכה תהיה לצל דהאי לימות המשיח כתיב, ואין לומר דאם כן לכתוב וחופה תהיה לצל, דהא יש לומר דלכך כתיב וסוכה להורות דעל ידי מצות סוכה זוכין, ולכן הוצרך רבה לתרץ דמסוכות הושבתי ילפינן כן, וזה הקושיא מנ"ה דריש המסכתא תלויה במה שמסיים טוב לצדיק טוב לשכנו:

והנה...

מעבר לתחילת הדף