תשובה מאהבה/קיב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תשובה מאהבה ‏ קיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב"ה פראג יום א' א' דר"ח אדר ראשון תק"ם לפ"ק שלום לכבוד אהובי תלמידי ידידי הרב המופלא ומופלג חכם וסופר דומה לעופר כבוד שמו מוהר"ר אלעזר פלעקלס נר"ו אב"ד ור"מ בק"ק ג"ט.

עש"ק העבר לעת הכנסת שבת מסר לי אביו הנעלה הר"ר דוד יצ"ו מכתב ממעלתו ושואל היות בקהלתו ברוב שבתות השנות מתקלקל תיקון המבואות ע"י אינם יהודים שמפסיקים החבל הנעשה לצורת הפתח וע"י כן יש ביטול עונג שבת להביא המאכלים מבית לבית וכמו כן משקי' ומתוך כך בדק בסביבות העיר ומצא העיר מוקפת מכל צד דהיינו כל רחוב היהודים מוקף בחפירה דהיינו עמק עמוק מסביב ובמקום שאין חפירה יש בתים בנוים באופן שלא נשאר מקום פנוי והעמק עמוק שאינו מתמלא לא באשפה וגם לא מתוך הפשרת שלגים ואותו עמק לא ניחא תשמישו לא להילוך ולא להשתמש רק כשרוצים הנכריה הדרים מעבר השני של העמק לבוא לתוך העיר דוחקי' לבוא דרך שם ונעשה שם שביל יחיד מלמעלה דהיינו מעבר השני למטה לתוך החפירה ומלמטה דהיינו מתוך קרקעית החפירה למעלה למעלה לתוך העיר לרחוב היהודים ועיקר שאלתו כיון שעמק זה לא נעשה בידי אדם רק הוא בידי שמים חושש לדברי המג"א בסימן שס"ג ס"ק מ"ו דמחיצה העשוי' בידי שמים אתו רבים ומבטלי מחיצה והנה מעלתו נתקשה על דברי התוס' שכתבו כן (עירובין כב:) בד"ה דלמא בסוף הדבור והנה אהובי תלמידי אתה נתקשית א"כ איך אמרינן שם בעא מיני' רחבא מרבא תל המתלקט כו' אליבא דרבנן לא תבעי לך כו' וכן עוד בשבילי בית גלגול כו' ולפי דברי התוס' הרי גם לרבנן בכיוצא בזה אתו רבים ומבטלי מחיצתם הנה כבר נתקשה בזה בס' ת"ש ואמנם גוף חידוש הזה דמודו רבנן במחיצה שאינה עשוי' בידי אדם לא שמענו מגדולי הפוסקי' האחרים רק מדברי התוס' ואם הוא על זכרונך מה שדרשתי בשטת לחי העומד מאליו הארכתי בדינים הללו והעליתי שעכ"פ לא גרע לרבנן מלר' יהודה וכיון דלר' יהודה דסבר ב' מחיצות דאורייתא היכא דאיכא ב' מחיצות שוב לא אתו רבים ומבטלי מחיצה שלישית ה"נ לרבנן להני פוסקי' דס"ל שלש מחיצות דאורייתא א"כ אם יש כאן ארבע מחיצות אף דבמחיצה רביעית בקעו רבים לא מבטלי מחיצתה ואפי' להפוסקי' דס"ל ארבע מחיצות דאורייתא מכל מקום הרי אין הרבים בוקעים בכל המחיצה הרביעית רק במקום אחד שנעשה בו שביל הנ"ל וכיון שאין רחב עשר אמות אף אם יבוטל המחיצה שבמקום הזה ה"ל פרצה פתוחה מעשר שהרי בשאר המקומות לא בקעי ואף דכ' המג"א בסי' שס"ה סק"ד דיש להחמיר בפרצה של ד' טפחים ובקעי בה רבים דיש להחמיר שלא לתת לו דין חצר רק דין מבוי שפרצתו בד' מ"מ היינו פרצה גמורה אבל כאן לומר דרבים מבטלי מחיצה ולומר גם חומרה זו שפרצתו בד' אין לנו לגבב חומרות כאלו וליתר שאת במקום שביל היחיד ההוא ימלאו החפירה עפר ושוב יחפרו שם ויעשו השביל כמקדם וממילא מקום זה נעשה בידי אדם ולא אתו רבים ומבטלי מחיצה במקום זה ובשאר מקומות הרי לא בקעי רבים וא"כ הותרה העיר בלי שום פקפוק רק ישגיח היטב אם הוא מתלקט עשרה מתוך ארבע וגם אם יש חשש שהוקפה קודם שנתיישבה הנה מן הסתם אין לחש לזה בעיירות ואף אם נודע יכול לעשות התיקון ולמלא העמק עפר ברוחב יותר מעשרה ושוב לחפרו והרי מוקף לדירה והנה בני הרב החריף מוהר"ר שמואל סג"ל בראותו מכתב של מעלתו ושם נאמר שמקדם היו נוהגים לטלטל בעירו בלי שום תיקון מבואות רק זה חמש ועשרים שנים נתחדש הדבר שיתקנו כל מבוי ומבוי בצ"ה ואמר בני הרב הנ"ל אולי כלם כתורה עשו שמקדם הי' שר העיר שנתרצה למכור הרשות והיו קונים הרשות מהשר והיו סומכי' על היקף העמק ואח"כ קם שר חדש שלא רצה למכור הרשות והיו צריכים לתקן מבואות היהודים בעצמם ולכן צריך מעלתו עתה בהחזירו הדבר ליושנו לחקור על קניית הרשות ואם אי אפשר בשום ענין לקנות הרשות אז יתקנו כל מבואות היהודים בצ"ה לעצמו לבלתי היות שם תערובת מדירת אינו יהודי כלל ואז אף אם בשבת יופסק החבל אז אמרינן שבת הואיל והותרה כיון שמחיצות החיצונות של העמק המקיף קיים ולא חמיר דירת נכרי מדירת ישראל ומבואר בסי' שע"ד סעיף ב' הי' כותל בין שתי חצירות ועירבה כל אחת לעצמה ונפרץ הכותל בשבת מותרי' לטלטל כל אחד בחצירו כו' והטעם דשבת הואיל והותרה הותרה כיון שמחיצות החיצונות קיימות והרי גם כאן מחיצות החיצונו' קיימות.

ואמנם הואיל וא"י שם רגילים מאד בזה לקלקל את צורת הפתח בשבתות אולי לא אמרינן בזה שבת הואיל והותרה כי יש לדמות למה שנזכר בש"ע בסימן שפ"ג דאם בא הנכרי בשבת שאוסר ולא אמרינן בזה שבת הואיל והותרה דהא בין השמשות עמד לאיסור כמבואר שם במג"א ס"ק א' א"כ גם כאן כיון דרגילי אמרינן שבין השמשות לכך ועדיין אינני מחליט בזה לא לאיסור ולא להיתר ואולי יוכלו לקנות הרשות ואז אין צורך בזה.

ב' ועל דבר השאלה שני' אשר שאל אין רצוני להשיב בדברי' הנוגעי' למדינות הישמעאלים כי הכל לפי הענין ולפי הנראה לעינים ובודאי אין שום אדם חייב להכניס עצמו בספק סכנה עבור שיקיים אחר איזה מצות עשה וע"ד שהרי אפשר לקיים במקום אחר אך בכל מה דאפשר להטיב אחד עם חברו בזה וכל טצדיקי דאפשר ראוי למיעבד וכבר אמר החכם מן הזהירות שלא תרבה להזהר ודבר המסור ללב נאמר ויראת וגו'.

ג' ועל דבר הספר תורה שכתבו המוחזק לשבתי צבי שחיק טמיא הנה אם בעת שכתבו כבר הי' נחשד אף שלא נתברר הדבר עד אחר כך שהקדיח תבשילו בפרהסיא ראוי להחמיר ולגנוז הספר כי בכת הארורה הזאת אמרינן הוכיח סופו על תחלתו שבשעה שנחשד לא נחשדו החושדים אותן להיות חושדים בכשרים כי מעט אשר ראיתי במי שנחשד בזה שיהי' נקי לגמרי ואם אין בו יש בו מקצתו וזה במי שנשארו מעשיו סתומים אבל זה שלבסוף נתגלה שורשו הי' טמא מתחלתו ויש לגנוז הספר אבל יראה שיהי' בלי מחלוקת וכתיב ואת צנועים חכמה ודברי חכמים בנחת נשמעים ומה ששאל על מה דאמרו במס' סופרים פרק ט"ז ה"ל י"א קמ"ז מזמורים בתהלים כנגד קמ"ז שנים שהם שנותיו של יעקב ושאל הלא ק"ן הם ואפילו למה דארז"ל אשרי ולמה רגשו חדא נינהו אכתי קמ"ט הם הנה הוציאני חוץ לגדרי שאין דרכי בדברי אגדה והלא על דבר זה עצמו אמרו ז"ל והובא בילקוט תהלים קפיטל כ"ב סוף רמ"ז תרפ"ה אמר ר' יהושע יבוא עלי אם נסתכלתי בספר אגדה מימי פעם אחת מצאתי ספר אגדה וקריתי בו קע"ה פרשיות יש בתורה כו' וקמ"ז מזמורים יש בתהלים כנגד קמ"ז שנותיו של יעקב אמר ר' אבא בר כהנא ומה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ישראל סבא (אמר המחבר לא ידעתי מה מצא יותר בילקוט הא דבר זה בעצמו לשון מס' סופרים כמבואר בשאלתי) וע"ד קושייתו הלא יותר הם הנה כבר הרגיש בזה המגן אברהם בספרו זית רענן שם בילקוט תהלים וכתב הם היו להם סימנים אחרים וא"כ שאילת ראשונים היא זו ואעפ"כ אכתוב לו דעתי וידע כי הדבר מפורש בתוספות אמנם המפורשות סתומות מאד וצריך פירוש לפרושין והנם בערבי פסחים קי"ז ע"א בתוס' בד"ה ה"ג שעומדין כו' ולפ"ז אנו צריכין לומר הללוי' הללו את שם וגו' אינו תחלת המזמור דלא יתכן שיהיו המזמור שני פסוקים ועוד דאמר במדרש קמ"ז מזמורים יש בספד תהלים כנגד שנות יעקב אלא היא סופו של שיר המעלות כו' ואתי שפיר דקאמרינן לקמן רב אחא בר יעקב דמתחיל הלל הגדול מכי יעקב בחר לו כו' דהוי תחלת מזמור כו' עיי"ש ודברי תוס' הללו שכתבו ועוד דאמרינן במדרש קמ"ז מזמורים כו' הם מחוסרי הבנה דמה ראי' הוא זה לדבריהם ונראה פירושו דהנה לפי הוצעת התוס' דלא יתכן שיהי' מזמור של של שני פסוקים א"כ קפיטל קי"ז שהוא הללו את ה' כל גוים שהוא רק שני פסוקים לפי הוצעת התוס' אינו מזמור בפ"ע ושייך לקפיטל הקדום וגם לפי דברי רב אחא בר יעקב התחלת הלל הגדול מכי יעקב עד נהרות בכל הוא הכל קפיטל אחד וכיון שהפסוקי' הקודמים שהם הללויה הללו את שם ה' הללו עבדי וגו' אינן תחלת המזמור אלא סופו של שיר המעלות א"כ נחסר ג"כ קפיטל אחד וגם אשרי האיש ולמה רגשו הם אחד נשארו קמ"ז עיין במהרש"א ולהיותי טרוד בכמה חבילי טרדין לא הארכתי והי' זה שלום כנפשו ונפש הדש"ת א"נ הק' יחזקאל סג"ל לנדא.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >