אבני נזר/חושן משפט/קכז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית תקינה) |
(תיקון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ב"ה יום '''ג' תצא תרמ"ז''' לפ"ק פה '''סאכטשאב'''. | ב"ה יום '''ג' תצא תרמ"ז''' לפ"ק פה '''סאכטשאב'''. | ||
:יכתב | :יכתב לחיים טובים בספר, עת יתקע בשופר. כבוד גיסי חביבי הרה"ג המפורסם חריף ומקשה מתון ומסיק שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה '''חיים יצחק הכהן''' נ"י אבד"ק '''אסטראווע'''. | ||
'''דבר''' האשה שהוחזקה לצאת | '''דבר''' האשה שהוחזקה לצאת וולדותיה מסורסרים ומתים ורוצה לשתות כוס של עקרין, הדבר פשוט מכמה טעמים להתיר כמ"ש רו"מ, הא' דאפי' משום צער גרידא מותרת כמו בדביתהו דר"ח יבמות ס"ה, וכן פשוט בטוש"ע אהע"ז סי' ה', הן אמת דהי' מקום לפקפק דדווקא מדין הגמ' שיכול לישא אשה על אשתו ואינה מבטלת בעלה מפרו־ורבו ע"כ מותרת, והיינו דביתהו דר"ח, משא"כ לדידן דאסור לישא אחרת עלי' וכן לגרשה בע"כ כשקיים פרו־ורבו א"כ היא מבטלתו מעשה דרבנן לערב אל תנח ידיך, אך בנ"ד דבלא"ה הוחזקה שבני' מתים ואין כאן איסור כלל, ועוד דמקום סכנה הוא ואפי' למ"ד אשה מצווה על פרו־ורבו מותרת כמ"ש הריטב"א סוף פרק הבא על יבמתו: | ||
'''ולענין''' חיוב לגרשה שכתב רו"מ בפשטות שמחויב לגרשה כי אין לו רק שני בנים ולא קיים עדיין | '''ולענין''' חיוב לגרשה שכתב רו"מ בפשטות שמחויב לגרשה כי אין לו רק שני בנים ולא קיים עדיין פרו־ורבו וכוונתו לדברי ה[[בית שמואל/אבן העזר/קנד#כד|ב"ש סי' קנ"ד ס"ק כ"ד]], אך בנ"ד שלדעת הירושלמי קיים פרו־ורבו בשני זכרים, ושמעתי מגדול אחד כי מהרי"ט ז"ל עביד עובדא בנפשיה שלא היה לו רק שני בנים ואשתו לא ילדה עוד ובא"י אין חדר"ג ויכול לישא אשה על אשתו וסמך על הירושלמי ולא נשא אחרת, בטח אם יחפש רו"מ בספרים ימצאנו, {{ממר|וע' ב[[אבני נזר/אבן העזר/א|א"נ חאהע"ז סי' א']]}} ואם תעשה זאת מדעת בעלה או שלא מדעת יעשה כפי שכלו באופן היותר בטוח ממחלוקת: | ||
'''גיסו''' הדו"ש מברכו במז"ט מהרבנות וישמח הוא עם העיר ובני העיר ישמחו בו ותבא ברכה לבני העיר בגללו כמאמר חז"ל תיכף לת"ח ברכה וכ"ש הכא תורה וכהונה יחדיו מצומדים: | '''גיסו''' הדו"ש מברכו במז"ט מהרבנות וישמח הוא עם העיר ובני העיר ישמחו בו ותבא ברכה לבני העיר בגללו כמאמר חז"ל תיכף לת"ח ברכה וכ"ש הכא תורה וכהונה יחדיו מצומדים: | ||
גרסה אחרונה מ־00:18, 14 ביוני 2023
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ג' תצא תרמ"ז לפ"ק פה סאכטשאב.
- יכתב לחיים טובים בספר, עת יתקע בשופר. כבוד גיסי חביבי הרה"ג המפורסם חריף ומקשה מתון ומסיק שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה חיים יצחק הכהן נ"י אבד"ק אסטראווע.
דבר האשה שהוחזקה לצאת וולדותיה מסורסרים ומתים ורוצה לשתות כוס של עקרין, הדבר פשוט מכמה טעמים להתיר כמ"ש רו"מ, הא' דאפי' משום צער גרידא מותרת כמו בדביתהו דר"ח יבמות ס"ה, וכן פשוט בטוש"ע אהע"ז סי' ה', הן אמת דהי' מקום לפקפק דדווקא מדין הגמ' שיכול לישא אשה על אשתו ואינה מבטלת בעלה מפרו־ורבו ע"כ מותרת, והיינו דביתהו דר"ח, משא"כ לדידן דאסור לישא אחרת עלי' וכן לגרשה בע"כ כשקיים פרו־ורבו א"כ היא מבטלתו מעשה דרבנן לערב אל תנח ידיך, אך בנ"ד דבלא"ה הוחזקה שבני' מתים ואין כאן איסור כלל, ועוד דמקום סכנה הוא ואפי' למ"ד אשה מצווה על פרו־ורבו מותרת כמ"ש הריטב"א סוף פרק הבא על יבמתו:
ולענין חיוב לגרשה שכתב רו"מ בפשטות שמחויב לגרשה כי אין לו רק שני בנים ולא קיים עדיין פרו־ורבו וכוונתו לדברי הב"ש סי' קנ"ד ס"ק כ"ד, אך בנ"ד שלדעת הירושלמי קיים פרו־ורבו בשני זכרים, ושמעתי מגדול אחד כי מהרי"ט ז"ל עביד עובדא בנפשיה שלא היה לו רק שני בנים ואשתו לא ילדה עוד ובא"י אין חדר"ג ויכול לישא אשה על אשתו וסמך על הירושלמי ולא נשא אחרת, בטח אם יחפש רו"מ בספרים ימצאנו, [וע' בא"נ חאהע"ז סי' א'] ואם תעשה זאת מדעת בעלה או שלא מדעת יעשה כפי שכלו באופן היותר בטוח ממחלוקת:
גיסו הדו"ש מברכו במז"ט מהרבנות וישמח הוא עם העיר ובני העיר ישמחו בו ותבא ברכה לבני העיר בגללו כמאמר חז"ל תיכף לת"ח ברכה וכ"ש הכא תורה וכהונה יחדיו מצומדים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |