חנוכת התורה/קמא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
(קרדיט למשתמש:אברהם ברוכוביץ שעשה כן בחנוכת התורה/ל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
=={{גופן|4|וילנא|'''קמא'''}}== | |||
'''בפסוק ''' ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים וגו' ועיין ברש"י. והנה לכאורה דבר תימה הוא מה היה לו לבלעם לייעצו מה שלא ביקש ממנו ולהגיד לו אשר יעשו לעמו באחרית הימים הלא כל כוונת בלק היה רק לגרשם עתה מן הארץ ותו למה ליה. וגם במסכת סנהדרין מדייק הגמרא עמך לעם הזה מיבעיא ליה עיין שם. וכדי ליישב הכל על נכון נקדים דברי הילקוט בסוף ספר יחזקאל וזה לשונו שם אמר ר' ברכיה כתיב בנות ירושלים נמשלו ישראל לנקיבה מה בת נוטלת רק עישור נכסים מבית אביה כך תפסו ישראל ארץ שבעה עממין שהוא עישור של שבעים אומות. ולפי שירשו כנקבה לפיכך אמרו שירה כנקבה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת. אבל לעתיד לבוא שהם יורשים כזכר ירשו כל שבעים אומות לפיכך יאמרו שירה בלשון זכר שנאמר שירו לה' שיר חדש וכו' עיין שם. היוצא לנו מזה כשישראל הם בסוג בן אז עמון גם המה בכלל לירש אותם ככל שבעים אומות. ואם הם בסוג בת בין הבנים הנוטלת רק עישור נכסים אז עמון אין בכלל העישור כמו דאיתא במסכת בבא בתרא דף נ"ו אם כן אין להם פחד ומורא מישראל. משום הכי כששלח בלק אל בלעם לקללם תפס שאלתו בזה הלשון הנה עם יצא ממצרים וגו' ואין אני יודע באיזה סוג הם נחשבים אם הם בסוג בן היורש הכל או בסוג בת הנוטלת רק עישור נכסים. לכן אמר עתה ילכחו הקהל את כל סביבותינו דשמא הם בסוג בן ויורשים הכל. והנה בלעם ראה שאינו יכול להרע לישראל בקללתו התחכם את עצמו להרע להם בעצתו כדי להציל אותם. דהנה איתא בזוהר הקדוש שמעשה שיטים נחשב לישראל כבן סורר ומורה והיו חייבים מיתה. והנה איתא בגמרא דבן הוא נידון כבן סורר ומורה אבל לא בת. לזה העמיק בלעם הרשע בעצתו לאמר לו אתה בקשת להצילך ועתה איעצך וגו' צא והכשילם בזימה וכיון שיהיו נכשלים בזנות בשיטים אם כן אותו החטא יהיה נדמה להם כבן סורר ומורה. ואם וכן ממה נפשך ירע להם אם ירצו להחזיק את עצמן כבן ולירש גם את ארצכם כנזכר לעיל אם כן יהיו חייבים מיתה כבן סורר ומורה לדעת הזוהר הקדוש הנזכר לעיל. ואם ירצו להחזיק את עצמן כבת וכדעת הגמרא דבן נידון ולא בת אם כן אין לך שום מורא מפניהם מאחר שהם מחזיקים את עצמן כבת אם כן אינם נוטלים רק עישור נכסים ובעישור נכסים אין אתם בכלל. אך באחרית הימים כי אז יהיו בסוג בן כנזכר לעיל והבן יורש הכל ואז גם אתה בכלל: | '''בפסוק ''' ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים וגו' ועיין ברש"י. והנה לכאורה דבר תימה הוא מה היה לו לבלעם לייעצו מה שלא ביקש ממנו ולהגיד לו אשר יעשו לעמו באחרית הימים הלא כל כוונת בלק היה רק לגרשם עתה מן הארץ ותו למה ליה. וגם במסכת סנהדרין מדייק הגמרא עמך לעם הזה מיבעיא ליה עיין שם. וכדי ליישב הכל על נכון נקדים דברי הילקוט בסוף ספר יחזקאל וזה לשונו שם אמר ר' ברכיה כתיב בנות ירושלים נמשלו ישראל לנקיבה מה בת נוטלת רק עישור נכסים מבית אביה כך תפסו ישראל ארץ שבעה עממין שהוא עישור של שבעים אומות. ולפי שירשו כנקבה לפיכך אמרו שירה כנקבה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת. אבל לעתיד לבוא שהם יורשים כזכר ירשו כל שבעים אומות לפיכך יאמרו שירה בלשון זכר שנאמר שירו לה' שיר חדש וכו' עיין שם. היוצא לנו מזה כשישראל הם בסוג בן אז עמון גם המה בכלל לירש אותם ככל שבעים אומות. ואם הם בסוג בת בין הבנים הנוטלת רק עישור נכסים אז עמון אין בכלל העישור כמו דאיתא במסכת בבא בתרא דף נ"ו אם כן אין להם פחד ומורא מישראל. משום הכי כששלח בלק אל בלעם לקללם תפס שאלתו בזה הלשון הנה עם יצא ממצרים וגו' ואין אני יודע באיזה סוג הם נחשבים אם הם בסוג בן היורש הכל או בסוג בת הנוטלת רק עישור נכסים. לכן אמר עתה ילכחו הקהל את כל סביבותינו דשמא הם בסוג בן ויורשים הכל. והנה בלעם ראה שאינו יכול להרע לישראל בקללתו התחכם את עצמו להרע להם בעצתו כדי להציל אותם. דהנה איתא בזוהר הקדוש שמעשה שיטים נחשב לישראל כבן סורר ומורה והיו חייבים מיתה. והנה איתא בגמרא דבן הוא נידון כבן סורר ומורה אבל לא בת. לזה העמיק בלעם הרשע בעצתו לאמר לו אתה בקשת להצילך ועתה איעצך וגו' צא והכשילם בזימה וכיון שיהיו נכשלים בזנות בשיטים אם כן אותו החטא יהיה נדמה להם כבן סורר ומורה. ואם וכן ממה נפשך ירע להם אם ירצו להחזיק את עצמן כבן ולירש גם את ארצכם כנזכר לעיל אם כן יהיו חייבים מיתה כבן סורר ומורה לדעת הזוהר הקדוש הנזכר לעיל. ואם ירצו להחזיק את עצמן כבת וכדעת הגמרא דבן נידון ולא בת אם כן אין לך שום מורא מפניהם מאחר שהם מחזיקים את עצמן כבת אם כן אינם נוטלים רק עישור נכסים ובעישור נכסים אין אתם בכלל. אך באחרית הימים כי אז יהיו בסוג בן כנזכר לעיל והבן יורש הכל ואז גם אתה בכלל: | ||
<noinclude> | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־05:51, 16 בינואר 2023
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קמא[עריכה]
בפסוק ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים וגו' ועיין ברש"י. והנה לכאורה דבר תימה הוא מה היה לו לבלעם לייעצו מה שלא ביקש ממנו ולהגיד לו אשר יעשו לעמו באחרית הימים הלא כל כוונת בלק היה רק לגרשם עתה מן הארץ ותו למה ליה. וגם במסכת סנהדרין מדייק הגמרא עמך לעם הזה מיבעיא ליה עיין שם. וכדי ליישב הכל על נכון נקדים דברי הילקוט בסוף ספר יחזקאל וזה לשונו שם אמר ר' ברכיה כתיב בנות ירושלים נמשלו ישראל לנקיבה מה בת נוטלת רק עישור נכסים מבית אביה כך תפסו ישראל ארץ שבעה עממין שהוא עישור של שבעים אומות. ולפי שירשו כנקבה לפיכך אמרו שירה כנקבה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת. אבל לעתיד לבוא שהם יורשים כזכר ירשו כל שבעים אומות לפיכך יאמרו שירה בלשון זכר שנאמר שירו לה' שיר חדש וכו' עיין שם. היוצא לנו מזה כשישראל הם בסוג בן אז עמון גם המה בכלל לירש אותם ככל שבעים אומות. ואם הם בסוג בת בין הבנים הנוטלת רק עישור נכסים אז עמון אין בכלל העישור כמו דאיתא במסכת בבא בתרא דף נ"ו אם כן אין להם פחד ומורא מישראל. משום הכי כששלח בלק אל בלעם לקללם תפס שאלתו בזה הלשון הנה עם יצא ממצרים וגו' ואין אני יודע באיזה סוג הם נחשבים אם הם בסוג בן היורש הכל או בסוג בת הנוטלת רק עישור נכסים. לכן אמר עתה ילכחו הקהל את כל סביבותינו דשמא הם בסוג בן ויורשים הכל. והנה בלעם ראה שאינו יכול להרע לישראל בקללתו התחכם את עצמו להרע להם בעצתו כדי להציל אותם. דהנה איתא בזוהר הקדוש שמעשה שיטים נחשב לישראל כבן סורר ומורה והיו חייבים מיתה. והנה איתא בגמרא דבן הוא נידון כבן סורר ומורה אבל לא בת. לזה העמיק בלעם הרשע בעצתו לאמר לו אתה בקשת להצילך ועתה איעצך וגו' צא והכשילם בזימה וכיון שיהיו נכשלים בזנות בשיטים אם כן אותו החטא יהיה נדמה להם כבן סורר ומורה. ואם וכן ממה נפשך ירע להם אם ירצו להחזיק את עצמן כבן ולירש גם את ארצכם כנזכר לעיל אם כן יהיו חייבים מיתה כבן סורר ומורה לדעת הזוהר הקדוש הנזכר לעיל. ואם ירצו להחזיק את עצמן כבת וכדעת הגמרא דבן נידון ולא בת אם כן אין לך שום מורא מפניהם מאחר שהם מחזיקים את עצמן כבת אם כן אינם נוטלים רק עישור נכסים ובעישור נכסים אין אתם בכלל. אך באחרית הימים כי אז יהיו בסוג בן כנזכר לעיל והבן יורש הכל ואז גם אתה בכלל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |