גליון מהרש"א/יורה דעה/יד: הבדלים בין גרסאות בדף
(באדיבות מכון עטרת התורה) |
(באדיבות מכון עטרת התורה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
(ש"ך ס"ק י"ב) דבטל מן התורה ברוב. ויל"ע להסוברים דבנתערב בתחילת ברייתו אינו בטל (ביבמה שרקקה דם) ואף אם תאמר דרק ברוב לא בטל דבעי רוב עומד בפ"ע משא"כ בביטול בששים, מ"מ הכא נשאר שוב ספק דאורייתא. וע' מל"מ פ"א מטו"מ הי"ד ובתש' נוב"י מהדו"ת חיו"ד סימן נ"ד. | (ש"ך ס"ק י"ב) דבטל מן התורה ברוב. ויל"ע להסוברים דבנתערב בתחילת ברייתו אינו בטל (ביבמה שרקקה דם) ואף אם תאמר דרק ברוב לא בטל דבעי רוב עומד בפ"ע משא"כ בביטול בששים, מ"מ הכא נשאר שוב ספק דאורייתא. וע' מל"מ פ"א מטו"מ הי"ד ובתש' נוב"י מהדו"ת חיו"ד סימן נ"ד. | ||
(סעיף ו' ש"ך ס"ק י"ד) דלא הוי שחיטה משום חלדה. בתשובות שבות יעקב ח"ג סימן מ"ה [ד"ה לכן נ"ל] | (סעיף ו' ש"ך ס"ק י"ד) דלא הוי שחיטה משום חלדה. בתשובות שבות יעקב ח"ג סימן מ"ה [ד"ה לכן נ"ל]{{הערה|ציינו גם בהגהות רע"א על הט"ז סק"י, יעו"ש.}} כתב דמשום הכי השמיט רמב"ם{{הערה|וכן הרי"ף והרא"ש.}} איבעיא זו דס"ל דאזלא אליבא דרב חולין ל' ב' דאמר תחת העור כשרה, א"כ יפה אמר העט"ז דלדידן פסולה ודאי מטעם חלדה. | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־16:51, 25 באפריל 2022
(סימן י"ד סעיף א' ש"ך סק"ב) אפילו אמו טריפה. יש להבין מאי הרבותא, ובפמ"ג [על הש"ך בשפ"ד כאן] דחק לפרש.
(סעיף ה' ש"ע) החלב שלה אסור לשתותו. ובעוף שנשבר הגף רחוק אצבע מהגוף דהעוף עצמו כשר וילדה ביצה אח"כ והרי הגף טריפה, כתב בתש' בית יעקב סימן י' דהביצה אינה אסורה דהרי החלב אינו אסור אלא משום ספק איבעיא דלא איפשיטא וא"כ בטריפות הגף דאינו אלא מדרבנן ספיקו לקולא ותו כיון דטריפה אינה יולדת א"כ לא הועיל הגף כלל ללידת הביצה, ולענ"ד בלא"ה ביצה דומה לולד דהוא בא מכח לא אמרינן, משא"כ חלב וכדאיתא בגמרא ומובא ג"כ בט"ז סק"ז, ואולי עפי"מ דאיתא תמורה ל"א א' ולד בהמה מאוירא קא רבי ביצה מגופה קא רבי', י"ל דביצה לא מקרי כח, וע' חולין נ"ח סע"א תוד"ה והלכתא.
(ש"ך ס"ק י"א) לא וכאבר מן החי דמי. עי' פלתי סימן ס"ב סק"א.
(ש"ך ס"ק י"ב) דבטל מן התורה ברוב. ויל"ע להסוברים דבנתערב בתחילת ברייתו אינו בטל (ביבמה שרקקה דם) ואף אם תאמר דרק ברוב לא בטל דבעי רוב עומד בפ"ע משא"כ בביטול בששים, מ"מ הכא נשאר שוב ספק דאורייתא. וע' מל"מ פ"א מטו"מ הי"ד ובתש' נוב"י מהדו"ת חיו"ד סימן נ"ד.
(סעיף ו' ש"ך ס"ק י"ד) דלא הוי שחיטה משום חלדה. בתשובות שבות יעקב ח"ג סימן מ"ה [ד"ה לכן נ"ל][1] כתב דמשום הכי השמיט רמב"ם[2] איבעיא זו דס"ל דאזלא אליבא דרב חולין ל' ב' דאמר תחת העור כשרה, א"כ יפה אמר העט"ז דלדידן פסולה ודאי מטעם חלדה.