שו"ת תשב"ץ/א/פו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(עריכה כללית, חלוקה לקטעים לפי נושאים ותיקון טעות הדומות דמוכח)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''שאלה פו'''}}{{ש}}'''שאלה'''}}
'''שאלה פו: ''' עוד שאלת יין שנתערב בו שכר של תאנים אם יש בו משום יין נסך. ומהו לענין ברכת בפה"ג ולענין קדוש והבדלה ונסתפק לך אם יש הפרש במיני שכר אם לא:


הרש"בא ז"ל נשאל על כיוצא בזה ביין שנתערב בו דבש והשיב שאין השיעורין שוין לבפ"הג ולמגע שהרי יין שנתערב בו דבש או פלפלין עד שליש יש בו משום מגע עכו"ם אבל טפי מהכי אין בו משום מגע עכו"ם כמ"ש לך בתשובה האחרת ואפ"ה מסתברא ליה לרב דלעולם מברכין עליו בפ"הג שהרי עלויו בו ואפשר דאפי' לענין קדוש עכ"ל. וכבר כתבתי לך שאין ספק שכמו שמברכין עליו בורא פרי הגפן ה"נ אומרי' עליו קדוש היום והיינו קונדיטון דאסיק בירושלמי {{ממ|פסחים פ"י ה"א}} דהוי יין לענין קידוש:
'''עוד''' שאלת יין שנתערב בו שכר של תאנים אם יש בו משום יין נסך. ומהו לענין ברכת בורא־פרי־הגפן ולענין קדוש והבדלה. ונסתפק לך אם יש הפרש במיני שכר אם לא:


ולענין שאלתך אני אומר שהדין שוה במגע ובברכה וקדוש שאין השכר העשוי מהתאנים משנה טעם היין כמו הדבש שנתיר אותו במגע עכ"ום בשיעור שליש ואפי' ביותר מזה הילכך מסתברא דעד שיהא הרוב שכר לא נפק מכלל יין לא לענין מגע ולא לענין בפ"הג וקדוש אבל אם יש שם רוב שכר ודאי המיעוט בטל ברוב. ולענין מגע לא מיתסר דהא אמרי' בפרק אין מעמידין {{ממ|עבודה זרה ל' ע"א}} דאלונתית דברייתא אין בה משום יין נסך ופרש"י ז"ל שעשאה ישראל ומכרה לעכו"ם ואלונתית פירשו התם {{ממ|שם}} דהויא יין ישן ומים צלולין ואפרסמון ולפי פירושו התם דהויא יין ישן ומים צלולי' ואפרסמון ולפי פירושו של רש"י ז"ל נוכל ללמוד שכל שנתערב בו יין ונתבטל שוב אינו נאסר במגע עכו"ם וכן הסכים בדין זה בעל התרומה ז"ל ומ"מ בעינן שלא יהיה היין אלא מיעוט ולענין בפ"הג נמי כיון שהמיעוט הוא היין והרוב הוא השכר מברכין עליו שהכל דקי"ל {{ממ|ברכות מ"ד ע"א}} כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ואפי' פת ומליח אמרינן דמברך על המליח ופוטר את הפת דהויא טפלה לו באוכלי פירות גנוסר כדאיתא בפרק כיצד מברכין {{ממ|שם}} וכל שהוא רוב שכר היין טפלה לו ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן וכל שאין מברכין עליו בורא פרי הגפן אין מקדשין עליו. ולענין הבדלה אי הוי חמר מדינה מבדילין עליו ואי לא לא:
{{מרכז|'''תשובה'''}}


ולענין בהמ"ז אי קבע עליה סעודתיה מברך עליו בהמואי לא לא כדין שכר גמור כנולענין זה כל מיני שכר הן שוין בין שנעשה מהתאנים או תמרי' או רימונים או שאר פירות דבכולהו מברכין שהכל כדאית' בפ' המוכר פירות {{ממ|בבא בתרא צ"ו ע"ב}} א' שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליו שהכל ואינן אסורין במגע עכו"ם ולא אסירי אלא בתוך חנותו של עכו"ם משום איקרובי דעתם כדאיתא בפ' אין מעמידין {{ממ|עבודה זרה לע"ב}}. ולענין הבדלה לענין חמר מדינה הכל שוין בדינם הילכך אם נתערב בהם יין דינן שוה לבטל ברובן היין ולהתבטל הן ברובו. ולענין מחצה על מחצה נראה דאזלינן לחומרא לאוסרו במגע עכו"ם ושלא לקדש עליו ולברך עליו שהכל שהיא ברכה הכוללת היין והשכר:
'''{{עוגן1|הרשב"א}}''' ז"ל {{ממ|}} נשאל על כיוצא בזה ביין שנתערב בו דבש והשיב שאין השיעורין שוין לבורא־פרי־הגפן ולמגע שהרי יין שנתערב בו דבש או פלפלין עד שליש יש בו משום מגע עכו"ם, אבל טפי מהכי אין בו משום מגע עכו"ם, כמ"ש לך בתשובה האחרת. ואפילו־הכי מסתברא ליה לרב דלעולם מברכין עליו בורא־פרי־הגפן שהרי עלויו בו ואפשר דאפילו לענין קידוש. עכ"ל. וכבר כתבתי לך שאין ספק שכמו שמברכין עליו בורא־פרי־הגפן ה"נ אומרים עליו קדוש היום והיינו קונדיטון דאסיק בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/פסחים/י/א|פסחים פ"י ה]]}} דהוי יין לענין קידוש:


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
'''{{עוגן1|ולענין}}''' שאלתך אני אומר שהדין שוה במגע ובברכה וקידוש, שאין השכר העשוי מהתאנים משנה טעם היין כמו הדבש שנתיר אותו במגע עכו"ם בשיעור שליש ואפילו ביותר מזה, הילכך מסתברא דעד שיהא הרוב שכר לא נפק מכלל יין, לא לענין מגע ולא לענין בורא־פרי־הגפן וקידוש. אבל אם יש שם רוב שכר ודאי המיעוט בטל ברוב.
 
ולענין מגע לא מיתסר, דהא אמרינן בפרק אין מעמידין {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/ל/א|עבודה זרה ל' ע"א]]}} דאלונתית דברייתא אין בה משום יין נסך ופ[[רש"י/עבודה זרה/ל/א|רש"י]] ז"ל שעשאה ישראל ומכרה לעכו"ם. ואלונתית פירשו התם {{ממ|[[רש"י/עבודה זרה/ל/א|שם]]}} דהויא יין ישן ומים צלולין ואפרסמון, ולפי פירושו{{הערה|בדפו"ר נוסף כאן בטעות הדומות: '''ולפי פירושו''' (התם דהויא יין ישן ומים צלולים ואפרסמון ולפי פירושו) '''של רש"י''' כו'. וכ"ה בדפוסים שבעקבותיו ובמהדורתנו תוקן.}} של רש"י ז"ל נוכל ללמוד שכל שנתערב בו יין ונתבטל שוב אינו נאסר במגע עכו"ם. וכן הסכים בדין זה בעל התרומה ז"ל {{ממ|}} ומכל מקום בעינן שלא יהיה היין אלא מיעוט.
 
ולענין בורא־פרי־הגפן נמי כיון שהמיעוט הוא היין והרוב הוא השכר מברכין עליו שהכל, דקיימא לן {{ממ|[[בבלי/ברכות/מד/א|ברכות מ"ד ע"א]]}} כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ואפילו פת ומליח אמרינן דמברך על המליח ופוטר את הפת, דהויא טפלה לו באוכלי פירות גנוסר, כדאיתא בפרק כיצד מברכין {{ממ|[[בבלי/ברכות/מד/א|שם]]}}. וכל שהוא רוב שכר היין טפלה לו ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן, וכל שאין מברכין עליו בורא פרי הגפן אין מקדשין עליו.
 
ולענין הבדלה אי הוי חמר מדינה מבדילין עליו ואי לא לא:
 
 
'''{{עוגן|ולענין2|ולענין}}''' ברכת־המזון, אי קבע עליה סעודתיה מברך עליו ברכת־המזון ואי לא לא, כדין שכר גמור כנ"ל.
 
ולענין זה כל מיני שכר הן שוין בין שנעשה מהתאנים או תמרים או רימונים או שאר פירות, דבכולהו מברכין שהכל, כדאיתא בפרק המוכר פירות {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/צו/ב|בבא בתרא צ"ו ע"ב]]}} אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליו שהכל ואינן אסורין במגע עכו"ם, ולא אסירי אלא בתוך חנותו של עכו"ם משום איקרובי דעתם, כדאיתא בפרק אין מעמידין {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/לא/ב|עבודה זרה ל"א ע"ב]]}}.
 
ולענין הבדלה לענין חמר מדינה הכל שוין בדינם הילכך אם נתערב בהם יין דינן שוה לבטל ברובן היין ולהתבטל הן ברובו.
 
ולענין מחצה על מחצה נראה דאזלינן לחומרא. לאוסרו במגע עכו"ם, ושלא לקדש עליו, ולברך עליו שהכל שהיא ברכה הכוללת היין והשכר:
 
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה מ־20:23, 25 בינואר 2022

שו"ת תשב"ץTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png פו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאלה פו
שאלה

עוד שאלת יין שנתערב בו שכר של תאנים אם יש בו משום יין נסך. ומהו לענין ברכת בורא־פרי־הגפן ולענין קדוש והבדלה. ונסתפק לך אם יש הפרש במיני שכר אם לא:

תשובה

הרשב"א ז"ל נשאל על כיוצא בזה ביין שנתערב בו דבש והשיב שאין השיעורין שוין לבורא־פרי־הגפן ולמגע שהרי יין שנתערב בו דבש או פלפלין עד שליש יש בו משום מגע עכו"ם, אבל טפי מהכי אין בו משום מגע עכו"ם, כמ"ש לך בתשובה האחרת. ואפילו־הכי מסתברא ליה לרב דלעולם מברכין עליו בורא־פרי־הגפן שהרי עלויו בו ואפשר דאפילו לענין קידוש. עכ"ל. וכבר כתבתי לך שאין ספק שכמו שמברכין עליו בורא־פרי־הגפן ה"נ אומרים עליו קדוש היום והיינו קונדיטון דאסיק בירושלמי (פסחים פ"י ה"א) דהוי יין לענין קידוש:


ולענין שאלתך אני אומר שהדין שוה במגע ובברכה וקידוש, שאין השכר העשוי מהתאנים משנה טעם היין כמו הדבש שנתיר אותו במגע עכו"ם בשיעור שליש ואפילו ביותר מזה, הילכך מסתברא דעד שיהא הרוב שכר לא נפק מכלל יין, לא לענין מגע ולא לענין בורא־פרי־הגפן וקידוש. אבל אם יש שם רוב שכר ודאי המיעוט בטל ברוב.

ולענין מגע לא מיתסר, דהא אמרינן בפרק אין מעמידין (עבודה זרה ל' ע"א) דאלונתית דברייתא אין בה משום יין נסך ופרש"י ז"ל שעשאה ישראל ומכרה לעכו"ם. ואלונתית פירשו התם (שם) דהויא יין ישן ומים צלולין ואפרסמון, ולפי פירושו[1] של רש"י ז"ל נוכל ללמוד שכל שנתערב בו יין ונתבטל שוב אינו נאסר במגע עכו"ם. וכן הסכים בדין זה בעל התרומה ז"ל ומכל מקום בעינן שלא יהיה היין אלא מיעוט.

ולענין בורא־פרי־הגפן נמי כיון שהמיעוט הוא היין והרוב הוא השכר מברכין עליו שהכל, דקיימא לן (ברכות מ"ד ע"א) כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ואפילו פת ומליח אמרינן דמברך על המליח ופוטר את הפת, דהויא טפלה לו באוכלי פירות גנוסר, כדאיתא בפרק כיצד מברכין (שם). וכל שהוא רוב שכר היין טפלה לו ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן, וכל שאין מברכין עליו בורא פרי הגפן אין מקדשין עליו.

ולענין הבדלה אי הוי חמר מדינה מבדילין עליו ואי לא לא:


ולענין ברכת־המזון, אי קבע עליה סעודתיה מברך עליו ברכת־המזון ואי לא לא, כדין שכר גמור כנ"ל.

ולענין זה כל מיני שכר הן שוין בין שנעשה מהתאנים או תמרים או רימונים או שאר פירות, דבכולהו מברכין שהכל, כדאיתא בפרק המוכר פירות (בבא בתרא צ"ו ע"ב) אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליו שהכל ואינן אסורין במגע עכו"ם, ולא אסירי אלא בתוך חנותו של עכו"ם משום איקרובי דעתם, כדאיתא בפרק אין מעמידין (עבודה זרה ל"א ע"ב).

ולענין הבדלה לענין חמר מדינה הכל שוין בדינם הילכך אם נתערב בהם יין דינן שוה לבטל ברובן היין ולהתבטל הן ברובו.

ולענין מחצה על מחצה נראה דאזלינן לחומרא. לאוסרו במגע עכו"ם, ושלא לקדש עליו, ולברך עליו שהכל שהיא ברכה הכוללת היין והשכר:



שולי הגליון


  1. בדפו"ר נוסף כאן בטעות הדומות: ולפי פירושו (התם דהויא יין ישן ומים צלולים ואפרסמון ולפי פירושו) של רש"י כו'. וכ"ה בדפוסים שבעקבותיו ובמהדורתנו תוקן.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף