ערך/חורבן בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
(קביעת החורבן ליום תשעה באב) |
(←קביעת החורבן ליום תשעה באב: כנדצ"ל) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בגמרא בתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/כא/א|כא.]]}} ובסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קד/ב|קד:]]}} מבואר שכשבכו ישראל אחר חטא המרגלים, אמר להם הקב"ה לישראל, אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה לדורות. ומבואר שחטא המרגלים הוא שסיבב את חורבן הבית. ולמדו זאת מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד#א|במדבר יד א]]}} "ויבכו העם בלילה ההוא". | בגמרא בתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/כא/א|כא.]]}} ובסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קד/ב|קד:]]}} מבואר שכשבכו ישראל אחר חטא המרגלים, אמר להם הקב"ה לישראל, אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה לדורות. ומבואר שחטא המרגלים הוא שסיבב את חורבן הבית. ולמדו זאת מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד#א|במדבר יד א]]}} "ויבכו העם בלילה ההוא". | ||
וה[[רמב" | וה[[רמב"ן/במדבר/יד#א|רמב"ן]] כתב שלא ידע מאיזה רמז בפרשה הוציאו זה. אך כתב שמקרא מלא הוא בתהילים {{ממ|[[תהילים/קו#כד|קו כד-כז]]}} "וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו וירגנו באהליהם ולא שמעו בקול ה', וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות". והוסיף הרמב"ן שאולי זה ידרש מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד#לא|במדבר יד לא]]}} "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה", ופירשו וטפכם כאשר אמרתם לבז יהיה בעת פקודתם. | ||
ו[[רבינו בחיי/במדבר/יד#א|רבינו בחיי]] ביאר שיהיה רמז הכתוב "ותשא כל העדה" כנסת ישראל שהיא כל העדה וכו' "בלילה ההוא" כלומר, כל זה נגזר בלילה ההוא. וה[[אור החיים/במדבר/יד#א|אור החיים]] ביאר שהדקדוק הוא ממה שחזר הכתוב ואמר "ויבכו העם" ולא "ויבכו בלילה" שאז היו חוזרים הדברים לעדה הנזכרת. אלא פירושו ותשא כל העדה וכו' וזה גרם ל"ויבכו העם" בכיה לדורות "בלילה ההוא". | ו[[רבינו בחיי/במדבר/יד#א|רבינו בחיי]] ביאר שיהיה רמז הכתוב "ותשא כל העדה" כנסת ישראל שהיא כל העדה וכו' "בלילה ההוא" כלומר, כל זה נגזר בלילה ההוא. וה[[אור החיים/במדבר/יד#א|אור החיים]] ביאר שהדקדוק הוא ממה שחזר הכתוב ואמר "ויבכו העם" ולא "ויבכו בלילה" שאז היו חוזרים הדברים לעדה הנזכרת. אלא פירושו ותשא כל העדה וכו' וזה גרם ל"ויבכו העם" בכיה לדורות "בלילה ההוא". | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ורמז לדבר זה ירמיה ואמר {{ממ|[[תנ"ך/איכה/א|איכה א]]}} קרא עלי מועד לשבור בחורי. | ורמז לדבר זה ירמיה ואמר {{ממ|[[תנ"ך/איכה/א|איכה א]]}} קרא עלי מועד לשבור בחורי. | ||
וכן אומרים בקינות {{ממ|[[קינות לתשעה באב/אשכנז/ג|נוסח אשכנז קינה ג | וכן אומרים בקינות {{ממ|[[קינות לתשעה באב/אשכנז/ג|נוסח אשכנז קינה ג]]}}: בליל זה הגלגל סבב החובה... וגם קרא מועד בדין חמש גזרות. בכי חינם בכו ונקבע לדורות. יען כי היתה סיבה מעם ה'. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:10, 19 ביולי 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
חורבן בית המקדש
ירושלמי יומא (פ"א ה"א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו.
חורבן הבית הראשון[עריכה]
ערך מורחב – חורבן בית המקדש הראשון
חורבן הבית השני[עריכה]
- ערך מורחב – חורבן בית המקדש השני
קביעת החורבן ליום תשעה באב[עריכה]
בגמרא בתענית (כא.) ובסנהדרין (קד:) מבואר שכשבכו ישראל אחר חטא המרגלים, אמר להם הקב"ה לישראל, אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה לדורות. ומבואר שחטא המרגלים הוא שסיבב את חורבן הבית. ולמדו זאת מהפסוק (במדבר יד א) "ויבכו העם בלילה ההוא".
והרמב"ן כתב שלא ידע מאיזה רמז בפרשה הוציאו זה. אך כתב שמקרא מלא הוא בתהילים (קו כד-כז) "וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו וירגנו באהליהם ולא שמעו בקול ה', וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות". והוסיף הרמב"ן שאולי זה ידרש מהפסוק (במדבר יד לא) "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה", ופירשו וטפכם כאשר אמרתם לבז יהיה בעת פקודתם.
ורבינו בחיי ביאר שיהיה רמז הכתוב "ותשא כל העדה" כנסת ישראל שהיא כל העדה וכו' "בלילה ההוא" כלומר, כל זה נגזר בלילה ההוא. והאור החיים ביאר שהדקדוק הוא ממה שחזר הכתוב ואמר "ויבכו העם" ולא "ויבכו בלילה" שאז היו חוזרים הדברים לעדה הנזכרת. אלא פירושו ותשא כל העדה וכו' וזה גרם ל"ויבכו העם" בכיה לדורות "בלילה ההוא".
ורמז לדבר זה ירמיה ואמר (איכה א) קרא עלי מועד לשבור בחורי.
וכן אומרים בקינות (נוסח אשכנז קינה ג): בליל זה הגלגל סבב החובה... וגם קרא מועד בדין חמש גזרות. בכי חינם בכו ונקבע לדורות. יען כי היתה סיבה מעם ה'.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |