בבלי/פסחים/יא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) (עיצוב) |
(הגהות הב"ח) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין ולא | יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין ולא | ||
קא גזר ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה | קא גזר ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה | ||
אמר רבא שאני חדש מתוך שלא התרת | אמר{{הערה|אמר '''רבה''' שאני חדש {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} רבא שאני חדש מתוך שלא התרת | ||
לו אלא על ידי קטוף הוא זכור א"ל אביי תינח | לו אלא על ידי קטוף הוא זכור א"ל אביי תינח | ||
בשעת קטיפה טחינה והרקדה מאי איכא | בשעת קטיפה טחינה והרקדה מאי איכא | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה אמר רבא דרבי | בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה אמר רבא דרבי | ||
יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן | יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן | ||
לא קשיא דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא | לא קשיא{{הערה|דרבנן אדרבנן לא קשיא '''אלא אמר רבא''' דר' יהודה אדרבי יהודה {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא | ||
כדשנינן דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הוא עצמו | כדשנינן דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הוא עצמו | ||
מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה רב אשי | מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה רב אשי | ||
אמר דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא קמח | אמר דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא קמח | ||
וקלי תנן הא דרב אשי בדותא היא התינח | וקלי תנן{{הערה|וקלי תנן '''והא''' דר' אשי וכו' {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} הא דרב אשי בדותא היא התינח | ||
מקלי ואילך מעיקרא עד קלי מאי איכא | מקלי ואילך מעיקרא עד קלי מאי איכא | ||
למימר וכ"ת על ידי קיטוף כדרבא אלא קוצרין | למימר וכ"ת על ידי קיטוף כדרבא{{הערה|על ידי קטוף '''כדרבה''' אלא {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} אלא קוצרין | ||
בית השלחין ושבעמקים ואוקימנא כרבי | בית השלחין ושבעמקים ואוקימנא כרבי | ||
יהודה מא"ל אלא דרב אשי בדותא היא וכל | יהודה מא"ל אלא דרב אשי בדותא היא וכל | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
דודאי אתי לבטולי אלא פשיטא דגרדי וגזרו רבנן חבל דגרדי אטו חבל | דודאי אתי לבטולי אלא פשיטא דגרדי וגזרו רבנן חבל דגרדי אטו חבל | ||
דעלמא אין חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא וכל היכא דבדיל | דעלמא אין חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא וכל היכא דבדיל | ||
מיניה לא גזר רבי יהוד' והתניא {{הערה|[[בבלי/בכורות/לג/ב|בכורות לג:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}בכור שאחזו דם אפי' הוא מת אין מקיזין לו | מיניה לא גזר רבי יהוד' {{הערה|'''והתנן '''בכור שאחזו דם {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}והתניא {{הערה|[[בבלי/בכורות/לג/ב|בכורות לג:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}בכור שאחזו דם אפי' הוא מת אין מקיזין לו | ||
דם דברי ר' יהודה וחכ"א יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום התם מתוך שאדם בהול | דם דברי ר' יהודה וחכ"א יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום התם מתוך שאדם בהול | ||
{{שומר דף בבלי|על}} | {{שומר דף בבלי|על}} |
גרסה אחרונה מ־02:46, 1 ביולי 2021
שלא ברצון חכמים (הן עושין) דברי ר"מ רבי יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין ולא קא גזר ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה אמר[1] רבא שאני חדש מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף הוא זכור א"ל אביי תינח בשעת קטיפה טחינה והרקדה מאי איכא למימר הא לא קשיא טחינה ברחיא דיד הרקדה ע"ג נפה אלא הא דתנן קוצרין בית השלחים ושבעמקים אבל לא גודשין ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר אלא אמר אביי חדש בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא[2] דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה רב אשי אמר דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא קמח וקלי תנן[3] הא דרב אשי בדותא היא התינח מקלי ואילך מעיקרא עד קלי מאי איכא למימר וכ"ת על ידי קיטוף כדרבא[4] אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים ואוקימנא כרבי יהודה מא"ל אלא דרב אשי בדותא היא וכל היכא דלא בדיל מיניה מי גזר רבי יהודה והתנן לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה בצד הנר בשביל שתהא מנטפת ואפי' היא של חרס ור' יהודה מתיר התם משום חומרא דשבת מבדל בדילי ורמי דשבת אשבת דתניא חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו רבי יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן דרבנן אדרבנן לא קשיא שמן בשמן מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלף דרבי יהודה אדר' יהודה לא קשיא טעמא דרבי יהודה לאו משום דגזר עניבה אטו קשירה אלא משום דקסבר עניבה גופה קשירה היא ורמי רבנן אדרבנן דתנן קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר חבל דמאי אילימא חבל דעלמא ורבי יהודה מתיר קשר של קיימא הוא דודאי אתי לבטולי אלא פשיטא דגרדי וגזרו רבנן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא אין חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא וכל היכא דבדיל מיניה לא גזר רבי יהוד' [5]והתניא [6]בכור שאחזו דם אפי' הוא מת אין מקיזין לו דם דברי ר' יהודה וחכ"א יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום התם מתוך שאדם בהול