אוצר:בית המדרש/מועדים/פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
עורך תורני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
עורך תורני (שיחה | תרומות) (עוד ביאורים יפים) |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
וליישב זאת יש לומר שבאמת המשחית הוא שהשחית את הבכורות מאם שהיה ברור שהוא בנה בכורה, ולכך לא יכלו ישראל לצאת מביתם ונצלנו מכך שאין המשחית מבדיל בין צדיק ורשע. אך להמית הבכורות מאב שזהו דבר שאינו ניכר לזה היה צריך שירד ה' בכבודו ובעצמו היודע להבין בין טיפה לטיפה, אך על זה באמת אלא היה נס בהצלת ישראל כיון שה' שפיר יודע להבין בין צדיק ורשע. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 14:43, 14 במרץ 2021 (IST) | וליישב זאת יש לומר שבאמת המשחית הוא שהשחית את הבכורות מאם שהיה ברור שהוא בנה בכורה, ולכך לא יכלו ישראל לצאת מביתם ונצלנו מכך שאין המשחית מבדיל בין צדיק ורשע. אך להמית הבכורות מאב שזהו דבר שאינו ניכר לזה היה צריך שירד ה' בכבודו ובעצמו היודע להבין בין טיפה לטיפה, אך על זה באמת אלא היה נס בהצלת ישראל כיון שה' שפיר יודע להבין בין צדיק ורשע. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 14:43, 14 במרץ 2021 (IST) | ||
;הוכרח להיות על ידי עצמו יתברך | |||
כתב בספר אור תורה למגיד ממזריטש {{ממ|רמזי תורה, שמות}} שהוכרח להיות על ידי עצמו יתברך לפי שהיו מסובבים בטומאות ובכשפים גדולים שלא היה יכול להיות כי אם על ידי עצמו יתברך כביכול, ולא היה כח בשום מלאך לעשות זאת. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST) | |||
=== ובמורא גדול זו גילוי שכינה === | |||
האמרי אמת {{ממ|ליקוטים וירא}} יישב בכך את הקושיה על המבואר בכריתות {{ממ|[[בבלי/כריתות/ט/א|ט.]]}} שבליל פסח מלו בני ישראל, וקשה איך מלו והלא סכנה למול קודם יציאה לדרך, וכמו שלא רצה משה למול את בנו קודם יציאה לדרך {{ממ|עיין [[בבלי/נדרים/לא/ב|נדרים לא:]]}}. אלא שכיון שהיה גילוי שכינה ממילא נתרפאו כולם. | |||
וכמו שביאר החידושי הרי"ם {{ממ|בראשית יח א}} על המבואר במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/מח/ז|ב"ר מח ז]]}} על הפסוק "והוא ישב פתח האהל" ישב כתיב, שביקש לעמוד ואמר לו הקב"ה שב, אתה סימן לבניך וכו', וקשה איך אמר לו שב והלא מבואר במועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כז/ב|כז:]]}} שאסור לומר לחולה שב דנראה כאומר לו שב בחולייך. ויישב החידוש הרי"ם שכיון שבא הקב"ה אל אברהם נתרפא מיד, וק"ו הוא מהמבואר בגמרא בבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/טז/ב|טז:]]}} שמרגלית היתה תלויה בצוארו של אברהם וכל מי שראה אותה התרפא, ואם אבן זו כך כ"ש מי שראה את הקב"ה עצמו. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST) | |||
== מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו == | |||
בפירוש מעשה נסים פירש, שהמגיד בא ליישב בכך, שאל יתפלא לב האדם על שאנו מספרים את טובות הבורא במה שהוציאו ממצרים, ואולי יאמר האדם הלוא טוב היה שלא היה מגלה מתחילה את יעקב ובניו, ויתפלא יותר על מה עשה ה' ככה להוריד את יעקב ובניו ולגזור עליהם גלות על שלא קדם להם חטא. | |||
ועל כך אמר המגיד "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", כי כדי להשיג ג' מתנות טובות שיש לישראל שהם תורה, ארץ ישראל ועולם הבא ע"כ צריכים לבוא על האדם ייסורין, כמבואר בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/א|ה.]]}} והטעם בזה כי אפשר להשיג מעלה גדולה זו מי שקופה של שרצים תלוייה אחריו, וכפי שאנו רואים שאפילו חטא קל של השבטים הוצרך להתכפר בהריגת עשרה הרוגי מלכות. כמו כן הוצרך הקב"ה להורידנו למצרים כיון שתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועל ידי שבאנו בכור הברזל במצרים התיך מאיתנו זוהמא שהיתה בנו מהאבות שעבדו עבודה זרה. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST) | |||
[[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] | [[קטגוריה:אוצר - בית המדרש - מועדים]] |
גרסה מ־15:01, 14 במרץ 2021
בדיקת חמץ בבית מצוחצח
לכאורה יש להבין מה המשמעות של בדיקת חמץ בבית שנקי לחלוטין בעקבות הנקיון היסודי שעשתה עקרת הבית. והן אמת שיש הנוהגים להחביא 10 פתיתים, אך אותם שאין נוהגים כן מה יאמרו. שואלין ודורשין (שיחה) 14:31, 5 באפריל 2019 (UTC)
בדיקת חמץ במקום שעומד למכור לנכרי
ידוע הדין שאף מקום שעומד למכור לנכרי יש לבודקו מחמץ אם לא מכרו במכירת י"ג. ויש לתמוה מה המשמעות של בדיקת חמץ במקום כזה הרי גם אם ימצא הוא לא עומד לבערו אלא למוכרו, וביותר שלפעמים מדובר בחמץ בעין ומה מועיל כאן בדיקה. שואלין ודורשין (שיחה) 14:33, 5 באפריל 2019 (UTC)
חיוב בדיקה כשאין לו בית
אנו מוצאים בכמה מקומות במסכת פסחים (לדוגמא, לענין שוכר ומשכיר וחזקת שאינו בדוק) שדין הבדיקה הוא דין בבית. ויש לדון באדם שאין לו בית האם יש לו חיוב בדיקה בעגלת הקניות שהוא נושא עמו לכל מקום, וכן האם יכול לברך על בדיקה זו. שואלין ודורשין (שיחה) 14:34, 5 באפריל 2019 (UTC)
ווארטים ורעיונות על ענייני דיומא והגדה של פסח
מתוייגים כללי, תחת אשכול זה נאסוף את כל הווארטים לקראת הוצאת הגליון המורחב לפסח.
פיוט ואמרתם זבח פסח
- זועמו סדומים ולוהטו באש בפסח, חולץ לוט מהם ומצות אפה בקץ פסח.
וכן פירש רש"י (בראשית יט ג) על הפסוק "ומצות אפה להם ויאכלו" ממדרש שכל טוב, שהיה זה בפסח. ובאגרא דכלה לר"צ מדינוב הביא שבמסורת מכוונים שני הפסוקים "ומצות על מרורים" ו"ומצות אפה להם ויאכלו", להורות על ענין זה שכמו שמצות על מרורים היינו בפסח גם ומצות אפה להם ויאכלו היה בפסח. עורך תורני (שיחה) 14:34, 14 במרץ 2021 (IST)
אני ולא מלאך
- אם כן מיהו המשחית ומדוע נאסר עליהם לצאת מפתח ביתם
בספר דברי אליהו להגר"א הקשה שאם כן מדוע כתוב ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, דהיינו שלא תהיה רשות למלאך המוות לבוא אל בתי ישראל, והלא הקב"ה בעצמו היכה את מצרים ומה שייך כאן מניעת המשחית מלבוא לבתי ישראל.
וביאר, שמכת בכורות היתה על ידי הקב"ה ומה שאמר הכתוב ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, היינו שגם מי שהגיע באותה שעה עתו למות, לא יכל מלאך המוות להמיתו באותה שעה כדי שלא ליתן פתחון פה למצרים כאילו אף על ישראל עברה הגזירה.
עוד ראיתי לבאר בשם רבי עקיבא איגר שהקשה עוד שמבואר בפסוק שאל יצא איש מפתח ביתו כיון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק ורשע, וזה כמובן לא שייך כלפי שמיא.
ויישב בהקדם שאלה נוספת מדוע פדיון הבן אינו אלא בפטר רחם והלא במכת בכורות אף בכור מאב מת, כמבואר ברש"י שבחלק מן הבתים מתו כמה ילדים שהיו כולם בחורים מאב.
וליישב זאת יש לומר שבאמת המשחית הוא שהשחית את הבכורות מאם שהיה ברור שהוא בנה בכורה, ולכך לא יכלו ישראל לצאת מביתם ונצלנו מכך שאין המשחית מבדיל בין צדיק ורשע. אך להמית הבכורות מאב שזהו דבר שאינו ניכר לזה היה צריך שירד ה' בכבודו ובעצמו היודע להבין בין טיפה לטיפה, אך על זה באמת אלא היה נס בהצלת ישראל כיון שה' שפיר יודע להבין בין צדיק ורשע. עורך תורני (שיחה) 14:43, 14 במרץ 2021 (IST)
- הוכרח להיות על ידי עצמו יתברך
כתב בספר אור תורה למגיד ממזריטש (רמזי תורה, שמות) שהוכרח להיות על ידי עצמו יתברך לפי שהיו מסובבים בטומאות ובכשפים גדולים שלא היה יכול להיות כי אם על ידי עצמו יתברך כביכול, ולא היה כח בשום מלאך לעשות זאת. עורך תורני (שיחה) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST)
ובמורא גדול זו גילוי שכינה
האמרי אמת (ליקוטים וירא) יישב בכך את הקושיה על המבואר בכריתות (ט.) שבליל פסח מלו בני ישראל, וקשה איך מלו והלא סכנה למול קודם יציאה לדרך, וכמו שלא רצה משה למול את בנו קודם יציאה לדרך (עיין נדרים לא:). אלא שכיון שהיה גילוי שכינה ממילא נתרפאו כולם.
וכמו שביאר החידושי הרי"ם (בראשית יח א) על המבואר במדרש (ב"ר מח ז) על הפסוק "והוא ישב פתח האהל" ישב כתיב, שביקש לעמוד ואמר לו הקב"ה שב, אתה סימן לבניך וכו', וקשה איך אמר לו שב והלא מבואר במועד קטן (כז:) שאסור לומר לחולה שב דנראה כאומר לו שב בחולייך. ויישב החידוש הרי"ם שכיון שבא הקב"ה אל אברהם נתרפא מיד, וק"ו הוא מהמבואר בגמרא בבבא בתרא (טז:) שמרגלית היתה תלויה בצוארו של אברהם וכל מי שראה אותה התרפא, ואם אבן זו כך כ"ש מי שראה את הקב"ה עצמו. עורך תורני (שיחה) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST)
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו
בפירוש מעשה נסים פירש, שהמגיד בא ליישב בכך, שאל יתפלא לב האדם על שאנו מספרים את טובות הבורא במה שהוציאו ממצרים, ואולי יאמר האדם הלוא טוב היה שלא היה מגלה מתחילה את יעקב ובניו, ויתפלא יותר על מה עשה ה' ככה להוריד את יעקב ובניו ולגזור עליהם גלות על שלא קדם להם חטא.
ועל כך אמר המגיד "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", כי כדי להשיג ג' מתנות טובות שיש לישראל שהם תורה, ארץ ישראל ועולם הבא ע"כ צריכים לבוא על האדם ייסורין, כמבואר בגמרא בברכות (ה.) והטעם בזה כי אפשר להשיג מעלה גדולה זו מי שקופה של שרצים תלוייה אחריו, וכפי שאנו רואים שאפילו חטא קל של השבטים הוצרך להתכפר בהריגת עשרה הרוגי מלכות. כמו כן הוצרך הקב"ה להורידנו למצרים כיון שתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועל ידי שבאנו בכור הברזל במצרים התיך מאיתנו זוהמא שהיתה בנו מהאבות שעבדו עבודה זרה. עורך תורני (שיחה) 15:01, 14 במרץ 2021 (IST)