ערך/ארמית: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
[{קצרמר}} | |||
ארמית היא הייתה השפה המדוברת ביותר בזמן | ארמית היא הייתה השפה המדוברת ביותר בזמן בית ראשון וגלות בבל בעיקר בפרס, אך עם בניית בית שני הביאו העולים היהודיים את השפה לאזור ארץ ישראל, עד שגם שם הייתה אחת מהשפות המדוברות. | ||
===הספרים היהודים בשפה הארמית=== | |||
הרבה מהספרים והחיבורים היהודיים נכתבו בשפה זו כגון: בתנך; [[ספר עזרא]] ו[[ספר דניאל]], [[התלמוד הבבלי]] [[תרגום אונקלוס]] [[תרגום יונתן]] [[ספר הזוהר]] ועוד. | |||
== תפילה בלשון זו == | == תפילה בלשון זו == | ||
תורה לשמה {{ממ|סימן מט}} על אמירתו ביחיד, ותפילת רחמנא אדכר לן ובריך שמיה ויהא רעוא. ופיוטי האר"י לסעודות שבת.; | תורה לשמה {{ממ|סימן מט}} על אמירתו ביחיד, ותפילת רחמנא אדכר לן ובריך שמיה ויהא רעוא. ופיוטי האר"י לסעודות שבת.; | ||
===כתיבת הכתובה=== | |||
בזמננו נוהגים לכתוב את הכתובה בשפה הארמית, אך בתקופת המנדט הבריטי, היו כאלה שאמרו, שמכיוון שאין עם ישראל תחת שלטון עם זר, שצריך כל דבר לכתוב בשפה של העם ששולט, כפי שהיה בזמן האמוראים, ואין לשפה הארמית תוקף של דבר קדוש, הרי שהגיע הזמן לשנות את המנהג, ולהתחיל לכתוב את הכתובות בשפה העיברית, אך כנגדם יצא הרב משה בלך, שטען שאין רשות לשנות את השפה, והשפה הארמית היא מקודשת מדורי דורות. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{ערכים|א}} | {{ערכים|א}} | ||
גרסה מ־14:18, 14 בפברואר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ארמית
[{קצרמר}} ארמית היא הייתה השפה המדוברת ביותר בזמן בית ראשון וגלות בבל בעיקר בפרס, אך עם בניית בית שני הביאו העולים היהודיים את השפה לאזור ארץ ישראל, עד שגם שם הייתה אחת מהשפות המדוברות.
הספרים היהודים בשפה הארמית
הרבה מהספרים והחיבורים היהודיים נכתבו בשפה זו כגון: בתנך; ספר עזרא וספר דניאל, התלמוד הבבלי תרגום אונקלוס תרגום יונתן ספר הזוהר ועוד.
תפילה בלשון זו
תורה לשמה (סימן מט) על אמירתו ביחיד, ותפילת רחמנא אדכר לן ובריך שמיה ויהא רעוא. ופיוטי האר"י לסעודות שבת.;
כתיבת הכתובה
בזמננו נוהגים לכתוב את הכתובה בשפה הארמית, אך בתקופת המנדט הבריטי, היו כאלה שאמרו, שמכיוון שאין עם ישראל תחת שלטון עם זר, שצריך כל דבר לכתוב בשפה של העם ששולט, כפי שהיה בזמן האמוראים, ואין לשפה הארמית תוקף של דבר קדוש, הרי שהגיע הזמן לשנות את המנהג, ולהתחיל לכתוב את הכתובות בשפה העיברית, אך כנגדם יצא הרב משה בלך, שטען שאין רשות לשנות את השפה, והשפה הארמית היא מקודשת מדורי דורות.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |