מתנות כהונה על בראשית רבה/י/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט בדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''מהו ויכל כו'.''' | '''מהו ויכל כו'.''' וכי בשבת היה עושה מלאכה והכתיב וישבות ביום השביעי: | ||
'''והורידה כו'.''' | '''והורידה כו'.''' [כדמפרש ר"ש ואזיל והכי מוכח בילקוט] אבל רש"י ז"ל גרס והדרה משתחשך. פי' החזיר ידו מן המלאכה משתחשך: | ||
'''וציירה.''' | '''וציירה.''' [פי' הערוך] ציורים. בקורה ובכתלים: | ||
'''מה היה העולם חסר שבת.''' | '''מה היה העולם חסר שבת.''' פירש"י יום הקילוס [וכן מפורש בספר יצירה] כשברא הקב"ה שמים וארץ עשה ממונים לכל מה שברא למזלות ולדשאים ולאילנות ולימים כשבאת יום השבת נתקבצו כל הממונים וקלסו להקב"ה ואמרו מזמור שיר ליום השבת ע"כ אבל בפירש"י בחומש משמע שהעולם היה חסר מנוחה וכאשר בא שבת הרי בא גם כן מנוחה ונגמרה המלאכה בלי חסרון ופירושו ויכל אלהים עם יום השביעי מלאכתו: | ||
'''בעמל כו'.''' | '''בעמל כו'.''' כלומר שהכתיב על עצמו לשון מלאכה על דרך שאמרו בעשרה מאמרות נברא העולם כו': | ||
'''ומה נברא בו.''' | '''ומה נברא בו.''' בשבת מאחר ששבת מכל מלאכתו: | ||
'''שאנן כו'.''' | '''שאנן כו'.''' כמ"ש חז"ל מה היה העולם חסר מנוחה באת שבת באה מנוחה: | ||
'''אסטאטיבא.''' | '''אסטאטיבא.''' [פי' הערוך] גוזר מנוחה על עבדיו [וכן פירש"י]: | ||
'''דונטיבא.''' | '''דונטיבא.''' [פירש הערוך] מתנה: | ||
'''ויברך.''' | '''ויברך.''' פירושו לשון מתנה כד"א קח את ברכתי וכן אצל בת כלב: | ||
{{ | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־15:17, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה י
ט
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מהו ויכל כו'. וכי בשבת היה עושה מלאכה והכתיב וישבות ביום השביעי:
והורידה כו'. [כדמפרש ר"ש ואזיל והכי מוכח בילקוט] אבל רש"י ז"ל גרס והדרה משתחשך. פי' החזיר ידו מן המלאכה משתחשך:
וציירה. [פי' הערוך] ציורים. בקורה ובכתלים:
מה היה העולם חסר שבת. פירש"י יום הקילוס [וכן מפורש בספר יצירה] כשברא הקב"ה שמים וארץ עשה ממונים לכל מה שברא למזלות ולדשאים ולאילנות ולימים כשבאת יום השבת נתקבצו כל הממונים וקלסו להקב"ה ואמרו מזמור שיר ליום השבת ע"כ אבל בפירש"י בחומש משמע שהעולם היה חסר מנוחה וכאשר בא שבת הרי בא גם כן מנוחה ונגמרה המלאכה בלי חסרון ופירושו ויכל אלהים עם יום השביעי מלאכתו:
בעמל כו'. כלומר שהכתיב על עצמו לשון מלאכה על דרך שאמרו בעשרה מאמרות נברא העולם כו':
ומה נברא בו. בשבת מאחר ששבת מכל מלאכתו:
שאנן כו'. כמ"ש חז"ל מה היה העולם חסר מנוחה באת שבת באה מנוחה:
אסטאטיבא. [פי' הערוך] גוזר מנוחה על עבדיו [וכן פירש"י]:
דונטיבא. [פירש הערוך] מתנה:
ויברך. פירושו לשון מתנה כד"א קח את ברכתי וכן אצל בת כלב:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |