מתנות כהונה על בראשית רבה/צח/יג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''כמיוחד כו'.''' | '''כמיוחד כו'.''' זה שבט יהודה: | ||
'''אילולי שנדבק כו'.''' | '''אילולי שנדבק כו'.''' אמו של שמשון היתה משבט יהודה וכן הוא בספר במדבר רבה בפר' י': | ||
'''בר תלתא יומין.''' | '''בר תלתא יומין.''' בן ג' ימים היה אותו חמור שכן בלשון יון קורין לשלשה טרי"א ואין לומר ג' שנים שבכל מקום תפסת מועט תפסת תפסת מרובה לא תפסת: | ||
'''בטנה תרין.''' | '''בטנה תרין.''' היתה מעוברת שני חמורים שורו עבר ת"י תוריה מבטין וכן תחלל גשם ועיין באיכה רבה במאמר חד מן אתנוס השביעי וכן פירש הערוך: | ||
'''חמור חמורתים.''' | '''חמור חמורתים.''' משמע חמור של תאומים משני חמורים וזה הלחי היה של אחד מהם ואינו גדול כלחי משאר חמורים בעלמא: | ||
'''דמפטפט.''' | '''דמפטפט.''' מי שמדבר הרבה הוא צמא למים וגם הוא מדבר ללא צורך שאמר בלחי החמור חמור חמורתים וגו': | ||
'''צרצור.''' | '''צרצור.''' כלי זכוכית רחבה למטה וקצרה למעלה ופירושו היה צרצור מונח לפניו ולא היה כו'. ואולי שהספר חסר מונח לפניו: | ||
'''אם איני כו'.''' | '''אם איני כו'.''' אפילו אם איני כו': | ||
'''אלא המילה.''' | '''אלא המילה.''' דייק מסיפיה דקרא ונפלתי ביד הערלים ולא כתיב הפלשתים: | ||
שלא אפיל גרסינן: | שלא אפיל גרסינן: | ||
'''המקום כו'.''' | '''המקום כו'.''' ופירוש הכתוב המכתש שהיתה מונחת במקום שנקרא לחי: | ||
'''מכתש שמו.''' | '''מכתש שמו.''' ופירוש הכתוב במקום מכתש שהיה שם מונח הלחי: | ||
'''מבין שיניו.''' | '''מבין שיניו.''' מבשן דרש נוטריקון מבין שיניו: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־11:19, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה צח יג
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כמיוחד כו'. זה שבט יהודה:
אילולי שנדבק כו'. אמו של שמשון היתה משבט יהודה וכן הוא בספר במדבר רבה בפר' י':
בר תלתא יומין. בן ג' ימים היה אותו חמור שכן בלשון יון קורין לשלשה טרי"א ואין לומר ג' שנים שבכל מקום תפסת מועט תפסת תפסת מרובה לא תפסת:
בטנה תרין. היתה מעוברת שני חמורים שורו עבר ת"י תוריה מבטין וכן תחלל גשם ועיין באיכה רבה במאמר חד מן אתנוס השביעי וכן פירש הערוך:
חמור חמורתים. משמע חמור של תאומים משני חמורים וזה הלחי היה של אחד מהם ואינו גדול כלחי משאר חמורים בעלמא:
דמפטפט. מי שמדבר הרבה הוא צמא למים וגם הוא מדבר ללא צורך שאמר בלחי החמור חמור חמורתים וגו':
צרצור. כלי זכוכית רחבה למטה וקצרה למעלה ופירושו היה צרצור מונח לפניו ולא היה כו'. ואולי שהספר חסר מונח לפניו:
אם איני כו'. אפילו אם איני כו':
אלא המילה. דייק מסיפיה דקרא ונפלתי ביד הערלים ולא כתיב הפלשתים:
שלא אפיל גרסינן:
המקום כו'. ופירוש הכתוב המכתש שהיתה מונחת במקום שנקרא לחי:
מכתש שמו. ופירוש הכתוב במקום מכתש שהיה שם מונח הלחי:
מבין שיניו. מבשן דרש נוטריקון מבין שיניו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |