שו"ת הרא"ש/יז/ח

שו"ת הרא"ש ‏ יז ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל יז - סימן ח

יודע למורנו שיחיה שאירע בכאן בקרטבא מאורע קשה עד מאוד אשר כל שומעו תצלינה אזניו והוא שנבל אחד מהנבלים נחבש על תביעה שתבעוהו גוים ונתפשר עמהם בממון משלו והלכו קצת מיודעיו לנחמו ויצא נצב פתח חצרו ודברו על לבו בענין זה ואמר אחד מהם ברוך מתיר אסורים ובכל זה חרף וגדף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה.

והדיינין וחשובי הקהל כששמעו זה נתקבצו והסכימו לעשות בו דין ושגרו לתפסו ולא נמצא ונשתדלו לקבל העדות שלא בפניו כיון שברח ולא מצאו אלא עד אחד והאחרים נשמטו וכבשו עדותן.

ועתה עמנו בעיר הנכבד והנעלה ר יהודה שצ"ו בר' יצחק בן ואקר וקנא לשם קנאה ונשתדל בענין עד שבא לידו מכוער זה ותפסו בכח המלכות וחבשו בבית האסורים וכמו כן גברה ידו על שאר העדים הנשמטין והכריחם והשביעם וקבל עדותן כראוי בענין גדוף זה.

ואף על פי שהיה הגדוף בלשון ערב כיון שנבל זה אינו יודע ספר ולא לשון קדש הסכימה דעת נכבד זה עם הדיינין וחשובי הקהל שיחשב גידוף זה לנבזה זה כיון ששם העצם בלשון ערב גדוף כמו שם העצם בלשון קדש ליודעיו וכדי לעשות גדר בדבר ולא יפרצו הרשעים קלי עולם להטיח דברים כלפי מעלה.

והאיש הזה קשה ורע מעללים מעודו ולא נמצא בעיר מי שילמד עליו זכות ויש לו פרשים אלמים החזיקו ידו.

והסכימו כמו עשרה מחשובי הקהל אנשי המעשה עם הנכבד ר' יהודה זה ועם הלמדנים שיש בכאן ועם זקני העיר לענשו.

וכשהיו הנזכרין במעמד הסכמה זו הלכו קרובי הרשע ושחדו בממון לפי הנראה ותבעו מן הטפסר הגדול דון גואן מנואל שקבלנו במקומנו זה לאפטרופוס של המלך ירום הודו להחמיץ דינו ושגר אחד מפרשיו אלינו שלא נגמר דינו עד אשר נשאל את פיו.

והנכבד רבי יהודה זה השתדל בענין בכל יכלתו ופייס מן הטפסר שלא יעביר עלינו הדרך להוציא דיננו לפני גוים והסכימה דעת השר הזה שישאר הרשע בתפיסתו עד אשר תבא תשובת מורי שיחיה כדת מה לעשות.

ועתה ברוך יי אנו מחלין פני מורנו שיקנא לשם קנאה גדולה וימהר שלוחנו זה קודם שיהפך לבב השר הזה ונשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו ושלח לנו בביאור ובהוכחות דינו מאי והיאך וכמו כן בחסדו יחזיק טובה ויחזק ידי הנכבד ר"י ועל מה שהשתדל בענין זה ועל מה שישתדל לעשות והש"י יהיה בעזרך מורי ויאריך ימיו בטובה ונחת.

וזו העתקת העדיות שנתקבלו בלשון ערב בפני בית דין של שלשה מקבלי עדותו בפני בית דין אחרים ביום ראשון י"ו יום לחדש אדר משנת אלף ושלש מאות ונ"ח למנין גוים שקורין אל צפר.

העיד בפנינו אנו חתומי מטה רבי אברהם ברבי יצחק בן נתן הידוע באלשמש שבכלל ה' ימים ראשונים מחדש ניומבר שמנינו בו למעלה הלך זה העד עם רבי אברהם בן אלזוימי לרבי יעקב ברבי יוסף ספאיה לחצר אברהם ספאיה ברבי יעקב ויצא להם אברהם סאפיא זה לפתח החצר ונתנו לו שלום ונשאו ונתנו ביניהם בענין חבישת אברהם ספאיה זה ואמר לו זה העד ברוך מתיר אסורים ועל זה אמר אברהם ספאיה זה מבורך בשמו וזו הברכה אמרה על דרך מה שאמרו רז"ל ברכת השם והמלה שאמרה אברהם סאפיא בזה הגידוף היתה שאמר יברך אללה בלשון ערב את פלוני וזה הפלוני הוא השם שאין ראוי לזכרו בזה הענין ועל זה אמר לו זה העד ברוך דיין האמת מה אתה אומר ואמר אברהם סאפיה אלולי שהתפללתי לו אני לא היה נארע לי זה ובזה היום הנזכר העיד רבי אברהם ברבי יצחק נ"ע בן אלזוימי אל רבי יעקב ברבי יוסף סאפיה נוסח זו העדות הנזכר למעלה שהעיד ר' אברהם בן נתן אלא שהם לא נתאמת אצלם שאברהם סאפיה זה זכר בעת הגדוף בשמו.

תשובה ישאו רוב שלומים הנעימים והתמימים הנחמדים והנכבדים הפלאתם לשאלני בדיני נפשות כי בכל הארצות ששמעתי עליהם אין דנין דיני נפשות לולי פה בארץ ספרד ותמהתי מאד בבאי הלום איך היו דנין דיני נפשות בלא סנהדרין ואמרו לי כי הורמנא דמלכא הוא וגם העדה שופטים להציל כי כמה דמים היו נשפכים יותר אם היו נדונים ע"י הערבים והנחתיה להם כמנהגם אבל מעולם לא הסכמתי עמהם על איבוד נפש.

אמנם אני רואה שדעת כלכם מסכמת לבער זה הרע מקרבכם ובודאי חלל השם בפרהסיא וכבר נשמע הדבר בין הגוים והם מחמירים מאד במדבר נגד דתם ואמונתם וניתוסף החילול אם לא יעשו בו כדין בשביל מיגדר מילתא וגם כן ראוי הוא שיתקדש השם בענש הרשע הזה ומצינו דמי שיתקדש שם שמים שלחו יד בבני מלכים בשביל גרים גרורים והלינו נבלתם על העץ וגם בשביל מיגדר מילתא סקלו למי שרכב על סוס בשבת וגם כן ראוי הוא שיתקדש השם באיבוד הרשע הזה.

ועשו בו כטוב בעיניכם ואם הייתי בהסכמתכם דעתי היתה נוטה שיוציאו לשונו מפיו ויחתכו רוב המדבר שבלשונו ותאלמנה שפתותיו ובדבר הזה ימודו לו כפעלו וזאת היא נקמה מפורסמת הנראית בכל יום לעינים ואתם עשו לפי הענין ככל אשר יראה טוב בעיניכם כי ידעתי אשר כונתכם שיתקדש שם שמים וחפץ השם יצלח בידכם.

נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

וכתב לרבי יהודה בן ואקר שצ"ו בענין זה ארך ימים ושנות חיים נעימים ורוב שלומים שנים וימים יוסיפו לך ממרומים כנפש הבא על החתום הדורש שלומך ושבחך ומחזיק לך טובה על אשר אני רואה אשר כל מעשיך לשם שמים לבער הרע מקרבנו גם הוגד לי שגם נתגלגל לזכות על ידך במקום אחר ונעשית טובה גדולה לכל הקהל ובדבר הזה תצלח בכל מפעליך וימלא ה' כל משאלותיך לטובה והנה בענין זה כתבתי דעתי לאותן הגדולים ששאלוני ואתם עשו מה שיראה טוב בעיניכם.

ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך וטובתך אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.