ראשי תיבות בבלי/קידושין/סא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) הכנה ליצירת ראשי תיבות |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{רת הוראות}} | |||
ה{{רת|מקדיש}} ש{{רת|דהו}} ב{{רת|שעת}} ה{{רת|יובל}} נ{{רת|ותן}} ב{{רת|זרע}} ח{{רת|ומר}} ש{{רת|עורים}} ח{{רת|משים}} ש{{רת|קל}} כ{{רת|סף}} ה{{רת|יו}} נ{{רת|קעים}} ע{{רת|מוקים}} ע{{רת|שרה}} ט{{רת|פחים}} א{{רת|ו}} ס{{רת|לעים}} ג{{רת|בוהים}} ע{{רת|שרה}} ט{{רת|פחים}} א{{רת|ין}} נ{{רת|מדדין}} ע{{רת|מה}} פ{{רת|חות}} מ{{רת|כאן}} נ{{רת|מדדין}} ע{{רת|מה}} ו{{רת|הוינן}} ב{{רת|ה}} נ{{רת|הי}} ד{{רת|בהדי}} א{{רת|רעא}} ל{{רת|א}} ק{{רת|דשו}} נ{{רת|קדשו}} ב{{רת|אפי}} נ{{רת|פשייהו}} ו{{רת|כי}} ת{{רת|ימא}} כ{{רת|מה}} ד{{רת|לא}} ה{{רת|וי}} ב{{רת|ית}} כ{{רת|ור}} ל{{רת|א}} ח{{רת|שיב}} ו{{רת|רמינהו}} ש{{רת|דה}} מ{{רת|ה}} ת{{רת|"ל}} ל{{רת|פי}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ויקרא/כז#טז|ז{{רת|רע}} ח{{רת|ומר}} ש{{רת|עורים}} ב{{רת|חמשים}}]] א{{רת|ין}} ל{{רת|י}} א{{רת|לא}} ש{{רת|הקדיש}} ב{{רת|ענין}} ה{{רת|זה}} מ{{רת|נין}} ל{{רת|רבות}} ל{{רת|תך}} ו{{רת|חצי}} ל{{רת|תך}} ס{{רת|אה}} ת{{רת|רקב}} ו{{רת|חצי}} ת{{רת|רקב}} ו{{רת|אפי'}} ר{{רת|ובע}} מ{{רת|נין}} ת{{רת|"ל}} ש{{רת|דה}} מ{{רת|כל}} מ{{רת|קום}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ר}} ע{{רת|וקבא}} ב{{רת|ר}} ח{{רת|מא}} ה{{רת|כא}} ב{{רת|נקעים}} מ{{רת|לאים}} מ{{רת|ים}} ע{{רת|סקינן}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|לאו}} ב{{רת|ני}} ז{{רת|ריעה}} נ{{רת|ינהו}} ד{{רת|יקא}} נ{{רת|מי}} ד{{רת|קתני}} ד{{רת|ומיא}} ד{{רת|סלעים}} ג{{רת|בוהים}} ש{{רת|"מ}} א{{רת|י}} ה{{רת|כי}} א{{רת|פילו}} פ{{רת|חות}} מ{{רת|יכן}} נ{{רת|מי}} ה{{רת|נהו}} נ{{רת|אגני}} ד{{רת|ארעא}} מ{{רת|יקרו}} ש{{רת|דרא}} ד{{רת|ארעא}} מ{{רת|קרו}} ג{{רת|בי}} מ{{רת|כר}} ת{{רת|נן}} ה{{רת|אומר}} ל{{רת|חבירו}} ב{{רת|ית}} כ{{רת|ור}} ע{{רת|פר}} א{{רת|ני}} מ{{רת|וכר}} ל{{רת|ך}} ו{{רת|היו}} ש{{רת|ם}} נ{{רת|קעים}} ע{{רת|מוקים}} ע{{רת|שרה}} ט{{רת|פחים}} א{{רת|ו}} ס{{רת|לעים}} ג{{רת|בוהים}} ע{{רת|שרה}} ט{{רת|פחים}} א{{רת|ין}} נ{{רת|מדדים}} ע{{רת|מה}} פ{{רת|חות}} מ{{רת|כאן}} נ{{רת|מדדים}} ע{{רת|מה}} ו{{רת|אמר}} מ{{רת|ר}} ע{{רת|וקבא}} ב{{רת|ר}} ח{{רת|מא}} א{{רת|ע"פ}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|לאים}} מ{{רת|ים}} מ{{רת|"ט}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} פ{{רת|פא}} ל{{רת|פי}} ש{{רת|אין}} א{{רת|דם}} ר{{רת|וצה}} ש{{רת|יתן}} א{{רת|ת}} מ{{רת|עותיו}} ב{{רת|שדה}} א{{רת|חת}} ו{{רת|יראה}} ל{{רת|ו}} כ{{רת|שנים}} ו{{רת|כשלשה}} מ{{רת|קומות}} ה{{רת|כא}} מ{{רת|אי}} ל{{רת|הקדש}} מ{{רת|דמינן}} ל{{רת|ה}} א{{רת|ו}} ל{{רת|מכר}} מ{{רת|דמינן}} ל{{רת|ה}} מ{{רת|סתברא}} ל{{רת|הקדש}} מ{{רת|דמינן}} ל{{רת|ה}} ד{{רת|אמר}} ל{{רת|ה}} א{{רת|נא}} ט{{רת|רחנא}} ו{{רת|זרענא}} ו{{רת|מייתינא}}: '''[[משנה/קידושין/ג#ד|מתני']]''' ר{{רת|'}} מ{{רת|איר}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|ל}} ת{{רת|נאי}} ש{{רת|אינו}} כ{{רת|תנאי}} ב{{רת|ני}} ג{{רת|ד}} ו{{רת|בני}} ר{{רת|אובן}} א{{רת|ינו}} ת{{רת|נאי}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/במדבר/לב#כט|ו{{רת|יאמר}} א{{רת|ליהם}} א{{רת|ם}} י{{רת|עברו}} ב{{רת|ני}} ג{{רת|ד}} ו{{רת|בני}} ר{{רת|אובן}}]] ו{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/במדבר/לב#ל|ו{{רת|אם}} ל{{רת|א}} י{{רת|עברו}} ח{{רת|לוצים}}]] ר{{רת|בי}} ח{{רת|נינא}} ב{{רת|ן}} ג{{רת|מליאל}} א{{רת|ומר}} צ{{רת|ריך}} ה{{רת|דבר}} ל{{רת|אומרו}} ש{{רת|אלמלא}} כ{{רת|ן}} י{{רת|ש}} ב{{רת|משמע}} ש{{רת|אפי'}} ב{{רת|ארץ}} כ{{רת|נען}} ל{{רת|א}} י{{רת|נחלו}}: '''גמ'''' ש{{רת|פיר}} ק{{רת|אמר}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|'}} ח{{רת|נינא}} ב{{רת|ן}} ג{{רת|מליאל}} ל{{רת|ר"מ}} א{{רת|מר}} ל{{רת|ך}} ר{{רת|בי}} מ{{רת|איר}} א{{רת|י}} ס{{רת|לקא}} ד{{רת|עתך}} ל{{רת|או}} ל{{רת|תנאי}} כ{{רת|פול}} ה{{רת|וא}} ד{{רת|אתא}} ל{{רת|כתוב}} ו{{רת|אם}} ל{{רת|א}} י{{רת|עברו}} ו{{רת|נאחזו}} ב{{רת|תוככם}} ב{{רת|ארץ}} כ{{רת|נען}} {{שומר דף בבלי|למה}} | |||
ש"מ | |||
{{שומר דף בבלי|למה | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:24, 4 באוגוסט 2020
עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')
המקדיש שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף היו נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה והוינן בה נהי דבהדי ארעא לא קדשו נקדשו באפי נפשייהו וכי תימא כמה דלא הוי בית כור לא חשיב ורמינהו שדה מה ת"ל לפי שנאמר זרע חומר שעורים בחמשים אין לי אלא שהקדיש בענין הזה מנין לרבות לתך וחצי לתך סאה תרקב וחצי תרקב ואפי' רובע מנין ת"ל שדה מכל מקום אמר מר עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים עסקינן משום דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים גבוהים ש"מ אי הכי אפילו פחות מיכן נמי הנהו נאגני דארעא מיקרו שדרא דארעא מקרו גבי מכר תנן האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך והיו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדים עמה פחות מכאן נמדדים עמה ואמר מר עוקבא בר חמא אע"פ שאין מלאים מים מ"ט אמר רב פפא לפי שאין אדם רוצה שיתן את מעותיו בשדה אחת ויראה לו כשנים וכשלשה מקומות הכא מאי להקדש מדמינן לה או למכר מדמינן לה מסתברא להקדש מדמינן לה דאמר לה אנא טרחנא וזרענא ומייתינא: מתני' ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר ויאמר אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וכתיב ואם לא יעברו חלוצים רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו: גמ' שפיר קאמר ליה ר' חנינא בן גמליאל לר"מ אמר לך רבי מאיר אי סלקא דעתך לאו לתנאי כפול הוא דאתא לכתוב ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם בארץ כנען