ראשי תיבות בבלי/כריתות/ז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הכנה ליצירת ראשי תיבות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{רת הוראות}} | |||
ה{{רת|כי}} ק{{רת|אמר}} מ{{רת|גדף}} מ{{רת|ביא}} ק{{רת|רבן}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|בא}} ב{{רת|ו}} כ{{רת|רת}} ב{{רת|מקום}} ק{{רת|רבן}} ד{{רת|ברי}} ר{{רת|"ע}} ק{{רת|סבר}} מ{{רת|יגו}} ד{{רת|בעי}} מ{{רת|כתב}} כ{{רת|רת}} ב{{רת|עלמא}} ו{{רת|כתיב}} כ{{רת|רת}} ב{{רת|מקום}} ק{{רת|רבן}} ש{{רת|מע}} מ{{רת|ינה}} מ{{רת|ייתי}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|אומר}} [[תנ"ך/במדבר/ט#יג|ח{{רת|טאו}} י{{רת|שא}}]] א{{רת|תא}} ל{{רת|רבנן}} ו{{רת|הכי}} ק{{רת|אמר}} ר{{רת|"ע}} ל{{רת|רבנן}} א{{רת|מריתו}} מ{{רת|גדף}} ל{{רת|ית}} ב{{רת|יה}} מ{{רת|עשה}} מ{{רת|הו}} מ{{רת|גדף}} מ{{רת|ברך}} א{{רת|ת}} ה{{רת|שם}} א{{רת|לא}} כ{{רת|רת}} ד{{רת|כתיב}} ל{{רת|מאי}} א{{רת|תא}} א{{רת|מרי}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|יתן}} כ{{רת|רת}} ל{{רת|מקלל}} ד{{רת|כתיב}} ב{{רת|מקלל}}([[תנ"ך/במדבר/ט#יג|ח{{רת|טאו}} י{{רת|שא}} ה{{רת|איש}} ה{{רת|הוא]])}} ו{{רת|כתיב}} ב{{רת|פסח}} ש{{רת|ני}} [[תנ"ך/במדבר/ט#יג|{{רת|חטאו}} י{{רת|שא}}]] מ{{רת|ה}} ל{{רת|הלן}} כ{{רת|רת}} א{{רת|ף}} כ{{רת|אן}} כ{{רת|רת}} ת{{רת|"ר}} [[תנ"ך/במדבר/טו#ל|א{{רת|ת}} ה{{רת|'}} [ה{{רת|וא]}} מ{{רת|גדף}}]] א{{רת|יסי}} ב{{רת|ן}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|אדם}} ה{{רת|אומר}} ל{{רת|חבירו}} ג{{רת|ירפתה}} ה{{רת|קערה}} ו{{רת|חיסרתה}} ק{{רת|סבר}} מ{{רת|גדף}} מ{{רת|ברך}} א{{רת|ת}} ה{{רת|שם}} ה{{רת|וא}} ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זריה}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|אדם}} ה{{רת|אומר}} ל{{רת|חבירו}} ג{{רת|ירפתה}} ה{{רת|קערה}} ו{{רת|לא}} ח{{רת|יסרתה}} ק{{רת|סבר}} מ{{רת|גדף}} ה{{רת|יינו}} ע{{רת|ובד}} ע{{רת|"ז}} ת{{רת|ניא}} א{{רת|ידך}} א{{רת|ת}} ה{{רת|'}} ר{{רת|בי}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זריה}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|עובד}} ע{{רת|"ז}} ה{{רת|כתוב}} מ{{רת|דבר}} ו{{רת|חכמים}} א{{רת|ומרים}} ל{{רת|א}} ב{{רת|א}} ה{{רת|כתוב}} א{{רת|לא}} ל{{רת|יתן}} כ{{רת|רת}} ל{{רת|מברך}} ה{{רת|שם}} | |||
לא | |||
לא | |||
{{ | |||
{{ | '''[[משנה/כריתות/א#ג|מתני']]''' י{{רת|ש}} מ{{רת|ביאות}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|נאכל}} ו{{רת|יש}} מ{{רת|ביאות}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|אינו}} נ{{רת|אכל}} ו{{רת|יש}} ש{{רת|אינם}} מ{{רת|ביאות}} [מ{{רת|ביאות]}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|נאכל}} ה{{רת|מפלת}} כ{{רת|מין}} ב{{רת|המה}} ח{{רת|יה}} ו{{רת|עוף}} ד{{רת|ר"מ}} ו{{רת|חכ"א}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|יהא}} ב{{רת|ו}} מ{{רת|צורת}} א{{רת|דם}} ה{{רת|מפלת}} ס{{רת|נדל}} א{{רת|ו}} ש{{רת|יליא}} א{{רת|ו}} ש{{רת|פיר}} מ{{רת|רוקם}} ו{{רת|היוצא}} מ{{רת|חותך}} ו{{רת|כן}} ש{{רת|פחה}} ש{{רת|הפילה}} מ{{רת|ביאה}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|נאכל}} ו{{רת|אלו}} מ{{רת|ביאות}} ו{{רת|אינן}} נ{{רת|אכלות}} ה{{רת|מפלת}} ו{{רת|אין}} י{{רת|ודע}} מ{{רת|ה}} ה{{רת|פילה}} ו{{רת|שתי}} נ{{רת|שים}} ש{{רת|הפילו}} א{{רת|חת}} מ{{רת|מין}} פ{{רת|טור}} ו{{רת|אחת}} מ{{רת|מין}} ח{{רת|ובה}} א{{רת|"ר}} י{{רת|וסי}} א{{רת|ימתי}} ב{{רת|זמן}} ש{{רת|הלכו}} ז{{רת|ה}} ל{{רת|מזרח}} ו{{רת|זה}} ל{{רת|מערב}} א{{רת|בל}} א{{רת|ם}} ה{{רת|יו}} ש{{רת|תיהן}} ע{{רת|ומדות}} ש{{רת|תיהן}} מ{{רת|ביאות}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|נאכל}} א{{רת|לו}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|ביאות}} ה{{רת|מפלת}} ש{{רת|פיר}} מ{{רת|לא}} מ{{רת|ים}} מ{{רת|לא}} ד{{רת|ם}} מ{{רת|לא}} ג{{רת|נינים}} ה{{רת|מפלת}} כ{{רת|מין}} ד{{רת|גים}} ו{{רת|חגבים}} ו{{רת|שקצים}} ו{{רת|רמשים}} ה{{רת|מפלת}} י{{רת|ום}} א{{רת|רבעים}} ו{{רת|יוצא}} ד{{רת|ופן}} ר{{רת|'}} ש{{רת|מעון}} מ{{רת|חייב}} ב{{רת|יוצא}} ד{{רת|ופן}}: '''גמ'''' ש{{רת|פחה}} מ{{רת|נלן}} ד{{רת|ת"ר}} [[תנ"ך/ויקרא/יב#ב|ב{{רת|ני}} י{{רת|שראל}}]] א{{רת|ין}} ל{{רת|י}} א{{רת|לא}} ב{{רת|ני}} י{{רת|שראל}} ג{{רת|יורת}} ו{{רת|שפחה}} מ{{רת|נין}} ת{{רת|"ל}} [[תנ"ך/ויקרא/יב#ב|א{{רת|שה}}]] מ{{רת|אי}} ו{{רת|כן}} ש{{רת|פחה}} ס{{רת|"ד}} א{{רת|מינא}} כ{{רת|י}} א{{רת|מרינן}} כ{{רת|ל}} מ{{רת|צות}} ש{{רת|האשה}} ח{{רת|ייבת}} ב{{רת|ה}} ע{{רת|בד}} ח{{רת|ייב}} ב{{רת|ה}} ה{{רת|"מ}} ב{{רת|דבר}} ש{{רת|שוה}} ב{{רת|ין}} א{{רת|יש}} ו{{רת|בין}} א{{רת|שה}} א{{רת|בל}} י{{רת|ולדת}} ד{{רת|בנשים}} א{{רת|יתא}} ב{{רת|אנשים}} ל{{רת|יתא}} א{{רת|ימא}} ל{{רת|א}} ת{{רת|חייב}} ש{{רת|פחה}} א{{רת|הכי}} ת{{רת|נא}} ש{{רת|פחה}}: א{{רת|לו}} מ{{רת|ביאין}} ק{{רת|רבן}} כ{{רת|ו'}}: מ{{רת|אי}} ע{{רת|בדין}} מ{{רת|ייתין}} ת{{רת|רוייהו}} ח{{רת|ד}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|דאי}} ו{{רת|חטאת}} ע{{רת|וף}} ס{{רת|פק}} ו{{רת|מתני}} ו{{רת|מי}} א{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|ר'}} י{{רת|וסי}} ת{{רת|נאה}} ו{{רת|התנן}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|מעון}} א{{רת|ומר}} מ{{רת|ביאות}} ש{{רת|ניהן}} ח{{רת|טאת}} א{{רת|חת}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וסי}} א{{רת|ומר}} א{{רת|ין}} ש{{רת|ניהן}} מ{{רת|ביאות}} ח{{רת|טאת}} א{{רת|חת}} א{{רת|למא}} ל{{רת|ר'}} י{{רת|וסי}} ל{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ת{{רת|נאה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בא}} מ{{רת|ודה}} ר{{רת|'}} י{{רת|וסי}} ב{{רת|מחוסר}} כ{{רת|פרה}} ו{{רת|כן}} כ{{רת|י}} א{{רת|תא}} ר{{רת|בין}} א{{רת|מר}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} מ{{רת|ודה}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וסי}} ב{{רת|מחוסר}} כ{{רת|פרה}} מ{{רת|"ט}} ה{{רת|תם}} ב{{רת|עי}} ג{{רת|ברא}} י{{רת|דיעה}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/ויקרא/ד#כג|א{{רת|ו}} ה{{רת|ודע}} א{{רת|ליו}} ח{{רת|טאתו}}]] ה{{רת|ילכך}} ל{{רת|א}} מ{{רת|תיין}} ו{{רת|מתני}} א{{רת|בל}} ה{{רת|כא}} כ{{רת|י}} מ{{רת|תיין}} נ{{רת|שים}} ק{{רת|רבן}} ל{{רת|אישתרויי}} ב{{רת|אכילת}} ק{{רת|דשים}} כ{{רת|דתני}} ס{{רת|יפא}} ד{{רת|ההיא}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וסי}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|ל}} ח{{רת|טאת}} ש{{רת|היא}} ב{{רת|אה}} ע{{רת|ל}} ח{{רת|טא}} א{{רת|ין}} ש{{רת|תים}} מ{{רת|ביאות}} א{{רת|ותה}}: א{{רת|לו}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|ביאות}} כ{{רת|ו'}} ר{{רת|'}} ש{{רת|מעון}} מ{{רת|חייב}} ב{{רת|יוצא}} ד{{רת|ופן}}: מ{{רת|"ט}} ד{{רת|ר"ש}} א{{רת|מר}} ר{{רת|"ל}} א{{רת|מר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/ויקרא/יב#ה|ו{{רת|אם}} נ{{רת|קבה}} ת{{רת|לד}}]] ל{{רת|רבות}} ל{{רת|ידה}} א{{רת|חרת}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|יא}} י{{רת|וצא}} ד{{רת|ופן}} ו{{רת|רבנן}} מ{{רת|"ט}} א{{רת|"ר}} מ{{רת|ני}} ב{{רת|ר}} פ{{רת|טיש}} [[תנ"ך/ויקרא/יב#ב|א{{רת|שה}} כ{{רת|י}} ת{{רת|זריע}} ו{{רת|ילדה}}]] ע{{רת|ד}} ש{{רת|תלד}} מ{{רת|מקום}} ש{{רת|מזרעת}}: '''[[משנה/כריתות/א#ו|מתני']]''' ה{{רת|מפלת}} ל{{רת|אור}} ש{{רת|מונים}} ו{{רת|אחד}} ב{{רת|"ש}} פ{{רת|וטרין}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|קרבן}} ו{{רת|ב"ה}} מ{{רת|חייבין}} א{{רת|מרו}} ב{{רת|"ה}} ל{{רת|ב"ש}} מ{{רת|"ש}} א{{רת|ור}} ש{{רת|מונים}} ו{{רת|אחד}} מ{{רת|יום}} ש{{רת|מונים}} ו{{רת|אחד}} א{{רת|ם}} ש{{רת|יוה}} ל{{רת|ו}} ל{{רת|טומאה}} ל{{רת|א}} י{{רת|שוה}} ל{{רת|ו}} ל{{רת|קרבן}} א{{רת|מרו}} ל{{רת|הם}} ב{{רת|"ש}} ל{{רת|א}} א{{רת|ם}} א{{רת|מרתם}} ב{{רת|מפלת}} י{{רת|ום}} ש{{רת|מונים}} ו{{רת|אחד}} ש{{רת|כן}} י{{רת|צאה}} ל{{רת|שעה}} ש{{רת|היא}} ר{{רת|אויה}} ל{{רת|הביא}} ב{{רת|ה}} ק{{רת|רבן}} ת{{רת|אמר}} ב{{רת|מפלת}} ל{{רת|אור}} ש{{רת|מונים}} ו{{רת|אחד}} ש{{רת|לא}} י{{רת|צאה}} ל{{רת|שעה}} ש{{רת|היא}} ר{{רת|אויה}} ל{{רת|הביא}} ב{{רת|ה}} ק{{רת|רבן}} א{{רת|מרו}} ל{{רת|הן}} ב{{רת|"ה}} ו{{רת|הלא}} ה{{רת|מפלת}} י{{רת|ום}} ש{{רת|מונים}} ו{{רת|אחד}} ש{{רת|חל}} ל{{רת|היות}} ב{{רת|שבת}} ת{{רת|וכיח}} ש{{רת|לא}} י{{רת|צאה}} ל{{רת|שעה}} ש{{רת|היא}} ר{{רת|אויה}} ל{{רת|הביא}} ב{{רת|הו}} ק{{רת|רבן}} ו{{רת|חייבת}} ק{{רת|רבן}} א{{רת|מרו}} ל{{רת|הן}} ב{{רת|"ש}} ל{{רת|א}} א{{רת|ם}} א{{רת|מרתם}} י{{רת|ום}} ש{{רת|מונים}} ו{{רת|אחד}} ש{{רת|חל}} ל{{רת|היות}} ב{{רת|שבת}} ש{{רת|אף}} ע{{רת|ל}} פ{{רת|י}} ש{{רת|אינן}} ר{{רת|אוי}} ל{{רת|קרבן}} י{{רת|חיד}} ר{{רת|אוי}} ל{{רת|קרבן}} צ{{רת|יבור}} ת{{רת|אמר}} ב{{רת|מפלת}} ל{{רת|אור}} ש{{רת|מונים}} (י{{רת|ום)}} ו{{רת|אחד}} ש{{רת|אין}} ה{{רת|לילה}} ר{{רת|אוי}} ל{{רת|א}} ל{{רת|קרבן}} י{{רת|חיד}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|קרבן}} צ{{רת|יבור}} ו{{רת|הדמים}} א{{רת|ינן}} מ{{רת|וכיחים}} ש{{רת|המפלת}} ב{{רת|תוך}} מ{{רת|לאת}} ד{{רת|מיה}} ט{{רת|מאים}} ו{{רת|פטורה}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|קרבן}}: {{שומר דף בבלי|גמ'}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:16, 4 באוגוסט 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ישנים באר שבע חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')
הכי קאמר מגדף מביא קרבן הואיל ובא בו כרת במקום קרבן דברי ר"ע קסבר מיגו דבעי מכתב כרת בעלמא וכתיב כרת במקום קרבן שמע מינה מייתי קרבן ואומר חטאו ישא אתא לרבנן והכי קאמר ר"ע לרבנן אמריתו מגדף לית ביה מעשה מהו מגדף מברך את השם אלא כרת דכתיב למאי אתא אמרי ליה ליתן כרת למקלל דכתיב במקלל(חטאו ישא האיש ההוא) וכתיב בפסח שני חטאו ישא מה להלן כרת אף כאן כרת ת"ר את ה' [הוא] מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם האומר לחבירו גירפתה הקערה וחיסרתה קסבר מגדף מברך את השם הוא ר' אלעזר בן עזריה אומר כאדם האומר לחבירו גירפתה הקערה ולא חיסרתה קסבר מגדף היינו עובד ע"ז תניא אידך את ה' רבי אלעזר בן עזריה אומר בעובד ע"ז הכתוב מדבר וחכמים אומרים לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למברך השם
מתני' יש מביאות קרבן ונאכל ויש מביאות קרבן ואינו נאכל ויש שאינם מביאות [מביאות] קרבן ונאכל המפלת כמין בהמה חיה ועוף דר"מ וחכ"א עד שיהא בו מצורת אדם המפלת סנדל או שיליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך וכן שפחה שהפילה מביאה קרבן ונאכל ואלו מביאות ואינן נאכלות המפלת ואין יודע מה הפילה ושתי נשים שהפילו אחת ממין פטור ואחת ממין חובה א"ר יוסי אימתי בזמן שהלכו זה למזרח וזה למערב אבל אם היו שתיהן עומדות שתיהן מביאות קרבן ונאכל אלו שאין מביאות המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינים המפלת כמין דגים וחגבים ושקצים ורמשים המפלת יום ארבעים ויוצא דופן ר' שמעון מחייב ביוצא דופן: גמ' שפחה מנלן דת"ר בני ישראל אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה מנין ת"ל אשה מאי וכן שפחה ס"ד אמינא כי אמרינן כל מצות שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ה"מ בדבר ששוה בין איש ובין אשה אבל יולדת דבנשים איתא באנשים ליתא אימא לא תחייב שפחה אהכי תנא שפחה: אלו מביאין קרבן כו': מאי עבדין מייתין תרוייהו חד קרבן ודאי וחטאת עוף ספק ומתני ומי אית ליה לר' יוסי תנאה והתנן רבי שמעון אומר מביאות שניהן חטאת אחת רבי יוסי אומר אין שניהן מביאות חטאת אחת אלמא לר' יוסי לית ליה תנאה אמר רבא מודה ר' יוסי במחוסר כפרה וכן כי אתא רבין אמר ר' יוחנן מודה רבי יוסי במחוסר כפרה מ"ט התם בעי גברא ידיעה דכתיב או הודע אליו חטאתו הילכך לא מתיין ומתני אבל הכא כי מתיין נשים קרבן לאישתרויי באכילת קדשים כדתני סיפא דההיא רבי יוסי אומר כל חטאת שהיא באה על חטא אין שתים מביאות אותה: אלו שאין מביאות כו' ר' שמעון מחייב ביוצא דופן: מ"ט דר"ש אמר ר"ל אמר קרא ואם נקבה תלד לרבות לידה אחרת מאי היא יוצא דופן ורבנן מ"ט א"ר מני בר פטיש אשה כי תזריע וילדה עד שתלד ממקום שמזרעת: מתני' המפלת לאור שמונים ואחד ב"ש פוטרין מן הקרבן וב"ה מחייבין אמרו ב"ה לב"ש מ"ש אור שמונים ואחד מיום שמונים ואחד אם שיוה לו לטומאה לא ישוה לו לקרבן אמרו להם ב"ש לא אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד שכן יצאה לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן תאמר במפלת לאור שמונים ואחד שלא יצאה לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן אמרו להן ב"ה והלא המפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת תוכיח שלא יצאה לשעה שהיא ראויה להביא בהו קרבן וחייבת קרבן אמרו להן ב"ש לא אם אמרתם יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת שאף על פי שאינן ראוי לקרבן יחיד ראוי לקרבן ציבור תאמר במפלת לאור שמונים (יום) ואחד שאין הלילה ראוי לא לקרבן יחיד ולא לקרבן ציבור והדמים אינן מוכיחים שהמפלת בתוך מלאת דמיה טמאים ופטורה מן הקרבן: