ראשי תיבות בבלי/סוכה/מח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
כמין שני חוטמין דקין ({{הערה|[צ"ל: '''אחד''']. מסורת הש"ס}}ואחד) מעובה ואחד
{{רת הוראות}}
דק כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת מערבו
כ{{רת|מין}} ש{{רת|ני}} ח{{רת|וטמין}} ד{{רת|קין}} (ו{{רת|אחד)}} מ{{רת|עובה}} ו{{רת|אחד}} ד{{רת|ק}} כ{{רת|די}} ש{{רת|יהו}} ש{{רת|ניהם}} כ{{רת|לין}} ב{{רת|בת}} א{{רת|חת}} מ{{רת|ערבו}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} מ{{רת|זרחו}} ש{{רת|ל}} י{{רת|ין}} ע{{רת|ירה}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} ל{{רת|תוך}} ש{{רת|ל}} י{{רת|ין}} ו{{רת|של}} י{{רת|ין}} ל{{רת|תוך}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} י{{רת|צא}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|לוג}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|נסך}} כ{{רת|ל}} ש{{רת|מונה}} ו{{רת|למנסך}} א{{רת|ומר}} ל{{רת|ו}} ה{{רת|גבה}} י{{רת|דך}} ש{{רת|פעם}} א{{רת|חד}} נ{{רת|סך}} א{{רת|חד}} ע{{רת|ל}} ג{{רת|בי}} ר{{רת|גליו}} ו{{רת|רגמוהו}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|עם}} ב{{רת|אתרוגיהן}} כ{{רת|מעשהו}} ב{{רת|חול}} כ{{רת|ך}} מ{{רת|עשהו}} ב{{רת|שבת}} א{{רת|לא}} ש{{רת|היה}} מ{{רת|מלא}} מ{{רת|ערב}} ש{{רת|בת}} ח{{רת|בית}} ש{{רת|ל}} ז{{רת|הב}} ש{{רת|אינה}} מ{{רת|קודשת}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|שילוח}} ו{{רת|מניחה}} ב{{רת|לשכה}} נ{{רת|שפכה}} נ{{רת|תגלתה}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|מלא}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|כיור}} ש{{רת|היין}} ו{{רת|המים}} מ{{רת|גולין}} פ{{רת|סולין}} ל{{רת|גבי}} מ{{רת|זבח}}: '''גמ'''' מ{{רת|נא}} ה{{רת|נ}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ע{{רת|ינא}} ד{{רת|אמר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/ישעיה/יב#ג|ו{{רת|שאבתם}} מ{{רת|ים}} ב{{רת|ששון}} ו{{רת|גו'}}]] ה{{רת|נהו}} ת{{רת|רי}} מ{{רת|יני}} ח{{רת|ד}} ש{{רת|מיה}} ש{{רת|שון}} ו{{רת|חד}} ש{{רת|מיה}} ש{{רת|מחה}} א{{רת|}} ש{{רת|שון}} ל{{רת|שמחה}} א{{רת|נא}} ע{{רת|דיפנא}} מ{{רת|ינך}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/ישעיה/לה#י|ש{{רת|שון}} ו{{רת|שמחה}} י{{רת|שיגו}} ו{{רת|גו'}}]] א{{רת|}} ש{{רת|מחה}} ל{{רת|ששון}} א{{רת|נא}} ע{{רת|דיפנא}} מ{{רת|ינך}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/אסתר/ח#יז|ש{{רת|מחה}} ו{{רת|ששון}} ל{{רת|יהודים}}]] א{{רת|}} ש{{רת|שון}} ל{{רת|שמחה}} ח{{רת|ד}} י{{רת|ומא}} ש{{רת|בקוך}} ו{{רת|שויוך}} פ{{רת|רוונקא}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/ישעיה/נה#יב|כ{{רת|י}} ב{{רת|שמחה}} ת{{רת|צאו}}]] א{{רת|}} ש{{רת|מחה}} ל{{רת|ששון}} ח{{רת|ד}} י{{רת|ומא}} ש{{רת|בקוך}} ו{{רת|מלו}} ב{{רת|ך}} מ{{רת|יא}} ד{{רת|כתיב}} ו{{רת|שאבתם}} מ{{רת|ים}} ב{{רת|ששון}} א{{רת|}} ה{{רת|הוא}} מ{{רת|ינא}} ד{{רת|שמיה}} ש{{רת|שון}} ל{{רת|ר'}} א{{רת|בהו}} ע{{רת|תידיתו}} ד{{רת|תמלו}} ל{{רת|י}} מ{{רת|ים}} ל{{רת|עלמא}} ד{{רת|אתי}} ד{{רת|כתיב}} ו{{רת|שאבתם}} מ{{רת|ים}} ב{{רת|ששון}} א{{רת|}} א{{רת|י}} ה{{רת|וה}} כ{{רת|תיב}} ל{{רת|ששון}} כ{{רת|דקאמרת}} ה{{רת|שתא}} ד{{רת|כתיב}} ב{{רת|ששון}} מ{{רת|שכיה}} ד{{רת|ההוא}} ג{{רת|ברא}} מ{{רת|שוינן}} ל{{רת|יה}} ג{{רת|ודא}} ו{{רת|מלינן}} ב{{רת|יה}} מ{{רת|יא}}: ע{{רת|לה}} ב{{רת|כבש}} ו{{רת|פנה}} ל{{רת|שמאלו}} כ{{רת|ו'}}: ת{{רת|}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|עולים}} ל{{רת|מזבח}} ע{{רת|ולין}} ד{{רת|רך}} י{{רת|מין}} ו{{רת|מקיפין}} ו{{רת|יורדין}} ד{{רת|רך}} ש{{רת|מאל}} ח{{רת|וץ}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|עולה}} ל{{רת|שלשה}} ד{{רת|ברים}} ה{{רת|ללו}} ש{{רת|עולין}} ד{{רת|רך}} ש{{רת|מאל}} ו{{רת|חוזרין}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|עקב}} ו{{רת|אלו}} ה{{רת|ן}} נ{{רת|יסוך}} ה{{רת|מים}} ו{{רת|ניסוך}} ה{{רת|יין}} ו{{רת|עולת}} ה{{רת|עוף}} כ{{רת|שרבתה}} ב{{רת|מזרח}}: א{{רת|לא}} ש{{רת|היו}} מ{{רת|שחירין}}: ב{{רת|שלמא}} ד{{רת|יין}} מ{{רת|שחיר}} ד{{רת|מיא}} א{{רת|מאי}} מ{{רת|שחיר}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|ר}} ע{{רת|ירה}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} ל{{רת|תוך}} ש{{רת|ל}} י{{רת|ין}} ו{{רת|של}} י{{רת|ין}} ל{{רת|תוך}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} י{{רת|צא}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} א{{רת|תי}} ל{{רת|אשחורי}}: ו{{רת|מנוקבים}} כ{{רת|מין}} ב{{רת|'}} ח{{רת|וטמין}} ו{{רת|כו'}}: ל{{רת|ימא}} מ{{רת|תניתין}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} ה{{רת|יא}} ו{{רת|לא}} ר{{רת|בנן}} ד{{רת|תנן}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|לוג}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|נסך}} כ{{רת|ל}} ש{{רת|מונה}} ד{{רת|אי}} ר{{רת|בנן}} כ{{רת|י}} ה{{רת|דדי}} נ{{רת|ינהו}} א{{רת|פי'}} ת{{רת|ימא}} ר{{רת|בנן}} ח{{רת|מרא}} ס{{רת|מיך}} מ{{רת|יא}} ק{{רת|ליש}} ה{{רת|כי}} נ{{רת|מי}} מ{{רת|סתברא}} ד{{רת|אי}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} ר{{רת|חב}} ו{{רת|קצר}} א{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ד{{רת|תניא}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} ש{{רת|ני}} ק{{רת|שוואות}} ה{{רת|יו}} ש{{רת|ם}} א{{רת|חד}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} ו{{רת|אחד}} ש{{רת|ל}} י{{רת|ין}} ש{{רת|ל}} י{{רת|ין}} פ{{רת|יה}} ר{{רת|חב}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}} פ{{רת|יה}} ק{{רת|צר}} כ{{רת|די}} ש{{רת|יהו}} ש{{רת|ניהם}} כ{{רת|לין}} ב{{רת|בת}} א{{רת|חת}} ש{{רת|}}: מ{{רת|ערבו}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|ים}}: ת{{רת|}} מ{{רת|עשה}} ב{{רת|צדוקי}} א{{רת|חד}} ש{{רת|ניסך}} ע{{רת|ל}} ג{{רת|בי}} ר{{רת|גליו}} ו{{רת|רגמוהו}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|עם}} ב{{רת|אתרוגיהן}} ו{{רת|אותו}} ה{{רת|יום}} נ{{רת|פגמה}} ק{{רת|רן}} ה{{רת|מזבח}} ו{{רת|הביאו}} ב{{רת|ול}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|לח}} ו{{רת|סתמוהו}} ל{{רת|א}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|הוכשר}} ל{{רת|עבודה}} א{{רת|לא}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|לא}} י{{רת|ראה}} מ{{רת|זבח}} פ{{רת|גום}} {{שומר דף בבלי|שכל}}
של מים מזרחו של יין עירה של מים לתוך
של יין ושל יין לתוך של מים יצא ר' יהודה
אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ולמנסך
אומר לו הגבה ידך שפעם אחד נסך אחד
על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא
שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב
שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה
נשפכה נתגלתה היה ממלא מן הכיור
שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח:  
'''גמ'''' מנא הנ"מ אמר רב עינא דאמר קרא
[[תנ"ך/ישעיה/יב#ג|ושאבתם מים בששון וגו']] הנהו תרי מיני
חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה א"ל ששון
לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/לה#י|ששון
ושמחה ישיגו וגו']] א"ל שמחה לששון אנא
עדיפנא מינך דכתיב [[תנ"ך/אסתר/ח#יז|שמחה וששון ליהודים]]  
א"ל ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך
פרוונקא דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/נה#יב|כי בשמחה תצאו]] א"ל  
שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך
מיא דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל ההוא
מינא דשמיה ששון לר' אבהו עתידיתו
דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם
מים בששון א"ל אי הוה כתיב לששון
כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכיה
דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה
מיא: עלה בכבש ופנה לשמאלו כו':  
ת"ר כל העולים למזבח עולין דרך ימין
ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולין
דרך שמאל וחוזרין על העקב ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף
כשרבתה במזרח: אלא שהיו משחירין: בשלמא דיין משחיר דמיא אמאי
משחיר כיון דאמר מר עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של  
מים יצא של מים אתי לאשחורי: ומנוקבים כמין ב' חוטמין וכו':  
לימא מתניתין ר' יהודה היא ולא רבנן דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה
מנסך כל שמונה דאי רבנן כי הדדי נינהו אפי' תימא רבנן חמרא סמיך
מיא קליש הכי נמי מסתברא דאי רבי יהודה רחב וקצר אית ליה
דתניא רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של
יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת
ש"מ: מערבו של מים: ת"ר מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו
ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של
מלח וסתמוהו לא מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא יראה מזבח פגום
{{שומר דף בבלי|שכל}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: סוכה]]

גרסה אחרונה מ־19:37, 3 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
עמק סוכות
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

כמין שני חוטמין דקיןאחד) מעובה ואחד דק כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת מערבו של מים מזרחו של יין עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא ר' יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ולמנסך אומר לו הגבה ידך שפעם אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה נתגלתה היה ממלא מן הכיור שהיין והמים מגולין פסולין לגבי מזבח: גמ' מנא הנ"מ אמר רב עינא דאמר קרא ושאבתם מים בששון וגו' הנהו תרי מיני חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה א ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב ששון ושמחה ישיגו וגו' א שמחה לששון אנא עדיפנא מינך דכתיב שמחה וששון ליהודים א ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא דכתיב כי בשמחה תצאו א שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון א ההוא מינא דשמיה ששון לר' אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון א אי הוה כתיב לששון כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא: עלה בכבש ופנה לשמאלו כו': ת כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח: אלא שהיו משחירין: בשלמא דיין משחיר דמיא אמאי משחיר כיון דאמר מר עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא של מים אתי לאשחורי: ומנוקבים כמין ב' חוטמין וכו': לימא מתניתין ר' יהודה היא ולא רבנן דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה דאי רבנן כי הדדי נינהו אפי' תימא רבנן חמרא סמיך מיא קליש הכי נמי מסתברא דאי רבי יהודה רחב וקצר אית ליה דתניא רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת ש: מערבו של מים: ת מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו לא מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא יראה מזבח פגום
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף