מנחת שי/דברי הימים א/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - גירסא ראשונית של הטקסט פורסמה ברשיון נחלת הכלל ב'ספריא' ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ישיב.''' | '''ישיב.''' ישוב ק': | ||
== ז == | == ז == | ||
'''ובני בלע אצבון וגו' וירימות.''' | '''ובני בלע אצבון וגו' וירימות.''' ברוב המדוייקים הרי"ש בחירק ומלא יו"ד ומסרה גדולה שלנו ירימות ו' מלא ונראה שצריך להוסיף זה עמהם וא"כ יהיה ז' וזהו פרטן וירימות ועירי דהכא. וירימות ובעלים (ד"ה א' י"ב) ובני מושי מחלי ועדר וירימות (ד"ה א' כ"ד) וזהו שכתבו שם האחרון דבסמסורת שלמעלה כתיב בני מושי הראשון והוא בד"ה א' סי' כ"ה כמ"ש לקמן להימן וגו'. שבואל וירימות (ד"ה א' כ"ה) וזהו שכתוב שם להימן ומלת ידותן לא ידעתי מה היא. לנפתלי ירימות (ד"ה א' כ"ח) מחלת בת ירימות (ד"ה ב' י"א) וירימות ויוזבד (ד"ה ב' ל"א) ושנים אלה האחרונים הם הנזכרים במסורת מחלת ויוזבד: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''ובני בכר וגו' ועמרי וירימות.''' | '''ובני בכר וגו' ועמרי וירימות.''' הרי"ש בציר"י ובלא יו"ד אחריה במדוייקים וכן במסורת ירמות ד' בקריא. וסימן ובני בכר זמירה. דהכא ואחיו ששק וירמות (ד"ה א' ח') בני מושי מחלי ועדר וירמות וזהו האמור במסורת בני מושי הראשון שהוא בד"ה א' כ"ג ודסי' כ"ד נקרא אחרון כמ"ש למעלה לחמשה עשר לירמות (ד"ה א' כ"ה) כן מצאתי במסרה כ"י וכן צריך להוסיף במס"ג ואחיו ששק ולמחוק בני ידותן גדליהו כי הוא בד"ה א' סי' כ"ה ולא נזכר מלת ירמות באותו פ': | ||
== י == | == י == | ||
'''בלהן יעיש.''' | '''בלהן יעיש.''' יעוש קרי: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''יחציאל.''' | '''יחציאל.''' ברוב המדוייקי' החי"ת בחט"ף פתח והצד"י בחירק: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''ובני אולם בדן.''' | '''ובני אולם בדן.''' עיין מה שכתבתי בפרשת ויגש אצל ובני דן חשים: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''איש הוד.''' | '''איש הוד.''' י"ס אישהוד מלה חדא: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''ויקרא את שמו בריעה.''' | '''ויקרא את שמו בריעה.''' חד מן ג' דסבירין ותקרא וקריין ויקרא וסי' נמסר בפרשה וישב סימן ל"ח: | ||
'''היתה בביתו.''' | '''היתה בביתו.''' במקצת מדוייקים כ"י בי"ת ראשונה דגושה כמשפט אותיות בג"ד כפ"ת כשהראשונה נקודה בשו"א אע"פ שסמוכה לאותיות אהו"י ובס"ס רפויה וא"כ הוא יוצא מהכלל ועיין פרשה אמור על בבתוליה: | ||
== כז == | == כז == | ||
'''נון בנו.''' | '''נון בנו.''' ברוב הספרים בחולם: | ||
== כח == | == כח == | ||
'''ואחזתם ומושבותם בית אל ובנתיה.''' | '''ואחזתם ומושבותם בית אל ובנתיה.''' כל ובנתיה שבפסוק חסר וא"ו אחר נו"ן ובפ' הנמשך שנים הראשונים חסרים ושנים האחרונים מלאים וכבר כתבתי ענין זה ביהושע סימן י"ז: | ||
'''עד עיה ובנתיה.''' | '''עד עיה ובנתיה.''' טעות גדול נפל בהרבה ספרים מהדפוס שכתוב בהם עד עזה. וזה ברור כשמש שקלקול מדפיסים הוא כי בכל כ"י מדוייקים וגם בדפוסי' ישנים כתוב עיה ביו"ד וכן הוא בספרי המסרות ובחלופים שבין מערבאי למדינחאי יש מחלוקת אם הם תרין מלין או חדא מלה ולמערבאי תרין מלין ולמדינאאי חדא מלה אבל כלם שוים שכתוב עיה ביו"ד: | ||
== לא == | == לא == | ||
'''ברזות.''' | '''ברזות.''' ברזית ק': | ||
== לד == | == לד == | ||
'''ורוהגה.''' | '''ורוהגה.''' יתיר וא"ו אחרי רי"ש והוא חד מן מלין יתירין וא"ו וחטפין קמצין ע"פ המסורה: | ||
''' יחבה.''' | ''' יחבה.''' וחבה ק': | ||
== מ == | == מ == | ||
'''גבורי חילים.''' | '''גבורי חילים.''' ביו"ד אחד לבד אחר חי"ת וטעות נפל בספרים שיש ב' יודי"ן: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:35, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ישיב. ישוב ק':
ז[עריכה]
ובני בלע אצבון וגו' וירימות. ברוב המדוייקים הרי"ש בחירק ומלא יו"ד ומסרה גדולה שלנו ירימות ו' מלא ונראה שצריך להוסיף זה עמהם וא"כ יהיה ז' וזהו פרטן וירימות ועירי דהכא. וירימות ובעלים (ד"ה א' י"ב) ובני מושי מחלי ועדר וירימות (ד"ה א' כ"ד) וזהו שכתבו שם האחרון דבסמסורת שלמעלה כתיב בני מושי הראשון והוא בד"ה א' סי' כ"ה כמ"ש לקמן להימן וגו'. שבואל וירימות (ד"ה א' כ"ה) וזהו שכתוב שם להימן ומלת ידותן לא ידעתי מה היא. לנפתלי ירימות (ד"ה א' כ"ח) מחלת בת ירימות (ד"ה ב' י"א) וירימות ויוזבד (ד"ה ב' ל"א) ושנים אלה האחרונים הם הנזכרים במסורת מחלת ויוזבד:
ח[עריכה]
ובני בכר וגו' ועמרי וירימות. הרי"ש בציר"י ובלא יו"ד אחריה במדוייקים וכן במסורת ירמות ד' בקריא. וסימן ובני בכר זמירה. דהכא ואחיו ששק וירמות (ד"ה א' ח') בני מושי מחלי ועדר וירמות וזהו האמור במסורת בני מושי הראשון שהוא בד"ה א' כ"ג ודסי' כ"ד נקרא אחרון כמ"ש למעלה לחמשה עשר לירמות (ד"ה א' כ"ה) כן מצאתי במסרה כ"י וכן צריך להוסיף במס"ג ואחיו ששק ולמחוק בני ידותן גדליהו כי הוא בד"ה א' סי' כ"ה ולא נזכר מלת ירמות באותו פ':
י[עריכה]
בלהן יעיש. יעוש קרי:
יג[עריכה]
יחציאל. ברוב המדוייקי' החי"ת בחט"ף פתח והצד"י בחירק:
יז[עריכה]
ובני אולם בדן. עיין מה שכתבתי בפרשת ויגש אצל ובני דן חשים:
יח[עריכה]
איש הוד. י"ס אישהוד מלה חדא:
כג[עריכה]
ויקרא את שמו בריעה. חד מן ג' דסבירין ותקרא וקריין ויקרא וסי' נמסר בפרשה וישב סימן ל"ח:
היתה בביתו. במקצת מדוייקים כ"י בי"ת ראשונה דגושה כמשפט אותיות בג"ד כפ"ת כשהראשונה נקודה בשו"א אע"פ שסמוכה לאותיות אהו"י ובס"ס רפויה וא"כ הוא יוצא מהכלל ועיין פרשה אמור על בבתוליה:
כז[עריכה]
נון בנו. ברוב הספרים בחולם:
כח[עריכה]
ואחזתם ומושבותם בית אל ובנתיה. כל ובנתיה שבפסוק חסר וא"ו אחר נו"ן ובפ' הנמשך שנים הראשונים חסרים ושנים האחרונים מלאים וכבר כתבתי ענין זה ביהושע סימן י"ז:
עד עיה ובנתיה. טעות גדול נפל בהרבה ספרים מהדפוס שכתוב בהם עד עזה. וזה ברור כשמש שקלקול מדפיסים הוא כי בכל כ"י מדוייקים וגם בדפוסי' ישנים כתוב עיה ביו"ד וכן הוא בספרי המסרות ובחלופים שבין מערבאי למדינחאי יש מחלוקת אם הם תרין מלין או חדא מלה ולמערבאי תרין מלין ולמדינאאי חדא מלה אבל כלם שוים שכתוב עיה ביו"ד:
לא[עריכה]
ברזות. ברזית ק':
לד[עריכה]
ורוהגה. יתיר וא"ו אחרי רי"ש והוא חד מן מלין יתירין וא"ו וחטפין קמצין ע"פ המסורה:
יחבה. וחבה ק':
מ[עריכה]
גבורי חילים. ביו"ד אחד לבד אחר חי"ת וטעות נפל בספרים שיש ב' יודי"ן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |