מחצית השקל/אורח חיים/מח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) ויכוין כו'''' לרווח' דמלתא ר"ל מצד הדין א"צ לכוין בפי' כקורא בתורה וסגי אם אינו מכוין שיהיה אמירתו נחשב כקרבן וסתמא הוי כקורא בתורה ורק לרווחא דמילתא יכוין שהי' כקור' בתורה: | |||
{{עוגןמ|א}} '''(ס"ק א) ויכוין כו'''' | |||
'''שלא יהא כו'''' | '''שלא יהא כו'''' זה טעם דבעי' שלא יתכוין שגם פעם ב' יהיה כקרבן: | ||
{{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) פסוקי כו'''' | {{עוגןמ|ב}} '''(ס"ק ב) פסוקי כו'''' מ"מ כו' ומה"ט אם לא אמר פ' התמיד ומוסף ר"ח עד אחר תפלת מוספים רשאי לו' פ' התמיד אחר תפלת מוסף ג"כ מה"ט אי נחשב תפלת מוסף להקרב' הרי כבר התפלל שחרי' ואי לא נחשב התפלה להקרבה גם תפלת מוסף לא נחשב לקרבן אבל מ"מ אינו דומה דאפי' תימ' דתפלה לא נחשב כ"כ כהקרבה כמו אמירת הפסוקים מ"מ הרי בתפלת מוסף הזכיר אמיר' פסוקי הקרבן: | ||
{{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג) כדי לפרסם וסמך לזה במשנה כו'''' | {{עוגןמ|ג}} '''(ס"ק ג) כדי לפרסם וסמך לזה במשנה כו'''' ע' סוכה דף נ"ד דהכהנים היו מפיסים מי מעלה איברים לכבש המזבח כי לא היו מעלים האיברים מיד למזבח כ"א היו נותנים אותן על הכבש והיו קוראים ק"ש וענינים אחרים ושוב אח"כ היו מעלים האיברים מן מקום הנחתן בכבש לראש המזבח ולאשר אורך הכבש באלכסון היה ל"ב אמה היו מניחים בפעם א' מחצי הכבש ולמטה דהיינו בט"ז אמה התחתונים אבל איברי מוסף ר"ח היו מניחים בפעם א' בחצי כבש העליונים ומשם היו מעלים בפעם ב' למזבח ואמרי' בסוכה הטעם כדי לידע שהוקבע ר"ח בזמנו ופירש"י האי חשיבות' עבדי' ליה להכירא שיכירו דפשיטא להו לב"ד שקדשוהו כהלכתו ולא יגמגם לב אדם עליו דרוב בני אדם לא ראו חידוש הלבנה עכ"ל. ולכן גם אנחנו עושים היכר' לפרסומי באמירת פסוקי הקרבן אף ע"ג דלדידן לא שייך ה"ט כיון דאין מקדשים עפ"י הראיה כ"א עפ"י סדר העבור המסור לנו מחז"ל מ"מ עושים כמו שהיו עושים כשהיו מקדשים עפ"י הראיה שהיה צריך פרסום: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־21:27, 20 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ס"ק א) ויכוין כו' לרווח' דמלתא ר"ל מצד הדין א"צ לכוין בפי' כקורא בתורה וסגי אם אינו מכוין שיהיה אמירתו נחשב כקרבן וסתמא הוי כקורא בתורה ורק לרווחא דמילתא יכוין שהי' כקור' בתורה:
שלא יהא כו' זה טעם דבעי' שלא יתכוין שגם פעם ב' יהיה כקרבן:
(ב) (ס"ק ב) פסוקי כו' מ"מ כו' ומה"ט אם לא אמר פ' התמיד ומוסף ר"ח עד אחר תפלת מוספים רשאי לו' פ' התמיד אחר תפלת מוסף ג"כ מה"ט אי נחשב תפלת מוסף להקרב' הרי כבר התפלל שחרי' ואי לא נחשב התפלה להקרבה גם תפלת מוסף לא נחשב לקרבן אבל מ"מ אינו דומה דאפי' תימ' דתפלה לא נחשב כ"כ כהקרבה כמו אמירת הפסוקים מ"מ הרי בתפלת מוסף הזכיר אמיר' פסוקי הקרבן:
(ג) (ס"ק ג) כדי לפרסם וסמך לזה במשנה כו' ע' סוכה דף נ"ד דהכהנים היו מפיסים מי מעלה איברים לכבש המזבח כי לא היו מעלים האיברים מיד למזבח כ"א היו נותנים אותן על הכבש והיו קוראים ק"ש וענינים אחרים ושוב אח"כ היו מעלים האיברים מן מקום הנחתן בכבש לראש המזבח ולאשר אורך הכבש באלכסון היה ל"ב אמה היו מניחים בפעם א' מחצי הכבש ולמטה דהיינו בט"ז אמה התחתונים אבל איברי מוסף ר"ח היו מניחים בפעם א' בחצי כבש העליונים ומשם היו מעלים בפעם ב' למזבח ואמרי' בסוכה הטעם כדי לידע שהוקבע ר"ח בזמנו ופירש"י האי חשיבות' עבדי' ליה להכירא שיכירו דפשיטא להו לב"ד שקדשוהו כהלכתו ולא יגמגם לב אדם עליו דרוב בני אדם לא ראו חידוש הלבנה עכ"ל. ולכן גם אנחנו עושים היכר' לפרסומי באמירת פסוקי הקרבן אף ע"ג דלדידן לא שייך ה"ט כיון דאין מקדשים עפ"י הראיה כ"א עפ"י סדר העבור המסור לנו מחז"ל מ"מ עושים כמו שהיו עושים כשהיו מקדשים עפ"י הראיה שהיה צריך פרסום:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |