שו"ת חתם סופר/ב/שג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שלום ''' וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק מלא עתיק הרבני החרוץ עדני העצני כמו"ה הרש שויסבורג נ"י: | |||
'''שלום | |||
'''יקרתו | '''יקרתו ''' הגיעני והנאני שבשרני ממעמדו הטוב אין טוב אלא תורה יהי מכירו ברוך הוא חותנו המחזיקו על התורה והעבודה יהי כן ה' עמו ויעל: | ||
'''מ"ש | '''מ"ש ''' בכור שהומם אם נמצא טרפה יהי' הפסד מרובה לקוברו אם מותר למוכרו לנכרי חיים לשון הפ"מ לא הבנתי הלא על כרחו ליתנו לכהן ואין לבעלים בו כלום והכהן מקבל מתנתו ע"ד שאם ימצא טרפה יקברנו ומה הפסד מרובה יש לכהן. בגוף הדין צלע"ג אהאי לישנא שכ' מהרי"ל למוכרו חיים לנכרי הלא הגוי יעשהו נבלה בלי ספק וצריך קבורה אבל התיקון הוא שישחטנו ישראל שחיטה כשרה ולא יבדוק הריאה ויקח הגוי כמות שהיא בלא בדיקת הריאה כי אעפ"י שכבר כ' כן מהרש"ל בהל' י"ט שבז"הז שהטריפות מצויי' כמו כשרים אין לשחוט בי"ט היינו שאנו מחמירין ומטריפי' והוה שחיטה שלא לצורך אבל אין אדם יכול להכחיש שרוב בהמות חיים וקיימים וע"כ רובם כשרים אלא שאין אנו בקיאים ומטרפי' ואלו אחר השחיטה הבכור נבדוק הריאה מצוי היא שכנמצא בה שום ריעותא שאנו מטריפי' וע"כ נקבור אותו אמנם אם אין בודקין אעפ"י שלא נוכל לומר שהיא מהרוב שנאכלת כי האינם נאכלים מצוי' בז"הז מ"מ מרוב כשרות היא ע"כ אם לוקח הגוי אחר ששחט ישראל ולא יבדוק הריאה כלל הי' נראה היתר ואפשר לכוון זה בלשון התשובה דמייתי מהר"מ מטיקטין בגליון הגהת מרדכי שלהי יבמות דלא פליג אלא שלא ימכרנו חי אבל שחוט בלי בדיקת הריאה שפיר דמי ומהרש"ל שאוסר בהדי' בלי בדיקת הריאה יפה דחאו הש"ך סי' ש"ז ע"ש ע"כ נלע"ד אם ישחטנו ישראל וימכור לנכרי בלי בדיקת הריאה שפיר דמי ויתענג על רוב שלום כנפשו ונפש א"צ דש"ת: פ"ב כאור בקר ליום ה' א' דר"ח חנוכה תקצ"ח לפ"ק. | ||
משה"ק סופר מפפ"דמ. | משה"ק סופר מפפ"דמ. | ||
גרסה אחרונה מ־17:07, 20 ביולי 2020
שו"ת חתם סופר 
ב שג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הותיק מלא עתיק הרבני החרוץ עדני העצני כמו"ה הרש שויסבורג נ"י:
יקרתו הגיעני והנאני שבשרני ממעמדו הטוב אין טוב אלא תורה יהי מכירו ברוך הוא חותנו המחזיקו על התורה והעבודה יהי כן ה' עמו ויעל:
מ"ש בכור שהומם אם נמצא טרפה יהי' הפסד מרובה לקוברו אם מותר למוכרו לנכרי חיים לשון הפ"מ לא הבנתי הלא על כרחו ליתנו לכהן ואין לבעלים בו כלום והכהן מקבל מתנתו ע"ד שאם ימצא טרפה יקברנו ומה הפסד מרובה יש לכהן. בגוף הדין צלע"ג אהאי לישנא שכ' מהרי"ל למוכרו חיים לנכרי הלא הגוי יעשהו נבלה בלי ספק וצריך קבורה אבל התיקון הוא שישחטנו ישראל שחיטה כשרה ולא יבדוק הריאה ויקח הגוי כמות שהיא בלא בדיקת הריאה כי אעפ"י שכבר כ' כן מהרש"ל בהל' י"ט שבז"הז שהטריפות מצויי' כמו כשרים אין לשחוט בי"ט היינו שאנו מחמירין ומטריפי' והוה שחיטה שלא לצורך אבל אין אדם יכול להכחיש שרוב בהמות חיים וקיימים וע"כ רובם כשרים אלא שאין אנו בקיאים ומטרפי' ואלו אחר השחיטה הבכור נבדוק הריאה מצוי היא שכנמצא בה שום ריעותא שאנו מטריפי' וע"כ נקבור אותו אמנם אם אין בודקין אעפ"י שלא נוכל לומר שהיא מהרוב שנאכלת כי האינם נאכלים מצוי' בז"הז מ"מ מרוב כשרות היא ע"כ אם לוקח הגוי אחר ששחט ישראל ולא יבדוק הריאה כלל הי' נראה היתר ואפשר לכוון זה בלשון התשובה דמייתי מהר"מ מטיקטין בגליון הגהת מרדכי שלהי יבמות דלא פליג אלא שלא ימכרנו חי אבל שחוט בלי בדיקת הריאה שפיר דמי ומהרש"ל שאוסר בהדי' בלי בדיקת הריאה יפה דחאו הש"ך סי' ש"ז ע"ש ע"כ נלע"ד אם ישחטנו ישראל וימכור לנכרי בלי בדיקת הריאה שפיר דמי ויתענג על רוב שלום כנפשו ונפש א"צ דש"ת: פ"ב כאור בקר ליום ה' א' דר"ח חנוכה תקצ"ח לפ"ק.
משה"ק סופר מפפ"דמ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |