ביאור הגר"א/אורח חיים/שס: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''סא מחיצות גרועות כו'.''' | '''סא מחיצות גרועות כו'.''' רש"י וכן משמע בגמרא דק' וחכמים היינו ת"ק: | ||
'''וכן הדין.''' | '''וכן הדין.''' מדקאמר לכתחלה ג' נותנין להם בית שש ש"מ דבשנים אין נותנין ב"ס: | ||
'''אפי' הוא כו'.''' | '''אפי' הוא כו'.''' ירושלמי אפי' כור אפי' כוריים וכ"מ בגמרא: | ||
'''בד"א.''' | '''בד"א.''' מדאמר רב לא הוצרכו כו' ול"ק לא הוצרכו אלא לד' והקיפו ו' ועוד דחכמים להקל על ר"י בר' יהודה ור"י ב"י לא אמר ובלבד וכן משמע נותנין כו' ובלבד דמשמע דמה שהן באין להוסיף על ריב"י בלבד כו'. וערש"י ד"ה לא פנוי כו' דלא כתב כן וכן הריטב"א וכ' דסיפא ובלבד שלא יהיה פנוי קאי אף לר"י בר' יהודא ואסיפא כי ברישא א"א ע"ש שכ' כן בפשיטות | ||
'''עוג.''' | '''עוג.''' ירושלמי סוף פ"א וז"ש הרמב"ם וש"ע לעיל ג' ישראלים: | ||
'''וי"א דה"ה.''' | '''וי"א דה"ה.''' ירושל' קטן מהו שישלים לשיירה ופ' הרמב"ם לחומרא ותמה הב"י למה פסק לחומרא ולכן השמיט בש"ע וז"ש וי"א כו': | ||
== ב == | == ב == | ||
'''ס"ב היו.''' | '''ס"ב היו.''' כרב הונא דתניא כוותיה שם ט' ב' ואביי ס"ל כוותיה שם צ"ג ב': | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ס"ג ואף בחיצונים.''' | '''ס"ג ואף בחיצונים.''' כמ"ש נותנין להם מ' לכולן: | ||
'''וי"א.''' | '''וי"א.''' שמפ' להם שמותרין באמצעי: | ||
'''ואם א' כו'.''' | '''ואם א' כו'.''' הכל ממתני' שם חצר גדולה כו' ושם כ"ה ב': | ||
'''בד"א.''' | '''בד"א.''' שם ט' ב' קטנה כו': | ||
'''וכל זה כו'. כשכותלים כו'.''' | '''וכל זה כו'. כשכותלים כו'.''' שם: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:02, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
סא מחיצות גרועות כו'. רש"י וכן משמע בגמרא דק' וחכמים היינו ת"ק:
וכן הדין. מדקאמר לכתחלה ג' נותנין להם בית שש ש"מ דבשנים אין נותנין ב"ס:
אפי' הוא כו'. ירושלמי אפי' כור אפי' כוריים וכ"מ בגמרא:
בד"א. מדאמר רב לא הוצרכו כו' ול"ק לא הוצרכו אלא לד' והקיפו ו' ועוד דחכמים להקל על ר"י בר' יהודה ור"י ב"י לא אמר ובלבד וכן משמע נותנין כו' ובלבד דמשמע דמה שהן באין להוסיף על ריב"י בלבד כו'. וערש"י ד"ה לא פנוי כו' דלא כתב כן וכן הריטב"א וכ' דסיפא ובלבד שלא יהיה פנוי קאי אף לר"י בר' יהודא ואסיפא כי ברישא א"א ע"ש שכ' כן בפשיטות
עוג. ירושלמי סוף פ"א וז"ש הרמב"ם וש"ע לעיל ג' ישראלים:
וי"א דה"ה. ירושל' קטן מהו שישלים לשיירה ופ' הרמב"ם לחומרא ותמה הב"י למה פסק לחומרא ולכן השמיט בש"ע וז"ש וי"א כו':
ב[עריכה]
ס"ב היו. כרב הונא דתניא כוותיה שם ט' ב' ואביי ס"ל כוותיה שם צ"ג ב':
ג[עריכה]
ס"ג ואף בחיצונים. כמ"ש נותנין להם מ' לכולן:
וי"א. שמפ' להם שמותרין באמצעי:
ואם א' כו'. הכל ממתני' שם חצר גדולה כו' ושם כ"ה ב':
בד"א. שם ט' ב' קטנה כו':
וכל זה כו'. כשכותלים כו'. שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |