תועפות ראם/שמה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הסרת רווחים בסופי שורות) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{עוגןמ|א}} כצ"ל וכמ"ש בגמרא זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה אבל בנדפס איתא זמירה בכלל בצירה זריעה בכלל קצירה ושבוש הוא והנה בדברי רבינו אין הכרח איך דעתו לפסוק הלכה אם כמ"ד לוקין על חרישה בשביעית או כמ"ד אין לוקין וראיתי בביאור ענפי יהודה לס' והזהיר ריש פ' בהר שכ' דלכאורה יש לפסוק כר' יוחנן דהוא החד אמר אינו לוקה כמבואר בירושלמי דכלאים פ"ח ה"א ושבת פ"ז ה"א וסנהדרין פ"ז ה"ה וכ"פ הרמב"ם פ"א משמיטה דליכא מלקות בחרישה בשביעית וכ"מ בספר יראים עמוד זרעים קפ"ז ובס' כפתור ופרח פמ"ז עכ"ל וא"י מאי משמעותי' דהספר יראים בזה. | {{עוגןמ|א}} כצ"ל וכמ"ש בגמרא זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה אבל בנדפס איתא זמירה בכלל בצירה זריעה בכלל קצירה ושבוש הוא והנה בדברי רבינו אין הכרח איך דעתו לפסוק הלכה אם כמ"ד לוקין על חרישה בשביעית או כמ"ד אין לוקין וראיתי בביאור ענפי יהודה לס' והזהיר ריש פ' בהר שכ' דלכאורה יש לפסוק כר' יוחנן דהוא החד אמר אינו לוקה כמבואר בירושלמי דכלאים פ"ח ה"א ושבת פ"ז ה"א וסנהדרין פ"ז ה"ה וכ"פ הרמב"ם פ"א משמיטה דליכא מלקות בחרישה בשביעית וכ"מ בספר יראים עמוד זרעים קפ"ז ובס' כפתור ופרח פמ"ז עכ"ל וא"י מאי משמעותי' דהספר יראים בזה. | ||
{{עוגןמ|ב}} לא אשכחן בהדיא דאיתמר הכי בגיטין אלא דכוונת רבינו לשיטת ר"ת שהובא בתוס' שם ד"ה ובזמן ונראה לר"ת כו' וה"ק בזמן שאתה משמט יובל אתה משמט שביעית כי ההיא דירושלמי עכ"ל וכ"ה בתוס' קדושין ל"ח ב' ד"ה השמטת וזש"ר לעיל ס"ס קנ"ח ודלא כרבי דאמר בגיטין בהשולח ששמיטת קרקעות מדרבנן מטעם שאין יובל אלא בזמן שכל יושביה עליה עכ"ל דר"ל לדברי רבי בגיטין לפיר"ת וכ"כ השם חדש וראיתי בספר שפת הים חלק שני בקונטרס זכר לשביעית אות מ"ט שכ' טעם נכון דפסקינן כרבי לפמש"כ היראים דהא דאמרינן דשביעית קדש היא ותופסת דמיה הוא כרבי דמקיש שמיטה ליובל וביובל כתיב קדש תהיה לכם הרי להדיא כמה סוגיות דשביעית תופסת דמיה כרבי עכ"ל ובמחכ"ת שגה בזה דז"ל היראים בנדפס סימן קפ"ו ואע"ג דהאי קדש ביובל הוא דכתיב ולא בשביעית הא מני רבנן היא דאמרי אין יובל נוהג אא"כ יהא עמו שביעית ואחרי שיובל תלוי בשביעית חשבינן לי' לקדש דכתיב גביה יובל כאילו כתוב בשביעית עכ"ל וכ"ה לעיל סי' קנ"ח וכ"כ הסמ"ג עשין קמ"ז ודברי רבנן הוא בת"כ שכ' שם רבינו והסמ"ג וז"ל הת"כ ויקרא כ"ה ח' וחכ"א שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל והיובל אינו נוהג אא"כ יש עמו שביעית עכ"ל וא"כ מה ענין ד' הת"כ למ"ש רבי דאין שביעית נוהגת אלא בזמן שיש יובל. | {{עוגןמ|ב}} לא אשכחן בהדיא דאיתמר הכי בגיטין אלא דכוונת רבינו לשיטת ר"ת שהובא בתוס' שם ד"ה ובזמן ונראה לר"ת כו' וה"ק בזמן שאתה משמט יובל אתה משמט שביעית כי ההיא דירושלמי עכ"ל וכ"ה בתוס' קדושין ל"ח ב' ד"ה השמטת וזש"ר לעיל ס"ס קנ"ח ודלא כרבי דאמר בגיטין בהשולח ששמיטת קרקעות מדרבנן מטעם שאין יובל אלא בזמן שכל יושביה עליה עכ"ל דר"ל לדברי רבי בגיטין לפיר"ת וכ"כ השם חדש וראיתי בספר שפת הים חלק שני בקונטרס זכר לשביעית אות מ"ט שכ' טעם נכון דפסקינן כרבי לפמש"כ היראים דהא דאמרינן דשביעית קדש היא ותופסת דמיה הוא כרבי דמקיש שמיטה ליובל וביובל כתיב קדש תהיה לכם הרי להדיא כמה סוגיות דשביעית תופסת דמיה כרבי עכ"ל ובמחכ"ת שגה בזה דז"ל היראים בנדפס סימן קפ"ו ואע"ג דהאי קדש ביובל הוא דכתיב ולא בשביעית הא מני רבנן היא דאמרי אין יובל נוהג אא"כ יהא עמו שביעית ואחרי שיובל תלוי בשביעית חשבינן לי' לקדש דכתיב גביה יובל כאילו כתוב בשביעית עכ"ל וכ"ה לעיל סי' קנ"ח וכ"כ הסמ"ג עשין קמ"ז ודברי רבנן הוא בת"כ שכ' שם רבינו והסמ"ג וז"ל הת"כ ויקרא כ"ה ח' וחכ"א שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל והיובל אינו נוהג אא"כ יש עמו שביעית עכ"ל וא"כ מה ענין ד' הת"כ למ"ש רבי דאין שביעית נוהגת אלא בזמן שיש יובל. | ||
{{עוגןמ|ג}} עיי"ש שכ' רבינו ולא קימ"ל כדאמר בשילהי ערכין [ל"ב ב'] ארנב"י מנו יובלות לקדש שמיטין אלא כרבי קימא לן דההיא דערכין כר' יהודא ובר פלוגתי' כאשר כתבתי למעלה [סי' קנ"ח] וז"ל רבינו סי' קנ"ח והא דאמרינן בערכין מנו יובלות לקדש שמיטין האי תנא הוא דאמר דבין לר' יהודה בין לרבנן שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל דתניא בת"כ כו' ודלא כרבי דאמר בגיטין כו' עכ"ל וכ"כ הסמ"ג עשין קמ"ז עיין שם שסיים כך פי' רבינו יעקב ועיין ערכין ל"ב ב' תוד"ה מנו שכ' ועוד אור"ת כו' אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אע"פ שאין יובל כו' ור"ל ג"כ לההיא דת"כ שכ' רבינו והסמ"ג וגם רש"י בעצמו הביא ד' הת"כ שכ' בגיטין ל"ו א' אבל בת"כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין היובל נוהג ולכן סיים שם ואומר אני שהוא מחלוקת אלא שהתוס' ורבינו פי' הדברים והראו מקום ד' הת"כ וזש"ר כאן ורש"י כו' פי' דההיא פליגי ואני פירשתי לפי הנראה לי כו' ור"ל שפי' דברי רש"י האיך פליגי ואיה המחלוקת באר היטיב. והשם חדש כאן כ' בזה"ל על קושיא סוגיא דערכין תי' רש"י דהוא מדרבנן ועל קושיית הת"כ תי' דפליגי והאיך כ' רבינו קושי' על סוגיא דערכין דתי' רש"י דפליגי ואי לאו דמסתפינא הו"א דיש חיסור המעתיק וצ"ל בדברי רבינו כדברי רש"י עכ"ל ואיני רואה כאן שום חסרון דפשוט מש"כ רש"י ואומר אני שהוא מחלוקת דר"ל דהשתא ל"צ לתי' סוגיא דערכין דמדרבנן קאמר דלעולם מדאורייתא הוא וכד' הת"כ שכ' רש"י דשביעית נוהג בזמן שאין היובל נוהג שפיר מנו יובלות לקדש שמיטין וכן נראה ממש"כ התוס' בערכין שם לשון רש"י ואין משמע כן בת"כ ואומר אני דתנאי היא עכ"ל רש"י ודו"ק. והתוס' בערכין שם כ' עוד לפרש הא דאמר בת"כ שמיטה אע"פ שאין יובל. ה"ק אע"ג שחטאו ולא נהגו יובל ובס' בית הלוי ח"ד הנדפס שנת תרנ"א סי' א' בהגה"ה הניח ד' התוס' בצ"ע מהיכי תיתי נימא דשביעית יהיה תלוי ביובל העבר דאם חטאו ולא עשו יובל שוב לא יעשו אח"כ שביעית והרי לעולם התחלת מנין השמיטות הוא קודם יובל והגם שלא היה מקודם יובל ול"צ קרא לזה עכ"ל ואפשר דכוונת התוס' כמש"כ הק"ע בפי' הירושלמי פ"ג דר"ה ה"ה אם נתנו בתחלתו בלבם להשמיט כספים בסופה הרי הוא יובל ואם לאו אינו יובל עכ"ל וה"נ פי' ד' התוס' דהו"א אם בדעתם לנהוג יובל הבא כדין נוהג שביעית אבל אם חטאו במחשבתם שלא לנהוג יובל הבא אחר השמיטה אין השמיטה נוהגת וז"ש התוס' שביעית אע"פ שאין יובל אע"פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם פי' מחשבתם להניח יובל ולא לנהוג להבא בחטא. | {{עוגןמ|ג}} עיי"ש שכ' רבינו ולא קימ"ל כדאמר בשילהי ערכין [ל"ב ב'] ארנב"י מנו יובלות לקדש שמיטין אלא כרבי קימא לן דההיא דערכין כר' יהודא ובר פלוגתי' כאשר כתבתי למעלה [סי' קנ"ח] וז"ל רבינו סי' קנ"ח והא דאמרינן בערכין מנו יובלות לקדש שמיטין האי תנא הוא דאמר דבין לר' יהודה בין לרבנן שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל דתניא בת"כ כו' ודלא כרבי דאמר בגיטין כו' עכ"ל וכ"כ הסמ"ג עשין קמ"ז עיין שם שסיים כך פי' רבינו יעקב ועיין ערכין ל"ב ב' תוד"ה מנו שכ' ועוד אור"ת כו' אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אע"פ שאין יובל כו' ור"ל ג"כ לההיא דת"כ שכ' רבינו והסמ"ג וגם רש"י בעצמו הביא ד' הת"כ שכ' בגיטין ל"ו א' אבל בת"כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין היובל נוהג ולכן סיים שם ואומר אני שהוא מחלוקת אלא שהתוס' ורבינו פי' הדברים והראו מקום ד' הת"כ וזש"ר כאן ורש"י כו' פי' דההיא פליגי ואני פירשתי לפי הנראה לי כו' ור"ל שפי' דברי רש"י האיך פליגי ואיה המחלוקת באר היטיב. והשם חדש כאן כ' בזה"ל על קושיא סוגיא דערכין תי' רש"י דהוא מדרבנן ועל קושיית הת"כ תי' דפליגי והאיך כ' רבינו קושי' על סוגיא דערכין דתי' רש"י דפליגי ואי לאו דמסתפינא הו"א דיש חיסור המעתיק וצ"ל בדברי רבינו כדברי רש"י עכ"ל ואיני רואה כאן שום חסרון דפשוט מש"כ רש"י ואומר אני שהוא מחלוקת דר"ל דהשתא ל"צ לתי' סוגיא דערכין דמדרבנן קאמר דלעולם מדאורייתא הוא וכד' הת"כ שכ' רש"י דשביעית נוהג בזמן שאין היובל נוהג שפיר מנו יובלות לקדש שמיטין וכן נראה ממש"כ התוס' בערכין שם לשון רש"י ואין משמע כן בת"כ ואומר אני דתנאי היא עכ"ל רש"י ודו"ק. והתוס' בערכין שם כ' עוד לפרש הא דאמר בת"כ שמיטה אע"פ שאין יובל. ה"ק אע"ג שחטאו ולא נהגו יובל ובס' בית הלוי ח"ד הנדפס שנת תרנ"א סי' א' בהגה"ה הניח ד' התוס' בצ"ע מהיכי תיתי נימא דשביעית יהיה תלוי ביובל העבר דאם חטאו ולא עשו יובל שוב לא יעשו אח"כ שביעית והרי לעולם התחלת מנין השמיטות הוא קודם יובל והגם שלא היה מקודם יובל ול"צ קרא לזה עכ"ל ואפשר דכוונת התוס' כמש"כ הק"ע בפי' הירושלמי פ"ג דר"ה ה"ה אם נתנו בתחלתו בלבם להשמיט כספים בסופה הרי הוא יובל ואם לאו אינו יובל עכ"ל וה"נ פי' ד' התוס' דהו"א אם בדעתם לנהוג יובל הבא כדין נוהג שביעית אבל אם חטאו במחשבתם שלא לנהוג יובל הבא אחר השמיטה אין השמיטה נוהגת וז"ש התוס' שביעית אע"פ שאין יובל אע"פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם פי' מחשבתם להניח יובל ולא לנהוג להבא בחטא. | ||
{{עוגןמ|ד}} בערכין הוא בד' ל"ב ב' אבל בגיטין צ"ל שכוונת רבינו על הירושלמי דמס' גיטין דתני בהדיא הכי כדתני בערכין. שם חדש: | {{עוגןמ|ד}} בערכין הוא בד' ל"ב ב' אבל בגיטין צ"ל שכוונת רבינו על הירושלמי דמס' גיטין דתני בהדיא הכי כדתני בערכין. שם חדש: |
גרסה מ־23:00, 17 במאי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > |
(א) כצ"ל וכמ"ש בגמרא זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה אבל בנדפס איתא זמירה בכלל בצירה זריעה בכלל קצירה ושבוש הוא והנה בדברי רבינו אין הכרח איך דעתו לפסוק הלכה אם כמ"ד לוקין על חרישה בשביעית או כמ"ד אין לוקין וראיתי בביאור ענפי יהודה לס' והזהיר ריש פ' בהר שכ' דלכאורה יש לפסוק כר' יוחנן דהוא החד אמר אינו לוקה כמבואר בירושלמי דכלאים פ"ח ה"א ושבת פ"ז ה"א וסנהדרין פ"ז ה"ה וכ"פ הרמב"ם פ"א משמיטה דליכא מלקות בחרישה בשביעית וכ"מ בספר יראים עמוד זרעים קפ"ז ובס' כפתור ופרח פמ"ז עכ"ל וא"י מאי משמעותי' דהספר יראים בזה.
(ב) לא אשכחן בהדיא דאיתמר הכי בגיטין אלא דכוונת רבינו לשיטת ר"ת שהובא בתוס' שם ד"ה ובזמן ונראה לר"ת כו' וה"ק בזמן שאתה משמט יובל אתה משמט שביעית כי ההיא דירושלמי עכ"ל וכ"ה בתוס' קדושין ל"ח ב' ד"ה השמטת וזש"ר לעיל ס"ס קנ"ח ודלא כרבי דאמר בגיטין בהשולח ששמיטת קרקעות מדרבנן מטעם שאין יובל אלא בזמן שכל יושביה עליה עכ"ל דר"ל לדברי רבי בגיטין לפיר"ת וכ"כ השם חדש וראיתי בספר שפת הים חלק שני בקונטרס זכר לשביעית אות מ"ט שכ' טעם נכון דפסקינן כרבי לפמש"כ היראים דהא דאמרינן דשביעית קדש היא ותופסת דמיה הוא כרבי דמקיש שמיטה ליובל וביובל כתיב קדש תהיה לכם הרי להדיא כמה סוגיות דשביעית תופסת דמיה כרבי עכ"ל ובמחכ"ת שגה בזה דז"ל היראים בנדפס סימן קפ"ו ואע"ג דהאי קדש ביובל הוא דכתיב ולא בשביעית הא מני רבנן היא דאמרי אין יובל נוהג אא"כ יהא עמו שביעית ואחרי שיובל תלוי בשביעית חשבינן לי' לקדש דכתיב גביה יובל כאילו כתוב בשביעית עכ"ל וכ"ה לעיל סי' קנ"ח וכ"כ הסמ"ג עשין קמ"ז ודברי רבנן הוא בת"כ שכ' שם רבינו והסמ"ג וז"ל הת"כ ויקרא כ"ה ח' וחכ"א שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל והיובל אינו נוהג אא"כ יש עמו שביעית עכ"ל וא"כ מה ענין ד' הת"כ למ"ש רבי דאין שביעית נוהגת אלא בזמן שיש יובל.
(ג) עיי"ש שכ' רבינו ולא קימ"ל כדאמר בשילהי ערכין [ל"ב ב'] ארנב"י מנו יובלות לקדש שמיטין אלא כרבי קימא לן דההיא דערכין כר' יהודא ובר פלוגתי' כאשר כתבתי למעלה [סי' קנ"ח] וז"ל רבינו סי' קנ"ח והא דאמרינן בערכין מנו יובלות לקדש שמיטין האי תנא הוא דאמר דבין לר' יהודה בין לרבנן שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל דתניא בת"כ כו' ודלא כרבי דאמר בגיטין כו' עכ"ל וכ"כ הסמ"ג עשין קמ"ז עיין שם שסיים כך פי' רבינו יעקב ועיין ערכין ל"ב ב' תוד"ה מנו שכ' ועוד אור"ת כו' אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אע"פ שאין יובל כו' ור"ל ג"כ לההיא דת"כ שכ' רבינו והסמ"ג וגם רש"י בעצמו הביא ד' הת"כ שכ' בגיטין ל"ו א' אבל בת"כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין היובל נוהג ולכן סיים שם ואומר אני שהוא מחלוקת אלא שהתוס' ורבינו פי' הדברים והראו מקום ד' הת"כ וזש"ר כאן ורש"י כו' פי' דההיא פליגי ואני פירשתי לפי הנראה לי כו' ור"ל שפי' דברי רש"י האיך פליגי ואיה המחלוקת באר היטיב. והשם חדש כאן כ' בזה"ל על קושיא סוגיא דערכין תי' רש"י דהוא מדרבנן ועל קושיית הת"כ תי' דפליגי והאיך כ' רבינו קושי' על סוגיא דערכין דתי' רש"י דפליגי ואי לאו דמסתפינא הו"א דיש חיסור המעתיק וצ"ל בדברי רבינו כדברי רש"י עכ"ל ואיני רואה כאן שום חסרון דפשוט מש"כ רש"י ואומר אני שהוא מחלוקת דר"ל דהשתא ל"צ לתי' סוגיא דערכין דמדרבנן קאמר דלעולם מדאורייתא הוא וכד' הת"כ שכ' רש"י דשביעית נוהג בזמן שאין היובל נוהג שפיר מנו יובלות לקדש שמיטין וכן נראה ממש"כ התוס' בערכין שם לשון רש"י ואין משמע כן בת"כ ואומר אני דתנאי היא עכ"ל רש"י ודו"ק. והתוס' בערכין שם כ' עוד לפרש הא דאמר בת"כ שמיטה אע"פ שאין יובל. ה"ק אע"ג שחטאו ולא נהגו יובל ובס' בית הלוי ח"ד הנדפס שנת תרנ"א סי' א' בהגה"ה הניח ד' התוס' בצ"ע מהיכי תיתי נימא דשביעית יהיה תלוי ביובל העבר דאם חטאו ולא עשו יובל שוב לא יעשו אח"כ שביעית והרי לעולם התחלת מנין השמיטות הוא קודם יובל והגם שלא היה מקודם יובל ול"צ קרא לזה עכ"ל ואפשר דכוונת התוס' כמש"כ הק"ע בפי' הירושלמי פ"ג דר"ה ה"ה אם נתנו בתחלתו בלבם להשמיט כספים בסופה הרי הוא יובל ואם לאו אינו יובל עכ"ל וה"נ פי' ד' התוס' דהו"א אם בדעתם לנהוג יובל הבא כדין נוהג שביעית אבל אם חטאו במחשבתם שלא לנהוג יובל הבא אחר השמיטה אין השמיטה נוהגת וז"ש התוס' שביעית אע"פ שאין יובל אע"פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם פי' מחשבתם להניח יובל ולא לנהוג להבא בחטא.
(ד) בערכין הוא בד' ל"ב ב' אבל בגיטין צ"ל שכוונת רבינו על הירושלמי דמס' גיטין דתני בהדיא הכי כדתני בערכין. שם חדש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |