אבן יקרה/א/לה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
'''ומה''' שרצית לישב קושית התוס' בהא דאין מגביהין תרומות ומעשרות בשבת שהקשו הא יוכל ע"י נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה כמו דאמרינן בשבת דף קמ"ב לענין מדומע. וכתבת לפי דברי [[מגיד משנה/יום טוב/ד/יח|הה"מ]] פ"ד מה' יו"ט ה' י"ח דבדבר שאף בלא תיקון חזי לאדם אחד תו לא חשיב מתקן וע"כ במדומע שרי ע"י נותן עיניו בצד זה כו' כיון שראוי לכהנים לא חשיב מתקן. משא"כ בטבל. לא צדקת שהה"מ לא כתב דבריו רק לאותם שאמרו בביצה דף י"ח לענין איסור טבילת כלים ביו"ט טעמים אחרים ולא מטעם מתקן ע"ז כתב שהם לא יסברו טעם מתקן משום דבלאו"ה מותר לטמאים משא"כ הסוגיא דשבת שם ע"כ אזלא אליבא דמאן דס"ל דגם בכה"ג שייך מתקן דאל"כ לא הוה מקשה הש"ס מידי והא מתקן הוא. וע"כ הסוגיא שם אזלא אליבא דרבא דס"ל בביצה שם דגם בכה"ג שייך מתקן וע"ז מתרץ בגמ' דנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה הרי דגם במקום מתקן שרי באופן זה וא"כ קושית התוס' קמה גם נצבה וז"פ וברור: | '''ומה''' שרצית לישב קושית התוס' בהא דאין מגביהין תרומות ומעשרות בשבת שהקשו הא יוכל ע"י נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה כמו דאמרינן בשבת דף קמ"ב לענין מדומע. וכתבת לפי דברי [[מגיד משנה/יום טוב/ד/יח|הה"מ]] פ"ד מה' יו"ט ה' י"ח דבדבר שאף בלא תיקון חזי לאדם אחד תו לא חשיב מתקן וע"כ במדומע שרי ע"י נותן עיניו בצד זה כו' כיון שראוי לכהנים לא חשיב מתקן. משא"כ בטבל. לא צדקת שהה"מ לא כתב דבריו רק לאותם שאמרו בביצה דף י"ח לענין איסור טבילת כלים ביו"ט טעמים אחרים ולא מטעם מתקן ע"ז כתב שהם לא יסברו טעם מתקן משום דבלאו"ה מותר לטמאים משא"כ הסוגיא דשבת שם ע"כ אזלא אליבא דמאן דס"ל דגם בכה"ג שייך מתקן דאל"כ לא הוה מקשה הש"ס מידי והא מתקן הוא. וע"כ הסוגיא שם אזלא אליבא דרבא דס"ל בביצה שם דגם בכה"ג שייך מתקן וע"ז מתרץ בגמ' דנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה הרי דגם במקום מתקן שרי באופן זה וא"כ קושית התוס' קמה גם נצבה וז"פ וברור: | ||
'''ובהיותי''' בזה נתעוררתי לישב דברי ה[[רמב"ם/מאכלות אסורות/יד | '''ובהיותי''' בזה נתעוררתי לישב דברי ה[[רמב"ם/מאכלות אסורות/יד#יז|רמב"ם]] פי"ד מה' מאכלות אסורות ה' י"ז מקושית המג"א סי' תרי"ח ס"ק ט'. ונעתיק מקודם סוגית הש"ס יומא דף פ"ג ע"א ת"ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל וכו' טבל ותרומה תנאי היא דתניא מאכילין אותו טבל ואין מאכילין אותו תרומה בן תימא אומר תרומה ולא טבל אמר רבה באפשר בחולין כ"ע לא פליגי דמתקנינן כו' כי פליגי בדלא אפשר. ומקשינן אפשר בחולין פשיטא ומתרצינן לא צריכא בשבת ומקשינן בשבת נמי פשיטא טלטול מדרבנן הוא ומתרצינן ל"צ בעציץ שאינו נקוב כו' לימא כתנאי (הא דרבה, רש"י) מי שנשכו נחש כו' וגוזזין לו את הכרשין לא יאכל עד שיעשר רבי אומר אינו צריך לעשר כו' אפילו תימא רבי ע"כ לא קאמר רבי אלא במעשר ורק דרבנן <ref>'''מלואת אבן:''' הנה הרא"ש ביומא בסוגיא זו הביא בשם רבינו מאיר להוכיח דשבת הותרה אצל פיקוח נפש ולא דחוי' דאל"כ למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה הי' לנו לצוות לעכו"ם לנחור ולא לשחוט בעצמו עייש"ה. וראיתי לאחד מחכמי הדור שלפנינו שתמה על הוכחה זו דהא גם למ"ד א"ש לעוף מן התורה מ"מ בעי נחירה בסימנים כמ"ש רש"י בחולין דף כ"ח (והתוס' בכמה דוכתי) ובן נח מסתמא אינו מצווה גם על הנחירה. והא כל הטעם דשחיטת עכו"ם נבלה משום שאינו מצווה על השחיטה וא"כ גם נחירתו אסורה דהא אינו מצווה עלי' וא"כ אין ראי' דשבת הותרה אצל פ"נ. וסיים וצע"ג. ואשתמיטתי' דברי התוס' חולין דף צ"א ע"א ד"ה כמאן דאמר שמבואר שה להדיא דגם בני נח נצטוו על הנחירה עיי"ש:</ref> עייש"ה עם פירש"י. והרמב"ם ז"ל במקום הנ"ל כתב וז"ל טבל ותרומה אם אי אפשר לתקן הטבל פירוש כגון שלא יהי' די בנותר מאכילין אותו טבל שאינו קדוש כתרומה. והקשה המג"א מדוע לא חילק בין מעשר ורק לפירות שהרי הלכה כרבי מחברו. דהא לפי סוגית הש"ס מיירי פלוגתתן באפשר וס"ל לרבי דלא יעשר שלא ידחה שבות דהפרשה בשבת מקמי טבל דרבנן עיי"ש: | ||
'''והנ"ל''' בישוב קושיא זו דלכאורה יש לדקדק אהא דמקשינן בגמרא בשבת נמי פשיטא טלטול מדרבנן הוא ואמאי לא אמרינן טעמא דמתקן הפשוט בכל מקום לענין הגבהת תרומות ומעשרות בשבת אולם ל"ק דהרי מבואר בתוס' חגיגה דף ח' ובכמה דוכתא דהיכא שיכול ליהנות בלא התיקון לא חשוב מתקן וכאן הרי אם נאמר שאסור לתרום הא הוא מותר לאכול טבל א"כ ממילא לא חשיב מתקן וא"כ שוב לא נשאר רק חששא דטלטול בשבת ושפיר מקשינן טלטול מדרבנן הוא ודוק: | '''והנ"ל''' בישוב קושיא זו דלכאורה יש לדקדק אהא דמקשינן בגמרא בשבת נמי פשיטא טלטול מדרבנן הוא ואמאי לא אמרינן טעמא דמתקן הפשוט בכל מקום לענין הגבהת תרומות ומעשרות בשבת אולם ל"ק דהרי מבואר בתוס' חגיגה דף ח' ובכמה דוכתא דהיכא שיכול ליהנות בלא התיקון לא חשוב מתקן וכאן הרי אם נאמר שאסור לתרום הא הוא מותר לאכול טבל א"כ ממילא לא חשיב מתקן וא"כ שוב לא נשאר רק חששא דטלטול בשבת ושפיר מקשינן טלטול מדרבנן הוא ודוק: | ||