אבן יקרה/א/לה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''הנה''' הבאת דברי הגאון בעל נו"ב במהדו"ת דהא דחטה אחת פוטרת את הכרי היינו רק לענין היתר הטבל אבל מ"מ חובה על הבעלים להפריש כדי נתינה מדאורייתא. ועל יסוד זה בנית פלפולך בישוב דברי הרמב"ם פרק כ"ג מה' שבת גם הקשת ע"ז מהא דאמרינן דנרדים דף י"ב כתלת אהרן וכתרומתו מותר וכתב הרא"ש שם ואע"ג דמיתסר על פיו לא הוה דבר הנדור דהא מעיקרא נמי אסור משום טבל ופיו לא אסר אותו אלא התיר השיריים והקשת דכ"ז ניחא בהפרשה ראשונה אבל בהפרשה שני' הא כבר הותרו השיריים ע"י הפרשה ראשונה ושפיר הוה דבר הנדור ואמאי יהי' מותר נימא סתם נדרים להחמיר זה ת"ד: | '''הנה''' הבאת דברי הגאון בעל נו"ב במהדו"ת דהא דחטה אחת פוטרת את הכרי היינו רק לענין היתר הטבל אבל מ"מ חובה על הבעלים להפריש כדי נתינה מדאורייתא. ועל יסוד זה בנית פלפולך בישוב דברי הרמב"ם פרק כ"ג מה' שבת גם הקשת ע"ז מהא דאמרינן דנרדים דף י"ב כתלת אהרן וכתרומתו מותר וכתב הרא"ש שם ואע"ג דמיתסר על פיו לא הוה דבר הנדור דהא מעיקרא נמי אסור משום טבל ופיו לא אסר אותו אלא התיר השיריים והקשת דכ"ז ניחא בהפרשה ראשונה אבל בהפרשה שני' הא כבר הותרו השיריים ע"י הפרשה ראשונה ושפיר הוה דבר הנדור ואמאי יהי' מותר נימא סתם נדרים להחמיר זה ת"ד: | ||
תשובה | {{מרכז|'''תשובה'''}} | ||
'''הנה''' אין ספר נו"ב תנינא תחת ידי, אולם בודאי אין כונת הגאון הנ"ל על שתי הפרשות דזה דבר לא ניתן להאמר כלל (ולא מטעם שכתבת בשם בנו הגאון כמ"ש לקמן) דלא מצינו בשום מקום בש"ס אצל תרומה שתי הפרשות ועוד כיון שכבר הותרה התבואה ע"י חטה אחת ונעשו חולין גמורים כפשטא דש"ס דחטה אחת פוטרת האיך יפריש מהם עוד תרומה ואם שסברא זו מבוארת ומאומתת מצד השכל דכל שנפטרה התבואה ע"י החטה האחת אין סברא לתרום ממנה עוד תרומה כדי נתינה נ"ל עוד ראי' לזה דאל"כ יקשה קושי' עצומה לשיטת הראב"ד סוף פ"א מה' תרומה דתרומה בזה"ז בארץ דאורייתא דלא דריש כי תבאו בביאת כלכם א"כ אמאי פטורין מתרומה בחוץ לארץ הא כתבו התוס' ב"ב דף פ"א ע"א ד"ה ההוא כו' דביכורים חשיבי חובת הגוף ולא חובת פירות דהא מותר לאכול הפירות קודם שיתן הביכורים עיין שם היטב <ref>'''מלואת אבן:''' לא אמנע מלהציג כאן מה שנפלאתי בהגהותי על הש"ס על דברי מהרש"א ז"ל במנחות דף מ"א ע"א בהא דאמרינן התם דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסא סדינא א"ל קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עלי', א"ל ענשיתו אעשה, א"ל כו'. וכתבו בתוס' שם ענשיתו אעשה כי האי שאין אדם חייב לקנות טלית המחוייב אם אין לו כו'. וכתב המהרש"א וז"ל לא ידענא אמאי לא מחוייב לקנות אם אין לו טלית, דהא למ"ד חובת גברא הוא קיימא עכ"ל. ודבריו תמוהין דמה ענין חובת הגוף לשיהי' מחוייב לקנות טלית. והדברים מבוארים בתוס' ב"ב דף פ"א שהבאתי כאן בפנים, דעל מה שכתבו דביכורים הוו חובת פירות ולא חובת הגוף סיימו וכתבו וז"ל ואע"ג דאם אין לו אינו חייב לקנות מ"מ חובת הגוף נינהו כמו חובת ציצית דאע"ג דאינו חייב לקנות טלית כשאין לו חשיב חובת הגוף עכ"ל והוא פלא:</ref> ואם נימא דאחר שהתיר התבואה בחטה אחת יכול ליתן עוד תרומה כדי נתינה א"כ ל"ה חובת פירות רק חובת הגוף שהרי מותר באכילה קודם הפרשתה א"כ שוב הי' לה לנהוג אף בח"ל כדין כל המצוות שהן חובת הגוף ודוק היטב (ואף לחילוק השני של התוס' שם לא הוה התרומה השנית חובת פירות דמה שאינה מפרישה קודם מירוח הוא משום החטה האחת שצריך להפריש מקודם שהוא חובת קרקע קצרתי ודוק) אלא ודאי כיון שאין שייך תרומת חטה אחת והתבואה מותרת בלאו"ה א"א להפריש עוד מן החולין וז"ב. ועיין עוד רש"י חולין דף כ"ו ע"א ד"ה אא"כ החמיץ בטעמא דאין מפרישין מן הפטור על החיוב עייש"ה: | '''הנה''' אין ספר נו"ב תנינא תחת ידי, אולם בודאי אין כונת הגאון הנ"ל על שתי הפרשות דזה דבר לא ניתן להאמר כלל (ולא מטעם שכתבת בשם בנו הגאון כמ"ש לקמן) דלא מצינו בשום מקום בש"ס אצל תרומה שתי הפרשות ועוד כיון שכבר הותרה התבואה ע"י חטה אחת ונעשו חולין גמורים כפשטא דש"ס דחטה אחת פוטרת האיך יפריש מהם עוד תרומה ואם שסברא זו מבוארת ומאומתת מצד השכל דכל שנפטרה התבואה ע"י החטה האחת אין סברא לתרום ממנה עוד תרומה כדי נתינה נ"ל עוד ראי' לזה דאל"כ יקשה קושי' עצומה לשיטת הראב"ד סוף פ"א מה' תרומה דתרומה בזה"ז בארץ דאורייתא דלא דריש כי תבאו בביאת כלכם א"כ אמאי פטורין מתרומה בחוץ לארץ הא כתבו התוס' ב"ב דף פ"א ע"א ד"ה ההוא כו' דביכורים חשיבי חובת הגוף ולא חובת פירות דהא מותר לאכול הפירות קודם שיתן הביכורים עיין שם היטב <ref>'''מלואת אבן:''' לא אמנע מלהציג כאן מה שנפלאתי בהגהותי על הש"ס על דברי מהרש"א ז"ל במנחות דף מ"א ע"א בהא דאמרינן התם דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסא סדינא א"ל קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עלי', א"ל ענשיתו אעשה, א"ל כו'. וכתבו בתוס' שם ענשיתו אעשה כי האי שאין אדם חייב לקנות טלית המחוייב אם אין לו כו'. וכתב המהרש"א וז"ל לא ידענא אמאי לא מחוייב לקנות אם אין לו טלית, דהא למ"ד חובת גברא הוא קיימא עכ"ל. ודבריו תמוהין דמה ענין חובת הגוף לשיהי' מחוייב לקנות טלית. והדברים מבוארים בתוס' ב"ב דף פ"א שהבאתי כאן בפנים, דעל מה שכתבו דביכורים הוו חובת פירות ולא חובת הגוף סיימו וכתבו וז"ל ואע"ג דאם אין לו אינו חייב לקנות מ"מ חובת הגוף נינהו כמו חובת ציצית דאע"ג דאינו חייב לקנות טלית כשאין לו חשיב חובת הגוף עכ"ל והוא פלא:</ref> ואם נימא דאחר שהתיר התבואה בחטה אחת יכול ליתן עוד תרומה כדי נתינה א"כ ל"ה חובת פירות רק חובת הגוף שהרי מותר באכילה קודם הפרשתה א"כ שוב הי' לה לנהוג אף בח"ל כדין כל המצוות שהן חובת הגוף ודוק היטב (ואף לחילוק השני של התוס' שם לא הוה התרומה השנית חובת פירות דמה שאינה מפרישה קודם מירוח הוא משום החטה האחת שצריך להפריש מקודם שהוא חובת קרקע קצרתי ודוק) אלא ודאי כיון שאין שייך תרומת חטה אחת והתבואה מותרת בלאו"ה א"א להפריש עוד מן החולין וז"ב. ועיין עוד רש"י חולין דף כ"ו ע"א ד"ה אא"כ החמיץ בטעמא דאין מפרישין מן הפטור על החיוב עייש"ה: | ||